יואל דוד סטרשונסקי לוינזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יואל דוד סטרשונסקי לוינזון (לעיתים נכתב שם משפחתו לבינסון, לוונשטיין או לווינשטיין; כונה דער ווילנער בעל הבית'ל (יידיש: "בעל הבית'ל [=האברך] הווילנאי"); 1816 - 27 ביוני 1850) היה חזן וזמר אופרה יהודי ליטאי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בליבוי, בנו של חזן העיר, צבי הירש לווינשטיין. בהיותו כבן שש בא עם אביו לעיר וילנה, כאשר התמנה אביו לחזן בבית הכנסת הגדול בעיר. הוא זכה לחינוך יהודי ולמורים פרטיים שלימדו אותו רוסית, גרמנית ועברית. מגיל 11 שילב אותו אביו בתפילה ומשנפטר האב מינה הקהל את יואל דוד בן ה-14 לחזן בית הכנסת הגדול תחתיו, אף על פי שלא סיים עדיין את לימודיו. הקהילה החתימה את לוינזון על חוזה לפיו תשולם לו משכורת בעודו אברך. כינויו בשלב זה היה "דער ווילנער בעל הבית'ל" (באלעבעסל), האברך מווילנה. תפקידו כחזן רשמי החל רק כאשר הגיע לגיל 22. כאשר נשא, זמן קצר לאחר מכן את בתו של אחד מעשירי העיר, מרדכי סטראשון (שלקח עליו חסות מאז בר המצווה שלו), נוסף לשם משפחתו השם "סטרשונסקי".

בין היתר יצא לוינזון למסע בקהילות הורודנה, ביאליסטוק, קלווריה וורשה.

על אף ההצלחה לה זכה, שקע לוינזון בדיכאון בעקבות מות ילדיו בזה אחר זה. סמוך לביתו התגורר המלחין סטניסלב מוניושקו, ששם לב שהחזן מפזם בדייקנות את המנגינות שהלחין, אותן שמע מבעד לחלון הפתוח. בעקבות גילוי זה התקרבו השניים, כאשר המלחין החל להגיע לבית הכנסת לשמוע את לוינזון.

חרף מחאות נמרצות הן מצד משפחתו והן מצד הקהילה, הצטרף לוינזון למוניושקו לנסיעה משותפת לוורשה, שבמסגרתה הופיע באופרה של ורשה ואף בארמון הנסיך בקטעים מתוך האופרה "הַלקַה" (אנ') של מוניושקו. בעת שהותו בוורשה הגיעה אליו הידיעה על מות בנו האחרון, לוינזון התמוטט, החליט לא לשוב לביתו והחל לנדוד בין עיירות פולין בעילום שם ולעיתים שימש כחזן מזדמן בקהילות שונות. כאשר קולו בגד בו שב לביתו והתגורר בבית אחותו לאחר שהתגרש מאשתו. הקהילה המשיכה לשלם את משכורתו על אף שלא שימש עוד כחזן בפועל. כאשר התדרדר עוד מצבו הנפשי הוא הועבר לאשפוז בבית מחסה לחולי נפש בוורשה, שם נפטר בי"ז בתמוז תר"י, בגיל 34.

לחנים שחיבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליואל דוד מיוחסים הניגונים (לחנים) לפיוטים "מנוחה ושמחה", "והאר עינינו", "ממקומך" מתפילת שחרית, "הבט משמים וראה" מהתחנון, "מן המצר" מן ההלל ו"עזרא הסופר אמר לפניך" מהסליחות.

דמותו בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו הטרגיים היוו כר למספר יצירות:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלל נח מגיד שטיינשניידר, "לתולדות הש"ץ הנפלא מווילנא", בתוך: יהודה הלוי לעוויק ודוברערוש ירוחמזאהן (עורכים), תלפיות מאסף ספרותי, ברדיטשוב 1895, חלק "תולדות אנשי השם", עמ' 8-14.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IMDB Logo 2016.svg "Overture to Glory", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  2. ^ דף ההפקה בתיאטרון יידישפיל