יו'שיונ'ג
יוּ'שְׂיונְ'ג (בסינית מסורתית ומפושטת: 鬻熊, בפין-יין: Yùxióng. המאה ה-11 לפנה"ס) הידוע גם בכינוי יוּ' דְזְה או מאסטר יוּ' (鬻子, בפין-יין: Yùzǐ) היה שליט קדום של המדינה הסינית העתיקה שנקראה מאוחר יותר צ'וּ.[1][2] הוא היה בן ברית ומורה למלך ון מג'ואו, המלך הראשון בשושלת ג'ואו.[3] בפיסות הבמבוק של צִ'ינְגְחְווָה נכתב שמו "שׂוֵּ'שְׂיונְ'ג" (穴熊, בפין-יין: Xuéxióng מילולית: "דב מערות").[1][2]
יוּ'שְׂיונְ'ג השתייך לשבט מִי (芈). בנו ויורשו שְׂיונְ'ג לִי אימץ את הסימן השני בשמו של אביו, שְׂיונְ'ג, כשמה של השושלת המלכותית בצ'ו. כיום שם משפחה זה ניצב במקום ה-72 ברשימת שמות המשפחה הנפוצים בסין.
ייחוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי האגדות שתועדו ברשומות ההיסטוריון של סה-מה צ'יין, יוּ'שְׂיונְ'ג היה צאצא של הקיסר הצהוב ושל נכדו ויורשו ג'וואנש'ו. ווּחְווֵי, נינו של ג'וואנש'ו מונה לאחראי על האש בממשלו של הקיסר קוּ, וקיבל את התואר ג'וּז'ונְג - ניצב האש. לבנו של ווּחְווֵי, לוּג'ונְג (陸終), היו שישה בנים שכולם נולדו בניתוח קיסרי. הצעיר מביניהם, גִ'ילְייֵן (季連), אימץ את שם המשפחה מִי והיה לו בן בשם פֿוּג'וּ' (附沮). שׂוֵּ'שְׂיונְ'ג היה בנו של פֿוּג'וּ'.[3]
סה-מה צ'יין טען כי יוּ'שְׂיונְ'ג היה צאצא של שׂוֵּ'שְׂיונְ'ג, ולא מדובר באותו אדם,[1][2] אולם מפיסות הבמבוק של צִ'ינְגְחְווָה עולה כי אלו שני שמות לאותו אדם.
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליוּ'שְׂיונְ'ג מיוחס הספר "יוּ' דְזְה" (鬻子), ספר מדיני-פילוסופי קדום המסווג סדרך כלל תחת הקטגוריה "דאואיזם" או תחת "אסכולת הזוטות", אם כי תוכנו מעיד כי הוא לא בהכרח מתאים לחלוקה הרעיונית של מאה האסכולות. נראה שהספר עבר תהפוכות רבות, חלקים נרחבים ממנו אבדו והוא התפזר וסודר מחדש עד שהגיע למצבו כיום: מגילה אחת בת 14 פרקים (מתוך 22 במקור), המכילה פסקאות בודדות לפרק, כאשר כותרת הפרק לא תמיד קשורה לתוכנו.[4]
הספר נשמר בעיקר הודות לפרשן היחיד שלו בהיסטוריה, הנזיר פאנג שינגגווי מתקופת שושלת טאנג. מלבד פרשנות זו זכה הספר להתעלמות של המלומדים בהיסטוריה הסינית, ואזכוריו מופיעים בעיקר בקטלוגים כגון אלו הנמצאים בספר האן. הוא נחשד לעיתים כזיוף, בעיקר על רקע ציטוטים מאוד שונים שהובאו לכאורה מתוכו בתקופות שונות, אולם היו גם מי שייחסו זאת לכמה ספרים שקיבלו את הכינוי "יוּ' דְזְה".[4]
הספר תורגם לעברית בידי עופר ולדמן בשנת 2018, וחלקים מן התרגום זמינים ברשת. לא ידוע על תרגום שלו לשפות אחרות.
קבלת תואר אצולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוּ'שְׂיונְ'ג נפטר במהלך שלטונו של המלך ון מג'ואו, ואת מקומו ירש בנו, שְׂיונְ'ג לִי. לאחר ששושלת ג'ואו הדיחה את שושלת שאנג, העניק המלך צ'נג (שלט בשנים 1021-1042 לפנה"ס), נכדו של המלך ון, את תואר האצולה "דְזְה" (子) לשְׂיונְ'ג יִי נינו של יוּ'שְׂיונְ'ג. בנוסף לתואר הוענקה לו גם נחלת צ'ו, שבדורות הבאים התפתחה לאחת הממלכות החזקות ביותר בתקופת האביב והסתיו.[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg)
- ^ 1 2 3 Ziju (子居). "清华简《楚居》解析" [Analysis of the Tsinghua Bamboo Slips]. jianbo.org (בסינית). אורכב מ-המקור ב-27 בפברואר 2015. נבדק ב-10 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Li Xueqin (21 בספטמבר 2011). 论清华简《楚居》中的古史传说 (בסינית). Guoxue.com. נבדק ב-10 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 סה-מה צ'יין. "楚世家 (House of Chu)". רשומות ההיסטוריון (בסינית). אורכב מ-המקור ב-2012-03-10. נבדק ב-10 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 עופר ולדמן. "תרגום יו' דזה לעברית, נספח א'" (PDF). no-camel.com. נבדק ב-3 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה)