יואב ספיר
יואב ספיר הוא פרופסור, חבר סגל בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, והמנהל האקדמי של המכון לחקר המשפט הפלילי על שם טאובנשלאג. כיהן כסניגור הציבורי הארצי בישראל בשנים 2011–2021.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוגר הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו, שימש סגן עורך של כתב העת "עיוני משפט". לאחר התמחות אצל שופט בית המשפט העליון מישאל חשין הצטרף לסניגוריה הציבורית עם הקמתה בשנת 1996. כסניגור ציבורי ייצג ספיר נאשמים רבים בכל הערכאות. בשנת 1999 יצא ללימודים בבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, שם השלים לימודי תואר שני (2000) ודוקטורט (2004) שבו התמקד בהליך הפלילי ובתאוריה של לגיטימציה, ובחן באופן ביקורתי את ההיסטוריה של הזכות לייצוג בישראל. בזמן שהותו בארצות-הברית עבד ספיר בסנגוריה הציבורית בבירה וושינגטון ובמשרד עורכי-הדין Paul, Weiss Rifkind Wharton & Garrison בניו יורק. כמו כן הוא עבד בארגון זכויות האדם Bureau des Avocats internationaux בהאיטי, שם סייע בהכנת כתבי-אישום בגין פשעים נגד האנושות כנגד ראשי המשטר הצבאי בהאיטי. מחקריו ופרסומיו עוסקים בהליך הפלילי ובזכויות נאשמים וחשודים. לצד עבודתו בסניגוריה הציבורית לימד ספיר סדר דין פלילי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ותל אביב וכן בקליניקה המשפטית לייצוג בהליך הפלילי הפועלת באוניברסיטת בר-אילן, קליניקה הקרויה של שמו של ד"ר דייוויד וינר, שהיה ממלא מקום הסניגור הציבורי הארצי.
ספיר הוא חבר בוועדה לסדר דין פלילי וראיות, בראשות השופטת עדנה ארבל, והיה חבר בצוות לבחינת הרפורמה בעבירות ההמתה, בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר.
בספטמבר 2011 נבחר על ידי ועדה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן לעמוד בראש הסניגוריה הציבורית, והחל לשמש בתפקיד זה בפברואר 2012. ספיר גם פעל למען הקמת סניגוריות במדינות עולם שלישי באפריקה. בתחילת שנת 2017 הוארכה כהונתו כסניגור הציבורי הארצי לקדנציה נוספת.[1] במהלכה ספיר התייחס במיוחד לנושא של עודף מעצרים וייחס לו משמעות רבה מאוד הכוללת כתיבת מאמרים וחשיפה בתקשורת. הוא התעסק בפרשת תכנון הפיגוע במלון בי סנטר באילת כנציג הסנגוריה הציבורית.
במאי 2021 סיים ספיר את תפקידו כסניגור הראשי והוחלף על ידי ד"ר חגית לרנאו[2] עד למינויה של עו"ד ענת מיסד כנען בספטמבר 2021[2]. עם סיום תפקידו כסניגור הציבורי הארצי מונה כפרופסור חבר והצטרף לסגל הפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת תל אביב. בחודש ספטמבר 2021 נכלל ספיר ברשימת המועמדים לכהונה כשופט בבית המשפט העליון[3]. בשנת 2022 זכה בפרס מצטייני הרקטור בהוראה של אוניברסיטת תל אביב[4] וכן בפרס גורני מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל.
ספיר חבר בפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, הפועל נגד שינויי המשטר שהוצעו במערכת המשפט בשנת 2023.[5]
תיקים עקרוניים בהם ייצג כסניגור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספיר ייצג נאשמים וחשודים רבים בכל הערכאות, והיה שותף לעיצובן של הלכות חשובות בתחומי המשפט הפלילי בבית המשפט העליון
- פרשת בן חיים - זיכויו של הנאשם בבית המשפט העליון מעבירה של החזקת סכין. בפסק דין עקרוני נקבע כי בית המשפט רשאי לפסול ראיות חפציות שהושגו שלא כדין. כן נקבע שעל מנת שחיפוש בהסכמה יהיה חוקי על ההסכמה חייבת להיות הסכמה מדעת.
