יובל כספי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יובל כספי
לידה 22 באוגוסט 1973 (בן 50)
ניר צבי, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יובל כספי (נולד ב-22 באוגוסט 1973)[1] הוא אמן, מורה לאמנות ואוצֵר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יובל כספי נולד וגדל במושב נִיר צְבִי, הבכור במשפחה של שלושה ילדים, חִמֵּשׁ (בן נינו) של אהרן שְלוּש מצד אביו. [2] לימים חקר את תולדות משפחתו [3] [4] [5] ואצר תערוכה שעסקה בהיסטוריה של משפחת שְׁלוּשׁ והוצגה בבית אהרן שלוש בנווה צדק. [6] [7] [8] [3] הוא למד בבית הספר התיכון לאומנויות על שם תֶלמה יֶלין, גבעתיים ועשה בגרות באמנות; פרויקט הגמר שלו היה תערוכה שהוצגה בגלריית הוראס ריכטר ביפו. בין מוריו היו יוסי אשר,[9] שיר שבדרון, בועז ארד ואֲלִימָה. שירת בצה"ל בשנים 1992–1995, הצטרף לגרעין הנח"ל דולפין, במסגרת גרעיני עמרי לעיירות פיתוח ושירת כלוחם בגדוד 50. במסגרת הגרעין הוצב במצפה רמון, שם עסק בהוראת אמנות. בשנת 1994 במהלך שירותו הצבאי זכה במקום השלישי בתחרות כתיבת סיפורים קצרים של חיילים. סיפורו "ספור ללא שם" פורסם בספר "דפים ראשונים בספר" שיצא בהוצאת משרד הביטחון. [10]

בתום שירותו הצבאי למד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ושיחק בתפקיד הראשי בסרט הגמר של יואב רועה "מחוץ לתמונה".[11] בשנים 1996–2000 למד בבית הספר המדרשה לאמנות, המכללה האקדמית בית ברל, [3] והוא בוגר תואר ראשון בחינוך ובעל תעודת הוראה.[3] בין מוריו הבולטים היו רפי לביא [2] ויאיר גרבוז. ב-2005 סיים תואר שני באמנות בהצטיינות בתוכנית לימודי ההמשך של בצלאל בתל אביב, [12] [2] בשיתוף עם האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 2016–2017 סיים לימודי אוצרות ומוזאולוגיה, בבית לאמנות ישראלית, המכללה האקדמית תל אביב-יפו.

בשנים 2001–2017 כספי שימש כמרצה בבית הספר לאמנות "המדרשה", המכללה האקדמית בית ברל. [2] החל משנת 2001 עוסק בהוראת והדרכת ילדים ובני נוער במרכז מאירהוף לחינוך לאמנות של מוזיאון תל אביב. בשנים 2005–2019 לימד אמנות במוזיאון ישראל בירושלים, במסגרת הקיטנות של אגף הנוער. פרט לכך לימד בעשרות מוסדות, מוזיאונים ובתי ספר.

