יה שמך ארוממך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יה שמך ארוממך

יָהּ שִׁמְךָ אֲרוֹמִמְךָ
וְצִדְקָתְךָ לֹא אֲכַסֶּה
הֶאֱזַנְתִּי וְהֶאֱמַנְתִּי
לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה[1]
וְאֵיךְ יֹאמֶר יְצִיר חֹמֶר
אֱלֵי יוֹצְרוֹ מַה תַּעֲשֶׂה
קְרָאתִיהוּ דְּרַשְׁתִּיהוּ
לְמִגְדַּל עֹז וְצוּר מַחְסֶה
הַבָּהִיר וְאוֹר מַזְהִיר
בְּאֵין מָסָךְ וְאֵין מִכְסֶה
יִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא

הֲדַר כְּבוֹדְךָ וְעֹז יָדְךָ
מְסַפְּרִים הַשָּׁמַיִם[2]
בְּעֵת עֲלוֹתָם וְעֵת פְּנוֹתָם
וְעֵת שְׁחוֹתָם אַפַּיִם
וּמַלְאָכִים נֶהֱלָכִים
בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ וּמַיִם
יְעִידוּךָ וְיוֹדוּךָ
בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם
כִּי תִסְבֹּל וְלֹא תִבֹּל
בְּלִי זְרוֹעַ וְיָדַיִם
תַּחְתִּיּוֹת וְעִלִּיּוֹת
וְהַחַיּוֹת וְהַכִּסֵּא
יִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא

וּמִי יְמַלֵּל כְּבוֹד מְחוֹלֵל
שְׁחָקִים בֶּאֱמוּנָתוֹ
חַי עוֹלָם אֲשֶׁר נֶעְלָם
בְּגָבְהֵי רוּם מְעוֹנָתוֹ
וּבִרְצוֹתוֹ בְּבֶן בֵּיתוֹ
בְּאָהֳלוֹ שָׂם שְׁכִינָתוֹ
וְשָׂם מַרְאוֹת לִנְבוּאוֹת
לְהַבִּיט אֶל תְּמוּנָתוֹ
בְּאֵין תַּבְנִית וְאֵין תָּכְנִית
וְאֵין קֵץ לִתְבוּנָתוֹ[3]
רַק מַרְאָיו בְּעֵין נְבִיאָיו
כְּמֶלֶךְ רָם וּמִתְנַשֵּׂא
יִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא

דְּבַר גְּבוּרוֹת בְּלִי סְפוּרוֹת
וּמִי יְסַפֵּר תְּהִלּוֹתָיו
אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יָחִישׁ
לְהַזְכִּיר עֹז גְּבוּרוֹתָיו
וְיִסָּמֵךְ בְּאֵל תּוֹמֵךְ
עוֹלָם עַל גְּבוּלוֹתָיו
וְיַעֲרִיצוֹ שׁוֹב וְרָצוֹא
וְיַצְדִּיק דִּין פְּעֻלּוֹתָיו
וְיוֹדֶה עַל אֲשֶׁר פָּעַל
כִּי לְמַעֲנוֹ עֲלִילוֹתָיו
וְכִי יֵשׁ יוֹם לְאֵל אָיֹם
וְדִין עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה
יִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא

הִשְׁתּוֹנֵן וְהִכּוֹנֵן
וְהִתְבּוֹנֵן בְּסוֹדֶךָ
וְהִבַּטְתָּ מָה אַתָּה
וּמֵאַיִן יְסוֹדֶךָ[4]
וּמִי הֱכִינְךָ וּמִי הֱבִינְךָ
וְכֹחַ מִי יְנִידֶךָ
וְהַבֵּט אֶל גְּבוּרוֹת אֵל
וְהָעִירָה כְבוֹדֶךָ
חֲקוֹר פָּעֳלוֹ אַךְ גָּדְלוֹ
תָּשִׂימָה נֶגְדֶּךָ
אַל תִּדְרֹשׁ בְּסוֹף וּבְרֹאשׁ
בַּמֻּפְלֶא וּבַמְּכֻסֶּה[5]
יִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא

יָהּ שִׁמְךָ אֲרוֹמִמְךָ הוא פיוט שחובר על ידי רבי יהודה הלוי. ככל הנראה חובר כרשות לפני תפילת הקדיש שבין ישתבח ליוצר. נאמר בקהילות יהודיות רבות בתפילות ראש השנה (ברובן בתפילת שחרית של היום השני. לפיוט לחנים מסורתיים רבים. באקרוסטיכון חתום שם המחבר (יהודה), וכל בית מסיים במילים מתוך הקדיש "יִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא".

תוכן הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט עוסק בהתבוננות בגדלות הבורא, בטבע ובגרמי השמים. ההתפעלות מהטבע מביאה את האדם לבירור מקומו ותפקידו מול הבורא - "אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יָחִישׁ לְהַזְכִּיר עֹז גְּבוּרוֹתָיו". דרך ההתבוננות על מעשי הבורא שאליה קורא רבי יהודה הלוי מתייחדת בכך שהיא אינה מתיימרת להשיג את המכוסה מהאדם "הֶאֱזַנְתִּי וְהֶאֱמַנְתִּי לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה", "חֲקוֹר פָּעֳלוֹ אַךְ גָּדְלוֹ תָּשִׂימָה נֶגְדֶּךָ, אַל תִּדְרֹשׁ בְּסוֹף וּבְרֹאשׁ בַּמֻּפְלֶא וּבַמְּכֻסֶּה".

בדרך דומה כותב ריה"ל בספר הכוזרי שעדיפה הימנעות ממחקר על דבר טעמי המצוות, ואם נזקק האדם למחקר כזה עליו להיזהר במקורותיו ובתכניו[6]: ”תוֹרָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים יִתְבָּרָךְ, וּמִי שֶּׁקִּבְּלָהּ קִבּוּל שָׁלֵם מִבְּלִי שֶׁיִּתְחַכֵּם בָּהּ בְּשִׂכְלוֹ, הוּא מְעֻלֶּה מִמִּי שֶׁיִּתְחַכֵּם בָּהּ וְחָקָר. אַךְ מִי שֶׁנָּטָה מֵהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא אֶל הַמֶּחְקָר, טוֹב שֶׁיּוֹצִיא בָּהֶם מוֹצָאֵי הַחָכְמָה מִשֶּׁיַּעַזְבֵם לִסְבָרוֹת רָעוֹת וְלִסְפֵקוֹת מְבִיאוֹת אֶל אֲבַדּוֹן.“

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רומז לדברי אחז (ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ב): "לֹא־אֶשְׁאַ֥ל וְלֹֽא־אֲנַסֶּ֖ה אֶת ה'". אמנם שם כוונת אחז הייתה לרעה, וכמו שמפרש רש"י: "לא אנסה - אין רצוני שיתקדש שמו על ידי". כאן ריה"ל משתמש בביטוי במשמעות של אמונה תמימה.
  2. ^ על פי הפסוק בספר תהלים, פרק י"ט, פסוק ב': "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ"
  3. ^ על פי לשון הפסוק בספר ישעיהו, פרק מ', פסוק כ"ח: "אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ"
  4. ^ רומז לדברי עקביא בן מהללאל (משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה א'): "דע מאין באת".
  5. ^ רומז לדברי המשנה (מסכת חגיגה, פרק ג', משנה א'): "כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם, מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור", וכן לדברי בן סירא המובאים בתלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג, עמוד א': "במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות".
  6. ^ מאמר ב, כו