יואל מרקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יואל מרקוס (נולד ב-5 בפברואר 1932) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי, חבר סגל "הארץ".

אין תמונה חופשית

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקוס נולד ב-1932 באיסטנבול שבטורקיה ועלה לארץ בגפו במסגרת עליית הנוער כשהוא בן 11. הוא למד בכפר הנוער הדתי ביגור ולחם במלחמת השחרור.

ב-1950 החל לכתוב בחרות, בטאון תנועת החרות בעקבות הכרות עם העורך אורי קיסרי. בשנת 1953 עבר לכתוב בעיתון הדור של מפא"י. ב-1955 שימש ככתב צבאי ופוליטי בעיתון "דבר". במהלך שהותו בצרפת ככתב העיתון עבר לעיתון "הארץ" והתמנה לשליח הארץ במערב אירופה ואחר כך שימש כשליח העיתון לארצות הברית במשך שלוש שנים. מאז כותב בעיתון הארץ, משמש ככתב בכיר ונמנה עם חברי הנהלת המערכת.

סקופ חשוב של מרקוס היה כאשר גילה לו אריאל שרון בפברואר 2004 את כוונתו לפנות התנחלויות מרצועת עזה ומהשומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות[1].

בשנת 2007 זכה בפרס למפעל חיים במסגרת כנס אילת לעיתונות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר היין, הוצאת שקמונה (1972).
  • קמפ דיוויד - הפתח לשלום, הוצאת שוקן (1979).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.