כספי הוא ממייסדי קבוצת הקומיקס חבורת A4, לצד דודו גבע, ניר מטרסו, רפאל פוגל, פאולינה פוגל, אורן ג'קמן וגלנדון ואיזבלה; הם יזמו, יצרו ומכרו יחד עבודותיהם בין 2003 ל-2004 וניסו לתת במה לכל יוצר קומיקס שהיה מעוניין לפרסם מאיוריו, ללא כל עריכה. החבורה שבה לפעול בשנים 2016 ו-2019. [13] [14] [3]

כספי יזם והפיק את מיזם התרבות הברווז על גג עיריית תל אביב על-פי חזונו של דודו גבע, בשיתוף עם ילדיו של דודו - אהרן ותמי גבע. במסגרתו ב-15 באפריל 2008 הועלתה בובה מתנפחת המעוצבת על פי דמות "הברווז" שיצר דודו גבע, על גג בית עיריית תל אביב-יפו, באישורה ובתמיכתה של העירייה. [15] [16] [17] [18] [19] [20] [21] [22] [23] [24]

בשנת 2014 אצר את התערוכה ״הברכה והקללה״ בעקבות סדרת הטלוויזיה ״המקוללים״ שיצרו חגי לוי ולירן עצמור. התערוכה שהוצגה בבית הנסן בירושלים ובגלריה החללית בתל אביב הציגה עבודות של אביבה אורי, פנחס שדה ויונה וולך. [25] [26]

כספי ערך ועיצב ביחד עם נמרוד רשף את המגזין "שרוליק עבאדי", הגרסה המקומית של השבועון הסאטירי הצרפתי שרלי הבדו; בשנים 2015 ו-2016 נסע לצרפת והציג את המגזין בתערוכות בפסטיבל קריקטורות בינלאומי. בשנת 2016 אצר עבור משרד התרבות את התערוכות במיזם "לחגוגוסט". במהלכו הוצגו תערוכות קבוצתיות של אמנים מקומיים בערים שונות בפריפריה. היה רכז המערכת של המגזין "בועה" וכתב לו כתבות.[3]

יצר תפאורה למספר סרטים ווידאו קליפים ביניהם עטיפת אלבום וקליפ של להקת הדורבנים; [27][28] קליפ "הכפתור" של להקת "דבק"; והצגות תיאטרון ביניהן הפקות שביים משה נאור[29] ותפאורה למופע אינדי ילד.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יובל כספי יוצר עבודות שהן ורסיה של ציורים בעלי מאפיינים סגנוניים הקרובים למסורת הקריקטורה והקומיקס האמריקאי, העוסקים בתכנים אישיים ופוליטיים אוניברסליים ולוקאליים. בין השאר ניתן לזהות בציוריו קריקטורות גרוטסקיות של דמויות עם מאפיינים סטריאוטיפיים, תיאורים גרוטסקיים וארוטיים של עולם מיליטנטי וכן ציורים המזכירים בסגנונם עבודות של גרפיטי ואמנות רחוב.

כספי מטפל בסיפורי התנ"ך ברישום ובקריקטורות. בעבודותיו הוא מתייחס אל אמני העבר הגדולים שעסקו בסיפורי התנ"ך - דוגמת האמנים המקומיים זאב רבן, בוריס שץ ואפרים משה ליליין, הנחשבים בעיניו כאבות רוחניים, לצד אמנים אירופיים כגון רמברנדט וגוסטב דורה. כספי, המזדהה עם אמנים אלה, מעתיק מהם ומנכס את עבודותיהם לצרכיו האמנותיים. בסדרת רישומים אחת מופיעות דמויות גבריות מהתנ"ך כגון אברהם אבינו, יעקב, מתתיהו ובצלאל. רישומים אלה המתאפיינים ברוח מסורתית נרטיבית, מתהווים מקווים צנועים ומעודנים בקשת צבעים עשירה בלבן שחור ואפור ורק לעיתים מופיעים בהם גם אובייקטים מופשטים. בסדרה אחרת כספי בוחר להשתמש כרקע לעבודתו בתחריטי התנ"ך של גוסטב דורה, שעל גביהם הוא יוצר קולאז' הכולל דמויות של גיבורות מהתנ"ך, כגון רות המואביה, דבורה הנביאה, מיכל בת שאול ובת יפתח, המצוירות כקריקטורה. הדמויות, הצבועות בצבעי מים, מולבשות מעל הדמות המקורית ומסתירות אותה. במיזוג שבין התחריטים המקוריים של גוסטב דורה ובין רישומיו של כספי נוצרת תמונה גרוטסקית, נועזת וחצופה.[30]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אמן-מורה", מלגה של משרד החינוך, 2007 (בית הספר ביאליק רוגוזין בתל אביב).
  • "אמן-מורה", מלגה של משרד התרבות, 2008[31] (בית הספר גשר על הואדי בכפר קרע).
  • מלגת שהייה בקריית האמנים בפריז (צר'), משרד התרבות, 2011.
  • מפעל הפיס - תמיכה בקטלוג ראשון לאמן, 2012.
