יהושפט בן אחילוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יְהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד, דמות מקראית, שימש בתפקיד מזכיר בתקופת מלכות דוד[1] ושלמה.[2]

שמו ומוצאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהושפט הוא שם תאופורי ישראלי, אשר משמעותו ה' שפט. בנימין מזר סובר כי בענא בן אחילוד, אשר שמו תאופורי כנעני ויהושפט אחים אשר מוצאם כנעני ואילו יהושפט קיבל שם תאופורי ישראלי. לשיטתו למעט העובדה שהשם אחילוד הוצמד לשניהם ואינו ידוע ממקורות אחרים, יש יסוד לכך שבענא ויהושפט אחים הם.[3]

אמנם יהושפט הוא שם ישראלי אך בשם אביו מופיע מרכיב נכרי. לדעת נתן שור היה יהושפט חלק מהאצולה הקדם-ישראלית כלומר יבוסי אשר מלאה תפקיד בממלכת דוד אשר נעזר בבניית ממלכתו ביסודות זרים ואמצה לעצמה את האמונה הישראלית והייתה מעורה בחוגי ההנהגה.[4]

תפקידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהושפט בן אחילוד נזכר ברשימות שרי המלכים דוד ושלמה כנושא משרת המזכיר. מזכיר הוא תוארו של אחד מהשרים בחצרות המלכים דוד, שלמה ומלכי יהודה. התואר מזכיר בא ברשימות השרים אצל דוד מיד לאחר שר הצבא ואילו בתקופת מלכות שלמה הוא מופיע רביעי. תפקיד המזכיר נזכר גם בתקופות המלך חזקיהו ויאשיהו. בתקופתו של חזקיהו שירת התפקיד יואח בן אסף ובתקופת יאשיהו שירת בתפקיד זה יואח בן יואחז. לדעת משה צבי סגל היה המזכיר ממונה על כתיבת הזכרונות של אירועים בתחום הממלכה. כך גם בתרגום יונתן: "ממנא על דכרניא". אחרים סוברים כי תפקידו היה להזכיר למלך את סדר היום כדוגמת MAGISTER MEMORIAE ברומא העתיקה.[5]

חיבור ספר שמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת חז"ל מחבר ספר שמואל, הוא שמואל. לשיטתו של משה צבי סגל היה זה יהושפט בן אחילוד. אוגוסט קלוסטרמן טוען כי היה זה אחימעץ בן צדוק שכתב את ספר שמואל.[6] כל הדעות מסתמכות על העובדה כי המחבר היה מעורה בנעשה בממלכה. לדעת יהודה אליצור, הכותב אינו יכול היה להיות יהושפט בן אחילוד כי דוד היה מפטרו בשל כך מיד.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: ספר שמואל ב', פרק ח', פסוק ט"ז : כ', כ"ד, : ספר דברי הימים א', פרק י"ח, פסוק ט"ז
  2. ^ ספר מלכים א', פרק ד', פסוק ג'.
  3. ^ בנימין מזר, כנען וישראל: מחקרים היסטוריים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1980, ע"מ 212.
  4. ^ נתן שור, תולדות ירושלים: כרך א', תל אביב, דביר, 1987, ע"מ 45.
  5. ^ משה צבי סגל, ספרי שמואל, ירושלים, קריית ספר, 1987, ע"מ רצ.
  6. ^ משה צבי סגל, בקורת על חיבורו של
    ‏ Elias Auerbach :Wueste und Gelobtes Land, Geschichte Israels von den Anfaengen bis zum Tode Salomos by ‏
    , תרביץ: רבעון למדעי היהדות, תשרי תרצ"ד ע"מ 113-111.
  7. ^ יהודה אליצור, ישראל והמקרא:מחקרים גאוגרפיים, היסטוריים והגותיים, רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, 2000, ע"מ 132-130.