לדלג לתוכן

יובל בנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יובל בנאי
לידה 9 ביוני 1962 (בן 62)
ז' בסיון ה'תשכ"ב
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1982
סוגה פופ רוקגל חדשסקארוק אלטרנטיביהארד רוק
סוג קול בריטון
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה אקוסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אורלי זילברשץ
עמליה רוזנבלום עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלישע בנאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יובל בנאי בהופעה עם להקת משינה, 2021
בנאי בזמן הופעה של משינה במועדון הבארבי, יוני 2017

יובל בנאי (נולד ב-9 ביוני 1962) הוא זמר, מוזיקאי, פזמונאי ושחקן קולנוע ישראלי, סולן ומקים להקת הפופ רוק משינה.

בנאי נולד בתל אביב, נצר למשפחת בנאי. בן בכור לאילנה ולשחקן והיוצר יוסי בנאי. את שירותו הצבאי עשה בחיל התותחנים, והשתתף במלחמת לבנון הראשונה. מראות המלחמה השפיעו עמוקות עליו ועל שיריו, והוא העיד שבעקבותיהם הסתייג מהצבא וממלחמה. במהלך שירותו נשפט למאסר של 21 יום בכלא שש על שסטר לקצין[1]. אחרי המלחמה הדריך טירונים במחנה בט"ר חת"ם בשומרון, בו שירת לצד שלומי ברכה. בחופשותיהם מהצבא נהגו השניים לבלות במועדון "הפינגווין", ובהשפעת הלהקות שניגנו שם החליטו להקים להקה. בנאי הסתייג בתחילה בטענה שלא ידע לשיר, אך לבסוף נעתר, בהשפעת הלהקות "מינימל קומפקט" ו"ז'אן קונפליקט" של רמי פורטיס, שלטענת ברכה גם הוא לא ידע לשיר[2]. בבסיס הצבאי כתבו יחד את הבסיס לשירי האלבום הראשון של "משינה"[2].

לאחר שחרורם מהצבא בשנת 1983, נוצר הבסיס ללהקת "משינה", שהרכב נגניה התחלף מספר פעמים בשנותיה הראשונות. הלהקה הופיעה מספר פעמים במועדון "הפינגווין" בתל אביב, והופעותיה זכו להצלחה[2][3]. באחת ההופעות צפה במאי הקולנוע יקי יושע, ובעקבותיה ליהק את בנאי לתפקיד הראשי בסרט הקולנוע "מכת שמש", שעלה לאקרנים בשנת 1984[2][4][5]. בנאי שר גם את שיר הנושא של הסרט[6], שכתב יעקב רוטבליט והלחין שמוליק קראוס. בעקבות השתתפותו בסרט הוא נעדר למספר חודשים מהחזרות של "משינה", מה שגרם למתחים בינו לבין שאר חברי הלהקה, והיווה את אחד הגורמים לפירוקה הזמני למשך כשנה[2][4]. במהלך שנה זו הופיע יחד עם איגי דיין ואורן אליעזרי[7] בלהקת "שלום הציבור"[8].

בתחילת 1985 חידשו חברי "משינה" את פעילות הלהקה, ובסוף אותה שנה יצא אלבומה הראשון[9]. הלהקה פעלה במקור עד 1995, אז התפרקה באופן זמני. באלבומיה הראשונים של משינה היה ברכה הכותב הראשי של שיריה, ובנאי כתב שירים אחדים. בין השירים המפורסמים שכתב היו "שלח לי מלאך", "אהובתי" שכתב יחד עם זוגתו אורלי זילברשץ ו"ברחובות שלנו". באלבומי הלהקה "העמותה לחקר התמותה" ו"מפלצות התהילה" השתתף בכתיבת השירים עם שלומי ברכה. באלבומה האחרון של הלהקה לפני פירוקה, "להתראות נעורים שלום אהבה", כתב והלחין את כל השירים, בהם להיטים כ"תחזור תחזור" ו"להתראות נעורים שלום אהבה".