  • "אמן בקהילה", מלגה של משרד התרבות, 2013.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עבודות חדשות", תערוכת יחיד, המשכן לאמנויות הבמה, אוצר: אודי רוזנויין, 1999.[3]
  • "מאי", תערוכת בוגרים, תוכנית לימודי ההמשך של בצלאל בתל אביב, אוצר: נחום טבת, 2005.[32]
  • "שובו של הדיקט" (עם דרור אוסלנדר, אמן אורח רפי לביא), גלריה טובה אוסמן, 2006.[33][34][35][3]
  • "שורשי הפלאות", גלריה אטמספרה, 2007, אוצר: עוזי אבישר, 2007.[36]
  • "טיפול שורש", גלריה דרובל, רמת גן, אוצרת: ענבל דרובל, 2007.[2][36]
  • "סלון לאמנות", סטודיו פתוח בקריית המלאכה, תל אביב, אוצרת: לירון מעוז, 2008.[37]
  • "ערש" (עם רחלי רוטנר), גלריה אלפרד, אוצרים: גידי סמילנסקי, דביר כהן-קידר, 2010.
  • "ציורים חדשים", קפה ביאליק, תל אביב, 2010.
  • "הסטודיו של האמן", גלריית מגדל המים, קיבוץ שפיים, אוצרים: ישל סקר, תמר חידו, 2011.[38]
  • "ערבי הפלאות", מוזיאון חיפה לאמנות, אוצרת: דפנה גזית, 2012.[39][40]
  • "שנירלולים", גלריה טובה אוסמן, תל אביב, 2019.

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות נבחרות (כאוצר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "יפי תואר", תערוכה קבוצתית של בוגרי המדרשה ובצלאל, תיכון תלמה ילין, גבעתיים, 1999.
  • "תלמה ברידינג", תערוכה משותפת לאמנים צעירים ותלמידי תיכון, תחנת הכוח רדינג תל אביב, 2001.[65]
  • "האמיני יום יבוא", 300 אמנים למען דו-קיום, גלריות פלונית-רוזנפלד-אום אל פאחם, 2002.[66][3]
  • "משפחה אחת, בית אחד", בית שלוש, נווה צדק, תל אביב, 2004 (קטלוג).[67][68]
  • "אמנות מותגית", אמנים ופרסומאים על מותגים, גלריית חברת קריפ, 2006 (קטלוג).[69][70]
  • "הצלם", תערוכת יחיד לאברהם גיא ברכיל, גלריה בנימינה, 2006.[71]
  • "טובה תחת טובה", תערוכת יחיד לטל סלוצקר, גלריה טובה אוסמן, 2006.[72][73]
  • "RUSH" "רעש", תערוכת יחיד ליהודית רביב, גלריה טובה אוסמן, 2006.[74]
  • "בקרוב ניעלם", תערוכת יחיד לרחלי רוטנר, גלריה טובה אוסמן, 2007.
  • "אוריון", תערוכת יחיד ללאה גולדה הולטרמן, גלריה טובה אוסמן, 2007.[75][76]
  • "עוזי", תערוכת יחיד לנדב ברקן, גלריה טובה אוסמן, 2007.[77]
  • "קיקיון\מתנה לחג", תערוכת יחיד לאבשלום סולימאן, גלריה טובה אוסמן, 2007.
  • "רפי 1937–2007: ציור אחרון", תערוכה קבוצתית לזכר רפי לביא, גלריה טובה אוסמן, 2007.[78][79]
  • "מרחב מוגן", תערוכת יחיד לגדעון פרי, הגלריה בקיבוץ נען, 2007.
  • "גרפיטי תל אביב 2009", המדרשה לאמנות, מכללת בית ברל, 2008.
  • "פוסטפופ", המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון, 2008 (קטלוג).[80][81][82]
  • "ברווז בגלריה דודו גבע", גלריה אלפרד, 2009.[83]
  • "העשור הראשון" (עם דינה שנהב), בוגרי המדרשה לאמנות במאה ה-21, מכון מופ"ת, תל אביב, 2010 (קטלוג).
