יהלום מלאכותי
יהלום מלאכותי, המכונה לעיתים יהלום סינתטי או יהלום מעבדה, הוא יהלום שמיוצר באמצעים טכנולוגיים. זאת בניגוד ליהלום טבעי שנוצר בטבע בתהליכים גאולוגיים.
יהלום הוא מצב צבירה ייחודי לפחמן. בטבע קיימים שלושה מצבי התגבשות של פחמן: פחם, גרפיט ויהלום, כאשר ההבדל ביניהם במצב מוצק הוא סידור אטומי הפחמן. בטבע מוצאים יהלומים שנוצרו מפחמן בתוך לבה לוהטת שהתקררה ויצרה בו זמנית טמפרטורה מעל 3000 מעלות ולחץ מאד גבוה. אטומי הפחמן נידחסו לצורה הגבישית הצפופה ביותר. גרפיט נוצר בתנאים דומים אבל בלחץ וטמפרטורה נמוכים. יהלום נחשב לחומר הקשה ביותר על כדור הארץ. מבחינה התכונות הפיזיקליות והכימיות אין הבדל בין יהלום טבעי ומלאכותי. ולכן ניתן להשתמש בתכונות הייחודית ליהלומים גם ביהלומים מלאכותיים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורם של היהלומים הסינתטים בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 כאשר חוקרים הסיקו כי ניתן לייצר באופן מלאכותי יהלומים באמצעות חימום גרפיט בתוך ברזל מותך, כאשר הברזל הופך למוצק, בטמפרטורה ובתנאי לחץ הדומים לאלה השורר במעמקי כדור הארץ. המכשלה העיקרית הייתה היעדר כבשן המאפשר יצירת תנאים אלה. בשנת 1954 הצליחו מדעני חברת ג'נרל אלקטריק האמריקאית ליצור כלים שסיפקו לחץ של 70 אלף אטמוספירות וטמפרטורה של 3,000 מעלות צלזיוס, ולייצר את היהלום המלאכותי הראשון. ממדיו הקטנים ואיכותו הירודה מנעו את ליטושו כאבן חן וייעדו אותו לשימוש תעשייתי. ממועד זה ואילך, ייצרו ג'נרל אלקטריק ודה בירס כמויות גדולות של יהלומים מלאכותיים, המשמשים כאבקת ליטוש יהלומים, במקביל לאבקות הליטוש המופקות מיהלומים טבעיים כתושים.[1]
שיטות ייצור
[עריכת קוד מקור | עריכה]את היהלומים הסינתטיים מגדלים במפעלים בשתי שיטות עיקריות: HPHT (High Pressure High Temperature) – גידול יהלומים בתנאי לחץ אטמוספירי (כ-70000 אטמוספירות וטמפרטורה גבוהים ( מעל 3000 מעלות); CVD (Chemical Vapor Deposition) – מייצרים פלזמה (מצב צבירה ייחודי של גז מתאן מיונן) כמקור של פחמן[2][3][4] ומגבשים את הגז בשכבות על מצע של יהלום, המשמש כגרעין להתגבשות.[5] מיון ראשוני של יהלומים בין טבעיים לסינתטיים יכול להתבצע באמצעים פשוטים וזמינים יחסית, למיון מדויק נדרשים כלים גמולוגיים משוכללים.[4] /בטכניקה זו אפשר לייצר גבושים דמויי יהלומים גם מבורון שמשמשים לתעשייה.[6]
הכלכלה של יהלומים מלאכותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעוד שיהלומים טבעיים שימשו בעיקר כעיטורים,עדיים, טבעות, ומחרוזות, לאחר שעברו עיבוד לקבלת הזוהר המיוחד לגבישי היהלום, היהלומים הסינתטים הראשונים שימשו בעיקר לתעשייה, מכשירי חיתוך, ליטוש, וקידוח, בגלל גודלם הזעיר וקשיים הגבוה. בתחילת המאה ה-21 שיטות הייצור השתכללו, הטכנולוגיה השתפרה, איכות האבנים המיוצרות עלתה, המכונות עצמן הוזלו והתפוקה הכוללת של היהלומים מלאכותיים עלתה בצורה משמעותית. המהפכה הטכנולוגית יצרה הצפה של היהלומים מלאכותיים ומחירם נמוך בחלק מהמקרים בכ-80% ממחירם של יהלומים טבעיים שמקורם בטבע. מומחים מערכיים כי מחירם ימשיך לרדת ככל שהטכנולוגיה תשתפר ויותר יצרנים יאמצו את המכונות החדשות.[7]
דגשים על היצע וביקוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היצע טכנולוגי: שיטת ה-CVD צוברת תאוצה ומאפשרת ייצור יהלומים באיכות גבוהה ליישומים תעשייתיים (אלקטרוניקה, לייזרים) מעבר לתכשיטים.