- פרשת זינאתי - זיכוי מרצח בבית המשפט העליון ושחרורו ממאסר עולם לאחר למעלה מארבע שנים, בעקבות התנהלות המדובב. החלטת בית המשפט העליון כללה התייחסויות עקרוניות לחקירה ולדוקטרינה של "נזק ראייתי" בפלילים.[6]
- פרשת אנסטסיה מיקל - זיכוי מרצח והמרת ההרשעה להריגה של מי שדקרה את בן הזוג שהיכה אותה.[7]
- פרשת ביטון - דיון נוסף בהרכב מורחב בסוגיית הקינטור.דנ"פ 1042/04 ביטון נ' מדינת ישראל בית המשפט העליון המליץ בפסק הדין לערוך רפורמה בעבירות ההמתה ובעקבות המלצה זו הוקם הצוות לבחינת רפורמה בעבירות ההמתה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר. ספיר היה חבר בצוות זה, ולימים אומצו המלצות הוועדה על ידי המחוקק.[8]
- פרשת קוזלי - בקשה למשפט חוזר של המורשעים ברצח דני כץ. ספיר ייצג ביחד עם פרופ' קנת מן את הסניגוריה הציבורית שביקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט". בפסק הדין הוכר בפעם הראשונה מוסד "ידיד בית המשפט" במשפט הישראלי, הוכר מעמדה של הסניגוריה הציבורית כידידת בית המשפט, והתקבלה הבקשה למשפט חוזר.[9]
- פרשת אבו סאלם - פסק דין עקרוני של בית המשפט העליון בו הוקל עונשם של נאשמים בהסעה או הלנה של שוהים בלתי חוקיים ונאמרו דברים עקרוניים באשר לעקרון הענישה האינדיבידואלית.[10]
- פרשת פרג'ין - הקלה בעונש ומדיניות הענישה בעבירות של שהייה בלתי חוקית של מי שנמצא בישראל לשם פרנסה.[11]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום חי בתל אביב עם משפחתו.
פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרשת קוזלי - ידיד בית המשפט, עצמאות הסנגוריה הציבורית ועיוות דין כעילה למשפט חוזר, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 26 במרץ 2019
- יששכרוב בפעולה - על יתרונותיה של דוקטרינת הפסלות היחסית ועל תרומתה להגנה על זכויות הפרט, מעשי משפט י 333 (2019) (ביחד עם גיא רובינשטיין).
- פעולה קולקטיבית: הסניגוריה הציבורית כקהילה של סניגורים, הסניגור 200, 6 (נובמבר 2013).
- מה מחייבת האצילות: ייצוג פרטי וייצוג ציבורי בפלילים, אתיקה מקצועית וטובת הלקוח, ספר דייוויד וינר על משפט פלילי ואתיקה (עורכים: דרור ארד-אילון, יורם רבין ויניב ואקי) 131 (2009).
- אשליות של קידמה: הזכות לייצוג מתקופת המנדט ועד לשנות השמונים, מגמות בדיני ראיות ובסדר הדין הפלילי (עורכים: ענת הורוויץ ומרדכי קרמניצר) 397 (2009).
- "עזוב עורך דין, אתה עורך-דין של עצמך": על חשיבותו של פסק-דין אלזם, עורך הדין 5, 66 (אוקטובר 2009).
- הגנה לא ראויה על "אנשים לא נחמדים": הערות על מגילת הזכויות הרזה שבהצעת החוקה, משפט וממשל י(2) 571 (תשס"ז).
- הרשעת חפים מפשע: דברים לזכרו של דייוויד וינר, הפרקליט מח(2) 289 (תשס"ו).
- הזכות לייצוג הולם וטענת "כשל בייצוג", הסניגור 95, 19 (2005).
- הפעלתו של נאשם כעד-מדינה כנגד עורך-דינו: האזנות סתר למשרד עורך-דין, ו"הגנה מן הצדק" הסניגור 7, 5 (1997).
- אימתי יתערב בג"ץ בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום כאשר נטענת טענה לפסלות הראיות? הסניגור 6, 3 (1997).
- Against Prevention? A Response to Harcourt's 'Against Prediction' on Actuarial and clinical Predictions and the Faults of Incapacitation, 33 Law & Social Inquiry (2008)
- Keeping Gideon’s Promises: A Comparison of the American and Israeli Public Defender Experiences, 39 New York University Review of Law & Social Change 203 (2003) (with Prof. Charles J. Ogletree Jr.).