  • "גרפיטי יפו 2012" (יחד עם ניהאד דביט), MoBY מוזיאון בת ים, 2012 (קטלוג).[84][85]
  • "שיר שבדרון ציורים", תערוכת יחיד וקטלוג בתמיכת מפעל הפיס, בית האמנים תל אביב, 2012 (קטלוג).[86]
  • "הברכה והקללה", בית הנסן, ירושלים, גלריה "החללית" בתל אביב, 2014 (קטלוג).[25]
  • "החיים אחרי", התיאטרון הלאומי הבימה, 2014 (קטלוג).[87]
  • "deadline", תערוכה קבוצתית ל"ועדה", גלריה מרחב לאמנות, יפו, 2014 (קטלוג).[88]
  • "צעירים חסרי מנוח", תערוכה קבוצתית של בני נוער בגלריה "נוזהא" לאמנות בני נוער ביפו, 2015.[89]
  • "אשת חיל" (עם נמרוד רשף), מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע, 2016 (קטלוג).[90][91]
  • "עפרון לגאון", סינמטק תל אביב, במסגרת פסטיבל אנימיקס, 2016 (קטלוג).
  • "עבר מתמשך", תערוכה בשיתוף ארכיון קק"ל במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי, 2017.[92]
  • "יופי וכאב", תערוכת ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, תיאטרון גבעתיים, 2020 (קטלוג).

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קומיקס זה עסק רציני, באתר ברנז'ה, 16 אוגוסט 2016
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 חגית פלג-רותם, ‏תחנות תרבות של יובל כספי, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2007
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 אלי אשד, השושלת של יובל כספי, באתר המולטי יקום של אלי אשד (ריאיון ובסיומו קו"ח), 6 ביולי 2006
  4. ^ יובל כספי ולילך–שירה גביש, בונים עיר חופשית : איך ייסד ארגון הבונים החופשים את העיר תל אביב, באתר המולטי יקום של אלי אשד, 31 במאי 2007
  5. ^ יובל כספי, לילך-שירה גביש, האחים הערבים של מייסדי אחוזת בית, באתר הארץ, 22 במאי 2007
  6. ^ יובל כספי (עורך), שלוש - משפחה אחת, בית אחד, קטלוג תערוכה.
  7. ^ לילך גביש, קרבות רחוב, העיר, 16 בדצמבר 2005, עמ' 42.
  8. ^ צחר רותם, לערב אחד, כל צאצאיו של אהרון שלוש חוזרים לנווה צדק, גלריה, הארץ, 6 באוקטובר 2004.
  9. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, האמן יוסי אשר מת בגיל 70, באתר הארץ, 13 בינואר 2016
  10. ^ דפים ראשונים בספר : מבחר ספורים קצרים מיצירות חיילים / עורך ויועץ גרפי - יוסי רוזנמן, עורכת - עדנה שבתאי. תל אביב : מפקדת קצין חינוך וגדנ"ע ראשי בשיתוף משרד הביטחון. תשנ"ד 1994-תשנ"ז 1996.
  11. ^ "מחוץ לתמונה", באתר IMDb
  12. ^ יובל כספי, בוגרים: מאגר בוגרים, באתר בצלאל
  13. ^ נירית אנדרמן, איש הישר בעיניו יצייר, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2003
  14. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, "A4", חבורת הקומיקס שייסד דודו גבע, מתאחדת, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2016
  15. ^ העיר תל אביב, גיליון 1424, 11 בינואר 2008.
  16. ^ אייל דץ, כבר לא ברווז עיתונאי, Time Out תל אביב, 28 בפברואר-6 במרץ 2008, עמ' 16
  17. ^ נירית אנדרמן, אם זה מחייך כמו ברווז, באתר הארץ, 9 במרץ 2008
  18. ^ נירית אנדרמן, שורו הביטו: הברווז מתנפח!, באתר הארץ, 15 באפריל 2008
  19. ^ נירית אנדרמן, בת"א הקמנו את מדינת הברווזים, באתר הארץ, 16 באפריל 2008
  20. ^ נועה בגון, חגיגות הברווז, באתר nrg מעריב, 17 באפריל 2008
  21. ^ מיכל שפירא, שנת הברווז של ת"א, מעריב, 20 במרץ 2008, עמ' 19.
