יובל אפרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יובל אפרת
לידה 2 ביוני 1938
גבעת ברנר, פלשתינה (א"י)
פטירה 2 בינואר 2017 (בגיל 78)
מקום קבורה גבעת ברנר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה סגן-אלוף (אוויר) סגן-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור המופת עיטור המופת
תפקידים אזרחיים
קברניט באל על
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יובל אפרת (2 ביוני 19382 בינואר 2017) היה טייס קרב וטייס מסוקים, בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כמפקד טייסת 118. בעל עיטור המופת על חלקו במבצע פונטיאק.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרת נולד וגדל בגבעת ברנר כבן בכור להורים שהיו עולים חדשים מגרמניה. עם גיוסו לצה"ל ב-1956 התנדב לקורס טיס וסיים אותו במגמת קרב. את קורס האימון המבצעי עשה בטייסת 113 (""הצרעה") על מטוסי אוראגן[1]. לאחר הקורס שירת כטייס מיסטר בטייסת 109 ("העמק")[2] ובתחילת 1960 עבר הסבה למטוס סופר מיסטר ועבר לטייסת 105 ("העקרב")[3]. בסוף אותה שנה החל לשרת כמדריך בבית הספר לטיסה, ולאחר תקופה בתפקיד זה שב לטייסת 105. בקיץ 1963 עבר הסבה למיראז' 3 והוצב בטייסת 117 ("הסילון הראשונה")[4]. בספטמבר 1965 מונה כסמ"ט א' בטייסת 107 (שלימים נקראה "אבירי הזנב הכתום"), שהפעילה מטוסי אוראגן[5].

במלחמת ששת הימים לקח חלק במבצע מוקד כמוביל רביעיית מטוסי אוראגן. בגיחתו הראשונה, על שדה התעופה אל עריש נפצע מפגז נ"מ שפגע במטוסו וריסק את קרסול רגל ימין. אפרת סירב להחלטת רופאיו לקטוע את כף רגלו וביקש לנסות להצילה. מאמצי הרופאים להציל את כף רגלו הצליחו ולאחר כשישה חודשי שיקום ולאחר שביקש לחזור לטוס אישר לו רופא החיל להטיס מטוסי פייפר ופוגה מגיסטר והוא התמנה בנובמבר 1967 למפקד טייסת קדם-מכין בבית הספר לטיסה ובמקביל המשיך בשיקום רגלו. במרץ 1969 עבר הסמכה כטייס מסוקים ולאחר ארבעה חודשים הוצב כטייס ראשי במסוק בל 205 בטייסת 124[6]. במלחמת ההתשה השתתף במרדפים בבקעת הירדן ובמבצעים במצרים. בשנת 1971 מונה למפקד טייסת 114 שהטיסה מסוקי סופר פרלון. במאי 1973 מונה למפקד טייסת 118 שהטיסה מסוקי יסעור, ועליה פיקד במלחמת יום הכיפורים, שבה לקח חלק במבצעים אחדים:

עם שחרורו מצה"ל עבד כקברניט בחברת אל על עד צאתו לגמלאות.

נפטר ב-2 בינואר 2017 והובא למנוחות בקיבוץ גבעת ברנר שבו נולד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יובל אפרת, המראה, 2016, עמ' 66.
  2. ^ המראה, עמ' 71.
  3. ^ המראה, עמ' 74.
  4. ^ המראה, עמ' 90.
  5. ^ המראה, עמ' 101.
  6. ^ יובל אפרת, אתר גבעת ברנר.
  7. ^ גל פרל פינקל, 'רוח המפקד' - סקירת ספרו של אלוף (מיל') עמוס ירון, באתר צה"ל, ‏20 במרץ 2022
  8. ^ אפרת פורשר, תותחנים בעורף האויב, באתר ישראל היום, 10 בספטמבר 2013
  9. ^ סא"ל יובל אפרת, באתר הגבורה.
  10. ^ חגי לוי, ‏החילוץ מקטייפה, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בפברואר 1998
    שאול מופז, המלחמה שלי רב-אלוף (מיל') שאול מופז: 300 קילומטר בעומק סוריה, באתר nrg‏, 5 באוקטובר 2003
  11. ^ גל פרל פינקל, "במלחמה הרי אין מועד ב'" – סקירת ספרו של רא"ל (מיל.) שאול מופז, מרכז דדו, ‏ 16 ביוני 2022.