ב-1986 השתתף בסרט "נאדיה" לצידה של חנה אזולאי-הספרי.

בשנות התשעים החל בנאי לעבוד גם מחוץ למסגרת הלהקה. בשנת 1991, בעת ש"משינה" הייתה בהפסקת פעילות זמנית, הפיק את אלבומה של אורלי זילברשץ "הקברט של מירנדה" והלחין את רוב שיריו. בשנת 1995 הפיק מוזיקלית את האלבום "מסעותי עם עצמי" של להקת איפה הילד והשתתף בעיבודי השירים עם חברי הלהקה.

יובל בנאי ושלומי ברכה, 2011

בשנת 1997, שנתיים לאחר פירוק משינה, הוציא בנאי אלבום סולו ראשון, "יובל בנאי", שאת כל השירים בו הלחין, וכתב את רובם. את האלבום ליוו הסינגלים "אני זוכר", "גורל נדוש", "לא יכול לעצור את זה" ו"חוף הבורחים", שזכו להצלחה.[דרושה הבהרה] את רוב השירים עיבד יחד עם אלונה טוראל. באלבום ניגן בקלידים אבנר חודורוב, חברו ללהקת משינה.

בשנת 1998 השתתף בפרויקט המוזיקלי "עבודה עברית" עם גרסת כיסוי לשיר "אני אוהב לישון" של אריק איינשטיין, אותה ביצע עם להקת שורשי אפריקה.

בשנת 1999 יצא אלבום הסולו השני של בנאי, "רש"י דאב", בהפקתו המוזיקלית של יוסי פיין. גם באלבום זה כתב והלחין את רוב השירים, שמתוכם בלטו "מנגנה", "ניפגש במאי" "תן, תן" ו"מה יהיה".

באוגוסט 2001 הוציא בנאי אלבום סולו שלישי, "נשאר במקום", בהפקה משותפת לו ולנושי פז. בין שיריו המוכרים של האלבום היו "נשאר במקום" ו"זמן ללכת". בסוף אותה שנה התארח באלבומו של הזמר מוקי, "שמע ישראל", בו השתתף בשיר "האדמה בוכה" שהיה אחד מלהיטי האלבום.

בשנת 2003 חזר בנאי לתפקד כסולן להקת משינה, שהתאחדה ושבה לפעילות מלאה. הלהקה הוציאה באותה שנה שני סינגלים שכתבו והלחינו בנאי ושלומי ברכה במשותף, "משהו קטן וטוב" ו"ואולי עכשיו", שזכו שניהם להצלחה. בתחילת 2004 יצא אלבום הופעה של הלהקה בשם "משינה live 2003", וב-2005 הוציאה הלהקה אלבום אולפן ראשון אחרי עשר שנים, בשם "רומנטיקה עתידנית". את רוב שירי אלבום זה כתבו והלחינו בנאי וברכה במשותף.

באפריל 2008 הוציא בנאי אלבום סולו רביעי, "מעבר להרים", בהפקתו המוזיקלית של אלן מון. הוא כתב את שירי האלבום תוך שבועיים, בעת חופשה בגליל. האלבום הושפע ממותו של אביו, יוסי בנאי, שנתיים קודם לכן, ומגירושיו מאורלי זילברשץ ב-2007[10]. מהאלבום יצאו הסינגלים "בחצר של אלינור", "ג'וליה" ו"מעבר להרים". היה זה האלבום הראשון שהקליט והוציא במקביל לפעילותו בלהקת משינה.

בשנת 2010 יצא אלבומה של משינה "יהלומים בשמיים", בו נכתבו כל השירים על ידי בנאי והולחנו על ידי שלומי ברכה.

בשנת 2012 הצטרף בנאי יחד עם שלומי ברכה לצוות המנטורים בעונה השנייה של תוכנית הטלוויזיה "The Voice ישראל"[11].

