יואכים מרקרט
קרל יואכים מרקרט (בגרמנית: Karl Joachim Marquardt; נולד ב-19 באפריל 1812 ומת ב-30 בנובמבר 1882) היה היסטוריון גרמני וחוקר של רומא העתיקה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרקרט נולד בשנת 1812 בעיר דנציג (גדנסק). הוא למד באוניברסיטת ברלין ובלייפציג, ובשנת 1836 נעשה למורה בגימנסיית פרידריך וילהלם בברלין. בשנת 1840 הוא עשה את הדוקטורט שלו בקניגסברג (קלינינגרד), ובשנת 1856 מונה למנהל גימנסיית פרידריך וילהלם בפוזנן. בשנת 1859 מונה לראש הגימנסיה בעיר גותה.
את חיבורו "Historiae equitum romanorum libri quatuor" (יצא לאור בשנת 1841) הקדיש מרקרט לפילולוג קרל לכמן, דבר שהוביל לכך שמרקרט הומלץ בפני המוציא לאור של הספר "Handbuch der römischen Alterthumer" ("מסה על רומא העתיקה") של החוקר וילהלם אדולף בקר, כמי שראוי להמשיך את עריכתו והוצאתו של החיבור לאור לאחר מות המחבר בשנת 1846.
הפרויקט הושלם לאחר 20 שנים והיה כה מוצלח, עד כי זמן לא רב לאחר מכן כבר הגיעה דרישה מהציבור להוציא מהדורה נוספת של החיבור. מרקרט מצא עצמו לא מתאים לבצע את המשימה לבדו, והניח את הכנת שלושת הכרכים הראשונים (Römisches Staatsrecht; "מערכת המשפט הרומית") בידי תאודור מומסן, בשעה שהוא עצמו ההדיר את הכרך החמישי ואת הכרך השישי (Römische Staatsverwaltung, "מנהל ציבורי ברומא", בין השנים 1873–1878) וכן את הכרך השביעי (Das Privatleben der Römer, בין השנים 1879–1882).
מרקרט הצטיין בסגנונו הבהיר, יכולת ארגון שיטתית ושפע הפניות למחברים עתיקים ומודרניים כאחד, ומעלות אלו חיבבו אותו על הסטודנטים.
מרקרט מת בעיר גותה בשנת 1882.
