יה אכסוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יה אכסוף

יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ
מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתְךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ
קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ
פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ

הָיָה הֹוֶה שְׁמוֹר שׁוֹמְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם שַׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ
הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ
וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ

וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים עַל מִדּוֹתֶיךָ,
וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים עַל עַם קָדְשֶׁךָ
לְהַשְׁקוֹת צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ מִנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְעַטֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאֶרֶת הַמְפָאֲרִים אוֹתְךָ עַל יְדֵי שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ
כָּל שִׁשָּׁה יָמִים לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקֹב בְּחִירֶךָ

הַשַּׁבָּת נֹעַם הַנְּשָׁמוֹת וְהַשְּׁבִיעִי עֹנֶג הָרוּחוֹת וְעֵדֶן הַנְּפָשׁוֹת לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתֶךָ
שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ
שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ
יֶחֱסָיוּן יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ

זמירות שבת

יָהּ אֶכְסֹף הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין, וחתם שמו באקרוסטיכון 'אהרן' לאחר המילה הראשונה שבכל בית.

פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות הבודדות שנכנסו לזמירות השבת. והוא נפוץ בעיקר בחצרות חסידים. בהרבה מקהילות אשכנז נהגו לשורר הפיוט בסעודת ליל שבת.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפיוט חיבר רבי אהרון הגדול מקרלין בהוראת רבו המגיד ממזריטש, כאשר ישב אצלו בשולחן השבת. כשנשאל רבי אהרן על ידי בנו רבי אשר מהיכן לקח את הזמר הנפלא, ענה: מבית אהרן; ועל שום זאת קרא נכדו, רבי אהרן השני מקרלין, את שם ספרו "בית אהרן".

הזמר מושר בשבת ברוב הקהילות החסידיות (מלבד חסידות חב"ד וחלק מחסידויות פולין) והוא חדר אף לציבור הליטאי והדתי לאומי. במיוחד בולט הזמר בכינוסי חסידים ובטישים הנערכים בחצרות האדמו"רים החסידיים, בליל שבת. בקהילות רבות מזמרים את השיר גם בסעודה שלישית, ובקהילות בודדות גם בסעודת הבוקר של השבת.

ייחודיות הפיוט היא בכך שהוא עוסק רק בענייני הרוח והנשמה של השבת, ולא בענייני אכילה ושתייה, ומשום כך יש הנוהגים לשיר אותו אף ביום כיפור שחל בשבת.[דרוש מקור] הפיוט נותן מבט לצורת השבת בחצרו של המגיד ממזריטש, שם עיקר העיסוק היה להרגיש את קדושת השבת ולקבל ממנה שפע רוחני.

באופן אופייני לפיוט חסידי, הפיוט לא מותאם לפי כללי השירה המקובלים. זאת כדי לא להפסיד רגש לטובת אסתטיקה [דרוש מקור].

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיוט לחן מפורסם המיוחס למחבר הפיוט רבי אהרן מקרלין, ומושר ברוב הקהילות וכן בישיבות ליטאיות וציוניות. לחן זה נחשב בציבור הדתי והחרדי לאחד מניגוני הרגש הטובים ביותר. השיר יצא בין היתר, בדיסק "לחיים טיש" בהפקת "לחיים הפקות" של יוסף משה כהנא.

לחנים נוספים על קטעים מהפיוט:

מילות הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

האותיות הראשונות במילה הראשונה בארבעת הבתים הן ראשי תיבות של השם המפורש, האותיות הראשונות במילה השנייה בארבעת הבתים הן ראשי תיבות של המילה "אהרן", כשם המחבר. האותיות הראשונות במילה השלישית בארבעת הבתים הן ראשי תיבות של המילה "נשמה".

בתי השיר בלשון הקודש ביאור בעברית מודרנית
יָהּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת

הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ
מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתְךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ
קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ
פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ

אלוקים, אשתוקק להרגיש את תענוג השבת

המתאימה ומתאחדת עם ישראל עם סגולה
אנא המשך את התענוג הבא מיראת שמים לעם ישראל, המבקשים לעשות את רצונך
קדש אותם בקדושת השבת שמתאחדת עם התורה
ופתח בפניהם את התענוג בעבודת השם והרצון לעשותה

הָיָה הֹוֶה שְׁמוֹר שׁוֹמְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ

כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם
כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם שַׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ
הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת
לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם
שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ
וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ

אתה, שהיית בעבר והינך בהווה, שמור את השומרים והמצפים תמיד לשבת קודש

כמו אייל צמא העורג ומשתוקק למצוא נחלי מים
כך נפשם עורגת לזכות בנעימות השבת שהיא משמותיו של הקב"ה
הצל ושמור את המאחרים לפרוש מהשבת
שלא תהיה מרוחק מהם
בשאר ששת ימי השבוע, שכולם ניזונים מקדושת השבת
וטהר את לבם שיעבדוך באמת ובאמונה

וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים עַל מִדּוֹתֶיךָ / עַל עַם קָדְשֶׁךָ

לְהַשְׁקוֹת צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ מִנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן
לְעַטֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאֶרֶת הַמְפָאֲרִים אוֹתְךָ עַל יְדֵי שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ
כָּל שִׁשָּׁה יָמִים לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקֹב בְּחִירֶךָ

ויהיו רחמיך מתגברים על מדת הדין / על עם ישראל

להשקות את ישראל הצמאים לקבל השפעות וחסדי שמים, מנהר השפע הרוחני העליון
לעטר ולפאר בשפע אלוהי, את ישראל המפארים את כבוד השם על ידי שמירת השבת
כל ימות השבוע, להנחילם את השפע שמגיע ממידתו של יעקב אבינו בחיר השם

הַשַּׁבָּת נֹעַם הַנְּשָׁמוֹת

וְהַשְּׁבִיעִי עֹנֶג הָרוּחוֹת וְעֵדֶן הַנְּפָשׁוֹת לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתֶךָ
שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ
שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן
יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ

השבת היא נעימות לנשמות

יום השביעי הוא תענוג הרוח ועידון הנפש בתענוג רוחני של אהבת השם ויראת השם
שבת קודש, נפשי חולה מאהבתך
שבת קודש, נפשות ישראל חוסים בצל כנפיך
ורווים מדשנך ושפעך

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]