- Neither Intent Nor Impact: A Critique of the Racially Based Selective Prosecution Jurisprudence and a Reform Proposal, 19 Harvard Blackletter Law Journal 127 (2003).
- Book Review: From Social Justice to Criminal Justice, 5(1) Punishment & Society: Inernational Journal of Penology 131 (2003).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדף של פרופ' יואב ספיר באתר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
- תמר אלמוג, 'ראיתי כמה קל להפליל', נפרדים מהסנגור שמייצג מול המדינה, כאן חדשות, 10 ביולי 2021
- עופר סיטבון, ראיון עם יואב ספיר, הסניגור הציבור הארצי הנכנס, מעשי משפט ד, 2011
יסמין גואטה, "העבירו עצורים באמצע הלילה לכלובי ברזל חיצוניים, בקור מקפיא ובלי שתייה עד 6 בבוקר", באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2014- טל אריאל אמיר, משולש אזהרה: הסנגורים ששינו את מפת המשפט בארץ מורידים את הכפפות, באתר מעריב אונליין, 27 ביוני 2016
- נטעאל בנדל, מקור ראשון, מלחמת מגן: התיקים שמדירים שינה מעיני הסנגור הציבורי הארצי, באתר nrg, 12 במרץ 2017
- עמיר קורץ, "משבר הקורונה פגע בזכויות הפרט, וגם היחסים בין שוטרים לאזרחים הסלימו", באתר כלכליסט, 14 במאי 2020
מבחר ממאמריו בעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב ספיר, הגיע הזמן לבטל את החוק האוסר על העלבת עובד ציבור, פרופ' יואב ספיר, באתר גלובס, 24 בפברואר 2022
- יואב ספיר, האתגר של המפכ"ל החדש: מיגור האלימות המשטרתית | דעה, ד"ר יואב ספיר, באתר גלובס, 1 בפברואר 2021
- יואב ספיר, האמת על שחרור האסירים, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2018
- 114 אנשים חפים מפשע, 1,748 שנים בכלא, באתר כלכליסט, 26 ביוני 2014
- חינוך כושל, כלא משגשג, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2010
- החלונות השבורים של ג'וליאני, באתר הארץ, 19 באפריל 2009
- ד"ר יואב ספיר, הסנגור הציבורי הארצי, "לא רק בתא של ניר חפץ היו פשפשים, וזה לא אומר שהפרקליטות מושחתת": הסנגור הציבורי בטור מיוחד, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2019
- מבט אל תוך מושבת המצורעים של החברה המודרנית, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2005
- בשם זכויות הקורבן, באתר הארץ, 1 ביוני 2005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מענית, חן (2017-01-04). "הוארכה כהונת הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר". Globes. נבדק ב-2024-04-09.
- ^ חן מענית, ד"ר חגית לרנאו מונתה לממלאת-מקום הסנגור הציבורי הארצי, באתר גלובס, 26 במאי 2021
- ^ יובל אראל, המרוץ לעליון: נסגרה רשימת המועמדים הסופית, באתר מאקו, 30 בספטמבר 2021
- ^ מצטייני הרקטור בהוראה לשנת תשפ"ב - סגל בכיר, באתר innovative-learning.tau.ac.il
- ^ "מי אנחנו", פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה.
- ^ גלעד גרוסמן, לאחר 4 שנות מאסר: זוכה כי ההודאה נגבתה בלחץ, באתר וואלה!, 9 בנובמבר 2011
- ^ אלי אשכנזי, העליון זיכה אשה מוכה בת 20 מרצח בן זוגה האלים והרשיע אותה בהריגה בלבד, באתר הארץ, 16 בפברואר 2009
- ^ דנ"פ 1042/04 ביטון נ' מדינת ישראל
- ^ יואב ספיר, פרשת קוזלי - ידיד בית המשפט, עצמאות הסנגוריה הציבורית ועיוות דין כעילה למשפט חוזר, שורשים במשפט
- ^ רע"פ 3674/04 מוחמד אבו סאלם נ' מדינת ישראל
- ^ שחר אילן, הסניגוריה: בתי הדין מחמירים מדי בענישת שוהים בלתי חוקיים, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
| סניגורים ציבוריים ראשיים | ||
|---|---|---|
|
