יהושע משה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יהושע משה יחזקאל
יהושע משה.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1 בינואר 1890
ה'תר"ן
בגדאד, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בדצמבר 1978 (בגיל 88)
כ"ט בכסלו ה'תשל"ט
גבעתיים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי חכם יהושע
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק
תקופת הפעילות ? – 29 בדצמבר 1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב יהודה פתיה, הרב מנשה שהרבני, הרב שמעון אגסי
חיבוריו קץ הימין; אוזני יהושע
בת זוג טובה משה (לבית דנגור)
אב"ד בגדאד
רבה של גבעתיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יהושע משה יחזקאל (ט' בטבת ה'תר"ן, 1 בינואר 1890, בגדד - 29 בדצמבר 1978, גבעתיים) היה אב בית הדין האחרון של יהדות בגדאד, והרב הראשי הראשון של העיר גבעתיים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבגדד, עיראק לאבי רבי משה בן יחזקאל ולצלחה. האב היה תלמידו המובהק של רבי יוסף חיים, והעביר לבני ביתו הרבה מתורתו[1]. בצעירותו למד מפי הרב ראובן יוסף בלבול, ולאחר מכן במדרש תלמוד תורה מפי רבי מנשה שהרבני ובמדרש בית זלכה, והיה תלמידם של הרבנים יהודה פתיה ושמעון אגסי. נשא את טובה, בת הרב ששון משה דנגור. בשנת ה'תרע"ב (1912), בהיותו בגיל 22, הוסמך מפי הרב אברהם הלל ובית דינו. למד והוסמך לשחיטה על ידי הרב אליהו כנוש. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נמלט לבצרה כדי להימלט מגיוס, ושימש שם כדיין. שב לבגדד בשנת ה'תר"ף (1920), וכיהן כסופר בית הדין וכשוחט. בשנת ה'תר"ץ התמנה לדיין, להצטרף לוועד הרבני בבגדד. בשנת ה'תש"ז נתמנה לאב בית הדין.

היה ידוע גם כמוהל מומחה, ורוב התינוקות היהודים, וגם רבים מהמוסלמים, נימולו על ידו.

בי"ב באייר ה'תשי"א עלה לישראל במסגרת מבצע עזרא ונחמיה, והתגורר בירושלים. לאחר כשנה[2] התמנה לרב העיר גבעתיים, משרה בה נשא עד לפטירתו.

ייסד בגבעתיים בית כנסת ספרדי "בית אל", לאחר שזמן רב התפילות היו נערכות בכיתת בית הספר, וכן את בתי המדרש "אמת ליעקב ותתפלל חנה" ו"פני יהושע". היה סגן יו"ר "ועד הרבנים פליטי עיראק בישראל"[3].

נפטר בכ"ט בכסלו ה'תשל"ט, 29 בדצמבר 1978, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קץ הימין - אנציקלופדיה אלפביתית לחכמי יהדות בבל, בעיקר בדורות האחרונים. ירושלים ה'תשכ"ז. שם הספר רומז לכינוי שהדביק לו בצעירותו הרב צדקה חוצין, המבוסס על ראשי התיבות של שמו: יהושע משה יחזקאל.
  • אוזני יהושע - ליקוט מפסקי ספרות השו"ת לפי נושאים, חידושים על התלמוד ועל ספר "זבחי צדק" לרבי צדקה חוצין ועל התנ"ך ורמזים. ירושלים ה'תשל"ב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר כהן, אבירי בבל, ה'תשע"ד, עמ' רצ-רצא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קץ הימין עמ' צט
  2. ^ כהן כתב שהיה זה בשנת ה'תשט"ז, אך על פי עדותו (בפתיחה ל"קץ הימין", עמ' ו) היה זה כשנה לאחר עלייתו ארצה
  3. ^ ועד הרבנים פליטי עיראק בישראל, הצופה 24 ביוני 1955.