  22. ^ מרב יודילוביץ', הברווז נלחם על חייו, באתר ynet, 24 באוגוסט 2008
  23. ^ נירית אנדרמן, הברווז של דודו גבע מתכונן לחורף, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2008
  24. ^ אלי סניור, ת"א: הברווז יורד מגג העירייה כי "הוא עלול לעוף", באתר ynet, 16 בספטמבר 2008
  25. ^ 1 2 תיעוד ברכת המקוללים, באתר גלובס, 22 באפריל 2014
  26. ^ יובל כספי, "הנייר היה בשבילי כמו הבשר שעליו תכתוב יונה את השירים", באתר ערב רב, 19 באפריל 2014
  27. ^ הדורבנים – קובי, 2003, באתר "סיפור, כיסוי - סיפורן של עטיפות האלבומים הישראלים", 25 בינואר 2012
  28. ^ שוב הדיסקו כאן - הדורבנים, באתר vimeo
  29. ^ למשל: "ערס פואטי" מאת משה נאור ומעיין בלום, בימוי משה נאור, מרץ-אפריל 2003, תלמידי הסטודיו למשחק ניסן נתיב מחזור י"ד ירושלים
  30. ^ אורה קראוס, מתוך קטלוג תערוכת "תנ"כ עכשיו", הגלריה העירונית לאמנות, רחובות, 2007
  31. ^ דנה גילרמן, הזוכים בפרס עידוד היצירה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2008
  32. ^ סמדר שפי, סוד או הבטחה, באתר הארץ, 3 ביוני 2005
  33. ^ Ella Levitt, Plying critics with wood, The Jerusalem Post, July 7-13, 2006
  34. ^ חמדה רוזנבאום, עכבר העיר תל-אביב, "שובו של הדיקט" תערוכה חדשה, באתר הארץ, 24 ביוני 2006
  35. ^ שובו של הדיקט, באתר הארץ
  36. ^ 1 2 מיכל וילצקי‏, האמן 17: יובל כספי, באתר וואלה!‏, 29 בנובמבר 2007
  37. ^ אבנר שפירא, נפרדים מהגלריות המסחריות, באתר הארץ, 2 ביולי 2008
  38. ^ פתיחת התערוכה: הסטודיו של האמן, באתר פייסבוק
  39. ^ מוזיאון חיפה: מרתון תערוכות יחיד, באתר הבמה, 19 בפברואר 2012
  40. ^ דפנה גזית, ערבי הפלאות / יובל כספי, פברואר-מרץ 2012, באתר גלריה אלפרד
  41. ^ ממשיכים לדבר, באתר הארץ, 13 ביוני 2002
  42. ^ יונתן אמיר, המעבדה, העיר, 19 במאי 2006
  43. ^ גבי מנשה, מחושך לאור, באתר ynet, 7 ביולי 2006
  44. ^ גבי מנשה, עדשה לא אדישה, באתר ynet, 9 בפברואר 2007
  45. ^ Hetome - ניסוי כלים 5, באתר הארץ, מאי 2007
  46. ^ דון קישוּט נלחם בקירות בית הספר, באתר nrg מעריב, 6 בנובמבר 2008
  47. ^ טלי כהן גרבוז, הפוחלץ ששאג, באתר ynet, 28 באוקטובר 2008
  48. ^ "סמוך ונראה, קשרים והקשרים - אוסף בנו כלב"
  49. ^ דנה גילרמן, החברים של אלימה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2008
  50. ^ הילה שקולניק-ברנר, פתיחה/ גוש, העיר – עכבר העיר, 28 ביולי 2011, עמ' 118.
  51. ^ עוזי צור, מבוגרים שנשארו ילדים, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2011
  52. ^ שולה פרומר, ידיעות איילון, 16 בנובמבר 2012, עמ' 50.
