יהושע וידר
 | |
| לידה |
12 בפברואר 1906 מישקולץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
22 באוגוסט 1963 (בגיל 57) מונטריאול, קנדה |
| מדינה |
הונגריה |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
  | |
יהושע וידר (י"ז בשבט ה'תרס"ו, 12 בפברואר 1906 – י"ד באלול ה'תשכ"ג, 22 באוגוסט 1963) היה חזן, בעל קול מרשים ומלחין, יהודי-הונגרי מהחזנים הבולטים בדור שאחרי השואה. נודע בסגנון ביצוע מרגש, קול מתוק ורך, וביכולת ייחודית להבעה טקסטואלית ולפרשנות מוזיקלית מעמיקה לפי רוח התפילה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במישקולץ שבהונגריה, למשפחה שעסקה רבות בחזנות. אביו, ר' אשר אריה וידר, מחסידי סיגט, שימש כשוחט בעיר והיה חזן ידוע, וכך גם אחיו. משפחת וידר נחשבה ל"שושלת חזנים" ששירתה בבתי הכנסת המרכזיים בהונגריה. כאשר יהושע היה בן שנתיים עברה המשפחה לעיר נאנאש, ומשום כך נודע אביו בכינוי "אשר נאנאשער".
בילדותו ניכר כישרונו הקולי יוצא הדופן, והוא זכה לחינוך דתי ומוזיקלי עשיר. למד את רזי החזנות מהחזנים המובילים בהונגריה, ובצעירותו כבר הופיע בקונצרטים, שידורי רדיו ואף הוכתר כילד פלא מוזיקלי.
לימודים והתחלת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבות גיל 18 עבר לווינה, שם למד שירה ופיתוח קול אצל המורים אפרים שלפאק, יהודה לייב מילר ועמנואל פרנקל. מוריו זיהו את יכולותיו הקוליות הגבוהות ועודדוהו לפתח קריירה מקצועית בשירה קלאסית וחזנות.
בשנת 1925 נישא, וקיבל משרת חזנות ראשונה בעיר דברצן. לאחר מכן שימש חזן גם בבודפשט, בווינה, ולבסוף במישקולץ, שם שירת מ־1931 כחזן ראשי של בבית הכנסת הגדול. חזן שני בבית הכנסת היה יוסף פיש.
בתקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השואה, בשנת 1944, גורש עם משפחתו לאושוויץ. אשתו חנה ושלושת ילדיהם הצעירים נרצחו במחנה. וידר עצמו שרד יחד עם שלושת ילדיו הנותרים: חנוך (אלימלך), שרה־בלומה ופייגה. רוב שאר בני משפחתו נספו.
לאחר השחרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תום המלחמה שימש כחזן בעשרות מחנות עקורים ברחבי גרמניה, והיה לדמות רוחנית חשובה בקרב שורדי השואה. בין השנים 1945–1949 שימש חזן קבוע במינכן.
בשנת 1949 היגרו ילדיו לארצות הברית ווידר הצטרף אליהם. הוא מונה לחזן ראשי של בית הכנסת "תלמוד תורה ד'פלטבוש" בברוקלין, ושירת שם עד 1954. לאחר מכן שימש חזן בקהילת "אוהב צדק" בניו יורק עד 1957.
בקנדה ופטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות בעיות נשימה שנגרמו לו משהותו באושוויץ (חול שנכנס לריאותיו), המליצו רופאיו על מגורים באוויר הרים. הוא עבר למונטריאול שבקנדה, וקיבל משרת חזנות בבית הכנסת בשכונת סנודון.
בשנת 1963 לקה בהתקף לב ונפטר במהלך כהונתו. הוא נטמן בבית העלמין היהודי במונטריאול.
מוזיקה ויצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]וידר הלחין וביצע עשרות פיוטים ותפילות, רבות מהן מושרות עד היום בבתי כנסת אשכנזיים. הלחנים שלו מתאפיינים בעדינות, רגש רב, ותחושת תחנונים עמוקה.
- "ולא תבושי"
- "אפפוני חבלי מוות"
- "לעולם יהא אדם"
- "ממקומך"
- "ריבון העולמים"
- "והוא רחום"
- "שמע ישראל"
- "מודים אנחנו לך"
- "אנא בכח"
יש תקליטים מסחריים ו־CD הכוללים שירים אלה, כמו "פניני חזנות" מ־2003.
להאזנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד וידר, צדיק ה' בכל דרכיו, סרטון באתר יוטיוב- דוד וידר, ממקומך מלכנו, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, אהבה רבה, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, הנרות הללו, 1958, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, רבון העולמים, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, שמע ישראל, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, לעולם יהא אדם, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, מודים, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, ותערב, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, טוב להודות, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, אנא בכח, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, השם אלהינו, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, והוא רחום, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, וכולם מקבלים, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, אפפוני חבלי מות, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, מקולות מים רבים, סרטון באתר יוטיוב
- דוד וידר, לא תבושו, סרטון באתר יוטיוב
