יואל לרנר (פעיל ימין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יואל לרנר

יואל לרנר (1941 - 9 ביולי 2014) היה פעיל ימין רדיקלי, בלשן, מתרגם ומחנך. מייסד "מחתרת גל" (גאולה לישראל), שביקשה בשנות ה-70 לחולל הפיכה בישראל ולפוצץ את מסגדי הר הבית[1]. הורשע בקשירת קשר להנחת מטען חבלה בהר הבית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרנר נולד בברוקלין ב-1941 ללב (או ליב) ולאלקה (או אלסי), למשפחה חילונית. למד בדרום אפריקה.

בשנת 1960, בהיותו בן 19, עלה לישראל. למד באוניברסיטה העברית, וקיבל תואר ראשון בעברית ובבלשנות שמית.

נישא לשרה וסיגל לעצמו אורח חיים דתי. גר בירושלים ובהמשך עברו לקריית שמונה, שם עסק בהוראה וייסד בשנת 1965 את בית הספר התיכון "המתמיד", אותו הפך מתיכון מקצועי דו-שנתי לתיכון עיוני ארבע-שנתי[דרושה הבהרה] בשנת 1970 שבה המשפחה לירושלים.

לימד במוסדות חינוך תיכוניים, בהם ישיבת נתיב מאיר, במבשרת ציון, ביד בנימין, ובבית אל. עסק רבות בתרגום ובכתיבת דברי הגות ומחקרים בעברית התנ"ך.

במאי 1973 החל משפטם של לרנר והרב מאיר כהנא באשמת הסתה למרד, לאחר ששלחו לערבים בישראל וביהודה ושומרון מכתבים הקוראים להם להגר תמורת סיוע כספי[2], אך המשפט הופסק[3].

באוגוסט 1973 הורשע לצד 8 מחבריו בליגה להגנה יהודית בפרשת הפגיעה במוסדות המיסיון בירושלים בפברואר אותה שנה[4]. בשנת 1975 הועמד לדין בשנית, הורשע בעבירה של המרדה, וריצה תקופת מאסר של שנה.

באוגוסט 1978 הועמד לדין ונעצר עד תום ההליכים באשמת הקמתה של מחתרת גל (ראשי תיבות של "גאולה לישראל"), שמטרתה להקים בישראל ממשלה לפי ההלכה[5].[דרושה הבהרה] הפעם נגזרו עליו 3 שנות מאסר, מתוכן ריצה שנתיים.

הצטרף לתנועת כ"ך עם הקמתה ונכלל פעמיים בין מועמדיה לכנסת. מאוחר יותר חבר לפרופ' שאול גוטמן בהקמת תנועת ימין ישראל והוצב במקום החמישי ברשימתה בבחירות לכנסת הארבע עשרה (1996) אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.

היה פעיל בולט בעידוד העלייה להר הבית, קיים סיורים רבים על ההר, העביר הרצאות ופרסם חוברות מידע בנושא.

ביולי 1982 הוא נעצר לשלושה חודשים לפי צו מעצר מנהלי שהוציא שר הביטחון, ובהמשך הורה בית המשפט על מעצרו עד לתום ההליכים נגדו, בעקבות כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין[6]. באוקטובר 1982 נדון לשנתיים וחצי מאסר על קשירת קשר עם שני נערים לפוצץ את כיפת הסלע. על פי דיווחים בתקשורת, השופט ציין שזו הרשעתו הרביעית בקשירת קשר למרות התחייבות קודמת של לרנר כי יחדל מפעילות מחתרתית[7]. יוער, עם זאת, כי הגם שמדובר היה בהרשעתו הרביעית, לא כל הקודמות היו "בקשירת קשר".

בשנת 1996 הועמד לדין, יחד עם מיכאל בן חורין ושני אחרים, על עריכה, הוצאה לאור ופרסום של ספר: "ברוך הגבר". הארבעה הורשעו בפרסום הסתה לגזענות ובתמיכה בארגון טרור[8] וערעורם לבית המשפט המחוזי נדחה. אולם בערעור של לרנר לבית המשפט העליון, שנדון לאחר פסק הדין שזיכה את מוחמד יוסף ג'בארין, הושגה הסכמה על הסדר טיעון על פיו בוטלה הרשעתו בתמיכה בארגון טרור, בהתחשב בתקדים ג'בארין ובכך שתפקידו בפרסום הספר היה של יועץ לשוני, ועונשו צומצם למאסר על תנאי של ארבעה חודשים למשך שלוש שנים[9].

לרנר נפטר בי"א בתמוז תשע"ד (9 ביולי 2014).

מאמריו וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוקה לישראל על-פי התורה, תשנ"ד
  • פרקי יסוד באזרחות ליהודי הנאמן, מרכז התקומה לחשיבה מדינית יהודית, תשנ"ה
  • אסתר: קורות חייה, דעותיה ופועלה (של אסתר אבוטבול, אשת "התחיה", פעילה) למען ארץ-ישראל, ועם-ישראל, מהדורה ראשונה תשנ"ח-תשנ"ט, מהדורה שנייה תש"ע[10]
  • חילופי ז/ד בייצוג /d/ במסמכי יב: הסבר חילוף, בתוך: לשוננו מו (תשמ"ב), עמ' 57–64
  • הכינוי הדבוק בלשון התורה, בתוך: לשוננו נה (תשנ"א), עמ' 25–35 ‬

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים מנחם קרמר, לעבור את הגשר הצר: מדריך מעשי לתורתו של רבי נחמן מברסלב, 2002
  • משה מייקוף, הרקיע השביעי: שבת עם רבי נחמן מברסלב, 2002
  • חיים קרמר ואברהם סיטון, אנטומיה של הנשמה, 2003
  • חיים קרמר, זו ארצי: רבי נחמן מברסלב - היסטוריה מלחמה ותקווה בארץ ישראל, 2005
  • אברהם גרינבאום, גן הנשמות: רבי נחמן מברסלב מתבטא על הסבל, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדב שרגאייש לנו אפשרות למחוק את זה, מה דעת הרב?, באתר הארץ, 31 במאי 2007
  2. ^ נפתח משפט הרב כהנא בגלל מכתבי ההגירה, דבר, 22 במאי 1973; התחדש משפט הרב כהנא, דבר, 28 במאי 1973
  3. ^ נור מסאלחה, Imperial Israel and the Palestinians, הוצאת פלוטו, 2000, עמוד 147 בגוגל ספרים
  4. ^ 9 אנשי "הליגה להגנה" הורשעו על פגיעה במוסדות המסיון בבירה, דבר, 10 באוגוסט 1973
  5. ^ חשודים בהקמת מחתרת, דבר, 11 באוגוסט 1978
  6. ^ ב"ש 648/82 יואל לרנר נגד מדינת ישראל, ניתן ב-24 באוגוסט 1982
  7. ^ היום נאומי הסיכום במשפטו של יואל לרנר, מעריב, 5 באוקטובר 1982
    שנתיים וחצי מאסר הוטלו על יואל לרנר, מעריב, 29 באוקטובר 1982
  8. ^ תפ (שלום י-ם) 4456/96 מדינת ישראל נגד מיכאל בן חורין ואחרים, ניתן ב-26 בנובמבר 1997
  9. ^ רע"פ 7128/98 יואל לרנר נגד מדינת ישראל, ניתן ב-22 בינואר 2001
  10. ^ הקטע שבסוגריים הושמט משם הספר במהדורה השנייה.