יובב (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוֹבָב הוא דמות מקראית. הוא בנו של יקטן ואחיהם של 12 אחיו: אַלְמוֹדָד, חֲצַרְמָוֶת, שָׁלֶף, יֶרַח, הֲדוֹרָם, אוּזָל, דִּקְלָה, עוֹבָל, שְׁבָא, אוֹפִר (אופיר), חֲוִילָה ואֲבִימָאֵל.[1]

”וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג - כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו: יָקְטָן. וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח. וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה. וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא. וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב. כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן.” (בראשית י', כה-כט)

יובב, ככל הנראה התגורר כמו שאר אחיו בערב ובעיקר באזור תימן.[2]

אין הרבה הצעות לפירוש שמו של יובב. יש חוקרים מסוימים שאומרים שפירוש השם הוא התכונן לקרב, וחוקרים אחרים סוברים שפירוש השם הוא הריע.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.