בינואר 2015 יצא אלבום הסולו החמישי של בנאי, אשר נקרא על שם הסינגל המצליח "עוד שיר אחד". השיר "עוד שיר אחד" מתוך האלבום הגיע למקום העשירי במצעד השבועי של מדיה פורסט[12].

בשנת 2016 התארח באלבומו של שלמה ארצי "קצפת", בו שר בדואט עם ארצי את השיר "לנצח יחד".

בשנת 2019 העלה את המופע "יובל שר יוסי" בו ביצע לראשונה את השירים של אביו, יוסי בנאי, כשהוא מלווה בלהקה של מוזיקאים ידועים כמו גבע אלון, ג'נגו, אסף רייז, גליה חי ולירון פלורה משולם.

בשנת 2020 השתתף בסרטה של קרן ידעיה "מאמי".

בשנת 1987 נישא בנאי לשחקנית אורלי זילברשץ, ולהם שלושה ילדים. אחד מהם הוא השחקן והמוזיקאי אלישע בנאי. הם התגרשו באפריל 2007. לאחר גירושיהם, עבר לגור במושב אילניה, שם עסק בחקלאות. הוא מייצר עד היום שמן זית תחת המותג "סג'רה", במקביל להמשך פעילותו כמוזיקאי.

לאחר גירושיו הכיר את עמליה רוזנבלום, גרושה ואם לבת. לשניים בן משותף שנולד בשנת 2013[13]. בפברואר 2017 נישאו בניו יורק, והם מתגוררים לסירוגין באילניה ובתל אביב.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם להקת משינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדיסקוגרפיה של משינה ראו בערך משינה

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בכורה מלכה שבתאי
בכורה מלכה שבתאי


 
מאיר אליהו
מאיר אליהו


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק בנאי
יצחק בנאי


 
דפנה ביור לוי
דפנה ביור לוי


 
 
אורנה שק
אורנה שק


 
 
 
אברהם
אברהם


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  • אילן יוחסין זה מכיל רק אנשים בעלי חשיבות אינצקלופדית או אנשים הנחוצים להבנת הקשרים המשפחתיים. כאן ניתן לראות אילן יוחסין רחב יותר.


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוסי בנאי מרים צעקות, בארכיון הכתבות באתר משינה, 2006
  2. ^ 1 2 3 4 5 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 1: 1984-1983 - התותח מצלצל פעמיים, זברה תקליטים, 2010
  3. ^ זכרונות מאהבה ראשונה, נכזבת, מעריב, 9 באפריל 1984
  4. ^ 1 2 יובל בנאי: מכת שמש מסנוורת, חדשות, 6 באפריל 1984
  5. ^ לא מוכר את עצמו בלירה, הארץ, 23 במרץ 1984
  6. ^ "מקום בצמרת", הארץ, 16 במרץ 1984
  7. ^ איתי חכמה, המוזיקאי שפספס את ההצלחה של משינה, מנסה שוב - בעזרת פיירוז, באתר Xnet‏, 22 בנובמבר 2018
  8. ^ המחתרת דואגת ל"שלום הציבור", מעריב, 28 במאי 1984
  9. ^ בנאי חוזר ל"מאשינה", מעריב, 5 ביוני 1985
  10. ^ דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 13: 2009-2006 - בין הצללים, זברה תקליטים, 2010
  11. ^ עכבר העיר, עכבר העיר אונליין, עכשיו זה סופי: יובל בנאי ושלומי ברכה יחליפו את קליינשטיין ב-The Voice, באתר הארץ, 18 ביוני 2012
  12. ^ המצעד השבועי של מדיה פורסט, באתר מדיה פורסט, ‏28 בדצמבר 2014 – 3 בינואר 2015
  13. ^ רן בוקר, בן נולד ליובל בנאי ולעמליה רוזנבלום, באתר ynet, 10 בפברואר 2013