יה אלי וגואלי
יה אלי וגואלי
|
|---|
|
יָהּ אֵלִי וְגוֹאֲלִי דַּק עַל דַּק וְתוֹדָה... זְכוֹר ... אֲדוֹן צְבָאוֹת |
יה אלי וגואלי הוא פיוט המושר בקהילות אשכנז המזרחי,[2] בשלוש הרגלים. הפיוט נאמר אחרי קריאת התורה, קודם אמירת 'אשרי יושבי ביתך', והוא משמש 'רשות' לתפילת המוסף.
מקור הפיוט ומחברו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחבר הפיוט אינו ידוע, יש שכתבו שהאקרוסטיכון של הפיוט הוא 'יהודה'[3], בעקבות כך יש שייחסו את הפיוט לרבי יהודה הלוי, אך אחרים דחו השערה זו מאחר שהאקרוסטיכון של הפיוט הוא 'יהודא', ורבי יהודה הלוי היה חותם את שמו 'יהודה' עם האות ה"א בסוף השם, ולא באל"ף.
הפיוט מוזכר בהגהות לספר המנהגים של יצחק אייזיק מטירנא, אך אין ידוע מידי מי יצאו הגהות אלה, ונראה שזמנם מאוחר יותר. הפיוט נדפס ב'יוצרות פולין', דפוס ונציה שנת שנ"א.[4]
מהות הפיוט ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים התקשו בכוונתו של הפייטן, למה רמזו דבריו, ויש שכתבו בעקבות כך, שהפיוט מיוסד על פי הקבלה. אך אחרים טענו שהפיוט סובל משינויים רבים בעקבות הצנזורה ששלטה בה, ולכך קשה להבין כוונתו.
מנהגי אמירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור פיוט זה נאמר בשלושת הרגלים קודם התחלת תפלת המוסף לפני אמירת ה'אשרי', והוא משמש כעין פתיחה ונטילת רשות. יש נוהגים שלא לומר את הפיוט בשבת, וכן בימים שבהם אומרים 'יזכור', אין נוהגים לאומרו. בטעם הדבר יש שכתבו מאחר שבימים אלה ישנו הפסק בין קריאת התורה למוסף ('יקום פורקן', ו'יזכור'), לא רצו להפסיק בפיוטים נוספים.
יש שטענו[דרוש מקור] שהסיבה לכל דיני אי אמירתו, היא שהפיוט נתקן בחוץ לארץ, שבו נהוג יום טוב שני, ויש ימים מרובים שאפשר לאומרו, אבל בארץ ישראל שאין יום טוב שני, נוהגים לאומרו בכל חג, מלבד חגים שאומרים בהם יזכור.
שינויי נוסחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחג הפסח יש שנהגו להשמיט את המילים 'ותודה' מאחר שאין מקריבים קרבן תודה בפסח[5] (וכפי שמטעם זה אין אומרים 'מזמור לתודה' בימי חול המועד פסח). אחרים דחו טענו זו מאחר שאף קרבן אשם אינו קרב ביום טוב, וכוונת הפייטן כפי הנראה הייתה על כל סוגי הקרבנות באופן כללי[6].
בחלק מהנוסחאות הגרסה היא "בנתיבות לב, עולם לבלב", אך בהרבה נוסחאות אחרות הנוסח הוא "בנתיבות לב, לבלב", וכך הוא בנוסח הנפוץ כיום.
בנוסח סידור השל"ה נדפס: "כל אדמתך", אך ברוב הדפוסים הנוסח הוא "כל גוי אדמתך".
לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחנים רבים נתחברו על פיוט זה, ואף נשתמרו לו כמה לחנים עתיקים בקהילות שונות.
בשנת 2008 חידש הזמר ניצן-חן רזאל לחן ששמע מהרב צפניה דרורי, אשר התוודע אליו במסגרת תפקידו כתחקירן באתר הזמנה לפיוט. לחן זה זכה אף לגרסאות כיסוי שונות, ביניהן של אפרת גוש, ואחרים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוסף תורני, קולמוס - 105, תשע"ב, באתר אוצר החכמה
- פירוש על הפיוט מאת הרב אשר זאב ורנר, טעם זקנים, באתר היברובוקס
- סלה אהללך, פירוש על הפיוט 'יה אלי וגואלי', באתר היברובוקס
יה אלי וגואלי, באתר ויקיטקסט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיוט יה אלי וגואלי, באתר הפיוט והתפילה- ניגון ברסלב לפיוט, מבוצע בידי דדי בן עמי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בנוסחאות המצויות כיום חסרה תיבה זו, אך היא מצויה בקצת מדפוסים הישנים.
- ^ הפיוט לא נתקבל כלל בקהילות אשכנז המערבי, וגם בקצת קהלות אשכנז המזרחי כגון קהילת וויען לא נתקבל.
- ^ דניאל גולדשמידט, מחזור סוכות, עמ' 152.
- ^ דף קכ עמ' ב. יונה פרנקל בהקדמתו למחזור לסוכות, כתב שסידור השל"ה הוא המקום הראשון שנדפס פיוט זה, אך באמת הוא נדפס בספר יוצרות הנ"ל קודם, ולאחר מכן נדפס בסידור שער השמים (הידוע כ"סידור השל"ה" מפני שיש בו פירוש מאת בעל השל"ה, אבל מלבד הפירוש הזה אין קשר בין השל"ה ובין הסידור. מכל מקום, אין פירוש שם על הפיוט שלנו).
- ^ כך כתב בלוח ארץ ישראל (בשחרית ליום א' של פסח) בשם הרב חיים ברלין.
- ^ הובא בספר 'שערי הפסח', להרב יהודה טשזנר.