יהושע יצחק שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יהושע יצחק שפירא
אין תמונה חופשית
לידה ה'תקס"א
פטירה ד' בטבת ה'תרל"ג (בגיל 72 בערך)
מקום פעילות מינסק, קלווריה, קוטנה, טיקטין, סלונים
השתייכות רבני פולין
תחומי עיסוק תנ"ך, תלמוד, הלכה ופסיקה, אגדה, מוסר, דרשנות
רבותיו ר"מים של ישיבת מינסק
תלמידיו בנו הרב משה
חיבוריו "עמק יהושע", "נועם ירושלמי", "מרבה עצה", "מרבה תבונה", "אבי הנחל"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים. כונה ר' אייזל חריף על שכלו החריף ולשונו החדה. מעשים רבים מסופרים עליו בהקשר זה.

מראשית חייו עד הרבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגלובקה שבליטא לר' יחיאל. בגיל 9 כבר היה בקי בש"ס ומפרשיו והתקבל לישיבה הגבוהה במינסק ששכנה ב"בית המדרש של בלומקה". במינסק סיים את שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, 69 פעמים, ונודע בכינוי "העילוי מגלובוקה".

התארס כבר בגיל 12 ונשא לאישה את בתו היחידה של ר' יצחק פיין ממינסק, ידיד של אביו. בגלל ירידתו מנכסיו של חותנו, נאלץ להפסיק את שקידתו בלימוד התורה ושימש כמלמד עד שקיבל בתקצ"ב את משרת ראש ישיבת מינסק.

כרב קהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נענה להפצרות יהודי קלווריה לכהן כרב הקהילה. בתחילת כהונתו הייתה בעיה שהוא עדיין לא היה בקיא בספרי ההלכה והפוסקים, אך בתוך כשנה למד בעל פה את השולחן ערוך ובמשך הזמן היה בקיא גם בספרות זו.

כיהן מאוחר יותר כרבה של קוטנא, אך עזב בגלל מחלוקות עם החסידים שהוא היה ממתנגדיהם החריפים, ובתר"ט החל לכהן כרבה של טיקטין. לאחר שהרב דב בריש אשכנזי, מחבר "נודע בשערים", עבר לכהן כרבה של לובלין החליפו ר' אייזל חריף כרבה של סלונים.

היה דרשן מחונן שאמר דרשותיו בניגון כדרך המגידים שסובבו בין הקהילות היהודיות, אך לא הטיף למוסר בדרשותיו, בניגוד למגידים הללו. דגל בלימוד ישר ללא פלפולים.

אף שהתנגד בחריפות לחסידות ונראה ממעשיות שפורסמו עליו שזלזל בר' אברהם וינברג הראשון, שהיה הרבי מסלונים במקביל לשנות רבנותו בעיר, שניהם היו בידידות רבה[דרוש מקור].

השיא את בתו לרב יוסף שלופר (בן הרב צבי הירש) שהיה אחריו ראב"ד סלונים, מחבר "מרכבת יוסף"[1] ו"פורת יוסף"[2] על הש"ס. הרב יוסף שלופר למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב, ור' אייזל חריף הגיע בתקופה שלמד שם למצוא בה חתן לבתו. הוא שאל שאלה חמורה בסוגיה שלמדו ואמר שמי שיתרץ אותה יהיה חתנו. רבים מהתלמידים ניסו לתרץ את הקושייה, אך לא הצליחו. לאחר זמן מסוים נואש ר' אייזל למצוא תלמיד שיתרץ את הקושייה והלך. התלמיד יוסף שלופר רץ אחריו ושאל אותו מה התירוץ של הקושייה, כי הוא משתוקק לדעת את התירוץ הנכון. אז אמר לו ר' אייזל חריף שאותו הוא ייקח כחתן לבתו בזכות אהבת התורה שבו. וחתנו זה הפך בפני עצמו לגאון ידוע בדורו.


תקופת חייו של הרב יהושע יצחק שפירא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


ר' אייזל חריף בספרות היהודית העממית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרסם רבות באמרות חריפות ושנונות שהופיעו במקורות רבים בעברית וביידיש כגון:

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה שפירא - רב בווילקומיר, מחבר "פני משה" על מסכת פסחים (יצא במקור בווילנה תרל"ב ובדפוס צילום בתשל"ה כשנכדותיו הביאו את החיבור לבית הדפוס) ועל הגדה של פסח (יצא במקור בוורשה תרנ"ה ובדפוסי צילום בירושלים תשמ"ב וכן בתשנ"ד בידי "ספריית בני תורה'" של "המוסד לעידוד לימוד התורה", וגם ניו-יורק תשנ"ח כרוך יחד עם הגדה עם ביאור "מים אדירים" של הרב ישראל מרדכי [בן הרב זאב יוסף] טונקלנג); "ברכת משה על הנ"ך (יצא לאור בפיוטרקוב תרס"ט ובדפוסי צילום בבני-ברק) תשל"ו ובניו-יורק תשנ"ג); 'דרשות מהר"ם' עם שו"ת בסופו (יצא בפיוטרקוב תר"ס ובדפוס צילום מוקטן ובהדפסה מצומצמת בירושלים תשמ"ב), וכן חיבר הערות וחידושים על "עמק יהושע" של אביו, בשם "שפת העמק".
  • הרב יששכר בר שפירא - חידושיו צורפו להדפסת תרנ"ו של "עמק יהושע" שהביא לבית הדפוס אחיו הרב משה.
  • יחיאל שפירא - בנו זאב שפירא הביא לבית הדפוס כמה מחיבורי סבו ר' אייזל.
  • נחמה. אשת הרב יוסף שלופר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסתר רפאלי, רֵבּ אַייזְל חָרִיף, חייו ואמרי פיו, אסתר רפאלי, הוצאת "דבורה", ירושלים תש"ע. המחברת היא בת נינו שכתבה ספר מקיף עליו, על משפחתו והסובבים אותו. היא כללה בו את דור תלמידי הגר"א, רבותיהם של רבותיו, ועד לצאצאיו בימינו. הספר כולל מפות וצילומים ונספחים שונים, ובהם לוחות גנאלוגיים של צאצאי ר' אייזל חריף עד היום.
  • יהודה ליב לוין, רבי אייזל חריף, הוצאת "נחליאל", ירושלים תשל"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצא לאור בוורשה תרנ"ח ובדפוס צילום בברוקלין תשנ"א בידי "מכון העתיקות: דפוס Copy Corner".
  2. ^ יצא לאור בווילנה תרל"א ובדפוס צילום מוקטן בניו יורק תשנ"א בידי "מכון העתיקות: דפוס Copy Corner".
  3. ^ הדפסה זו הובאה לדפוס בידי הרב אברהם שפירא, נכד המחבר והודפסה בירושלים תשנ"ב על ידי הוצאת "ספריית בני תורה" המיוחדת לבני ישיבות וכוללים.