- השפעה על השוק הטבעי: עודף ההיצע של יהלומים סינתטים יוצר לחץ מחירים כלפי מטה על יהלומים טבעיים קטנים ובינוניים.
- ישראל: למרות האטה כללית בענף היהלומים הישראלי ב-2024, קיימת פעילות גוברת של חברות טכנולוגיה (כמו שרין) המתאימות את עצמן לעולם יהלומי המעבדה והרגולציה החדשה.
סקירת שוק היהלומים הסינתטיים (2024-2025)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מאפיין | נתונים ומגמות (תחזית 2025)[8] | הערות מרכזיות |
|---|---|---|
| שווי שוק עולמי | כ-26 עד 29.7 מיליארד דולר | צפי לצמיחה שנתית (CAGR) של כ-13%-14% |
| היצע (ייצור) | סין (כ-50%-60%), הודו וארצות הברית | סין מובילה בייצור HPHT; הודו היא מרכז הליטוש העולמי |
| ביקוש | צפון אמריקה (שוק הצרכנות הגדול ביותר) ואסיה-פסיפיק | מונע על ידי דור ה-Z ומילניאלס המחפשים "יוקרה בת קיימא" |
| מגמת מחיר | ירידה מתמשכת: 30%-70% פחות מיהלום טבעי | התייעלות טכנולוגית ועודף היצע מובילים להוזלה נוספת לצרכן |
| נתח שוק | כ-10% מכלל מכירות היהלומים בעולם | בארצות הברית, משקל הקראט הנמכר משתווה כבר ליהלומים טבעיים |
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהלומים סינתטיים משמשים, בעקבות קשיחותם, לחיתוך עצמים קשים כגון ברזל, פלדה ועוד. ישנם כלים כגון מסור יהלומים, מקדחת יהלומים וכו'. להבים של כלים אלו לרוב מורכבים ממתכת עם ציפוי של אבקת יהלומים. העלות הנמוכה של ייצור יהלומים סינתטיים הפכה את ייצורם של מכשירי החיתוך הללו בייצור המוני לכלכלי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלומית לן, "פרזיטים ועלוקות": היהלומים הסינתטיים מאיימים על הענף המסורתי שמגלגל מיליארדים, באתר TheMarker, 23 ביוני 2023- יהלום מלאכותי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ John C. Angus, Diamond synthesis by chemical vapor deposition: The early years, Diamond and Related Materials 49, 2014-10-01, עמ' 77–86 doi: 10.1016/j.diamond.2014.08.004
- ↑ יהודה יקר GG GIA, GCI מרכזים גמולוגיים, סינתטי ושמו CVD, היהלום - כתב העת של ענף היהלומים הישראלי 208, מכון היהלומים הישראלי, 2012
- ↑ יהודה יקר GG GIA, GCI מרכזים גמולוגיים, סינתטי ושמו CVD חלק ב, היהלום - כתב העת של ענף היהלומים הישראלי 210, מכון היהלומים הישראלי, 2013
- 1 2 יהודה יקר G.G GIA, ציפי בן שלום G.G GIA, המבדילים הגמולוגיים בין הטבעיות לסינתטיות, היהלום - כתב העת של ענף היהלומים הישראלי 220, מכון היהלומים הישראלי, 2015
- ↑ R. C. Burns, J. O. Hansen, R. A. Spits, M. Sibanda, C. M. Welbourn, D. L. Welch, Growth of high purity large synthetic diamond crystals, Diamond and Related Materials 8, 1999-08-01, עמ' 1433–1437 doi: 10.1016/S0925-9635(99)00042-4
- ↑ Peter Hess, The mechanical properties of various chemical vapor deposition diamond structures compared to the ideal single crystal, Journal of Applied Physics 111, 2012-03-01 doi: 10.1063/1.3683544
- ↑ רמי יושובייב, כבר לא נוצץ: האם מתקרב סופו של ענף היהלומים?, באתר "פורבס ישראל", 25 בנובמבר 2019
- ↑ Lab Grown Diamond Market Size, Share, Trends | Growth [2034], www.fortunebusinessinsights.com (באנגלית)