  53. ^ נורית אסיאג, עכבר העיר, יוצאים מהבועה: תערוכות מומלצות מחוץ לתל אביב, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2012
  54. ^ פסל שבר מפרקת - תערוכה לזכרו של קובי הראל, באתר הארץ, דצמבר 2011- ינואר 2012
  55. ^ שיח גלריה בתערוכה: "ארבע חוברות - יוצרים קומיקס בעיניים יהודיות", באתר איגוד המוזאונים ואיקו"ם ישראל, יולי 2013
  56. ^ דם המכבים: זיכרון ושכול באמנות הישראלית, תערוכה במוזיאון הנגב לאמנות בבאר שבע, באתר באר שבע סיטי
  57. ^ סרטון וידאו של התערוכה
  58. ^ פורמט, באתר מקום לאמנות, אוגוסט 2014
  59. ^ עדיין אופטימיים: אמנים מציירים דודו גבע, באתר פורטפוליו, 2 בפברואר 2015
  60. ^ יובל סער, ‏שבוע האיור (8): "שרוליק עבאדי" ו"בקשר לכאן", באתר ‏מאקו‏, 3 בספטמבר 2015
  61. ^ אנימיקס - הפסטיבל לאנימציה קומיקס וקריקטורה, באתר פייסבוק, 26 בינואר 2016
  62. ^ מישל קישקה, שארלי הבדו במכון הצרפתי, 4 בינואר 2016
  63. ^ “אחרי שארלי”, בעמוד אנימיקס - הפסטיבל לאנימציה קומיקס וקריקטורה, באתר פייסבוק, 26 בינואר 2016
  64. ^ זומו ערד, באתר פייסבוק, 13 בנובמבר 2018
  65. ^ רונה סגל, כמו גילברט וג'ורג', העיר, 10 במאי 2001, עמ' 40
  66. ^ ים המאירי, ריאיון עם יהושע סימון, דולפין/בועה, גיליון 1, באתר שחרזרדה, ספטמבר 2006
  67. ^ לילך גביש, קרבות רחוב, העיר, 16 בדצמבר 2005, עמ' 42.
  68. ^ צחר רותם, לערב אחד, כל צאצאיו של אהרון שלוש חוזרים לנווה צדק, גלריה, הארץ, 6 באוקטובר 2004.
  69. ^ יונתן אמיר, העיר תל אביב, תוגת המותג, באתר הארץ, 29 בינואר 2006
  70. ^ יניב יהודה אייגר, מעריב, 26 בינואר 2006, עמ' 16
  71. ^ דנה גילרמן, תערוכות חדשות, באתר הארץ, 22 בפברואר 2006
  72. ^ טובה תחת טובה - טל סלוצקר, הארץ, נובמבר 2006
  73. ^ Ella Levitt, Cheek on high street, Jerusalem Post. November 17-23, 2006, p. 4
  74. ^ ניצחונה של הדודה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2008
  75. ^ דנה גילרמן, בוקה ומבולקה בבית האמנים, קורי עכביש בגלריה נגא, באתר הארץ, 6 במרץ 2007
  76. ^ אוריון - לאה גולדה הולטרמן, הארץ, מרץ 2007
  77. ^ צבע טרי (חלק א), באתר הארץ, 9 בפברואר 2007
  78. ^ קיר אמן: יובל כספי, באתר הארץ, 18 בינואר 2008
  79. ^ דנה גילרמן, מיתוס בהתהוות, הארץ, 24 במאי 2007
  80. ^ נועם דביר, אלימות במשפחה, Time Out תל אביב, 18-11 בדצמבר 2008.
  81. ^ חגית פלג רותם, ‏בין פופ-ארט לפופאי, חגית פלג רותם, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2008
  82. ^ גדעון עפרת, הקומי(קס) והטרגי(קס), המחסן של גדעון עפרת, 22 בנובמבר 2020
  83. ^ ברווז בגלריה דודו גבע, באתר גלריה אלפרד
  84. ^ הכפולה הסוגרת, יוצאים מהבית, גלריה, הארץ, 29 באוגוסט 2012, עמ' 18.
  85. ^ ענבל נבו, גראפיטי ביפו, במדור תרבות קרוב לבית, גל גפן בת ים, 8 באוגוסט 2012, עמ' 30.
  86. ^ שיר שבדרון: ציורים, באתר גוגל ספרים
  87. ^ רונית סבירסקי, יוצאים מהבית: טיולים ואירועים ליום העצמאות, באתר ynet, 4 במאי 2014
  88. ^ חגית פלג רותם, ‏"דדליין": תערוכה ראשונה לקבוצת האמנים של "הוועדה", באתר גלובס, 29 בספטמבר 2014
  89. ^ צעירים חסרי מנוח
  90. ^ מוזיאון הנגב לאמנות מציג קומיקס נשי יהודי, באתר פורטפוליו, 17 במאי 2016
  91. ^ אתר למנויים בלבד מנחה נופה, עכבר העיר, אשת חיל חיה בבועה: גיבורות התנ"ך בקומיקס ישראלי, באתר הארץ, 1 ביוני 2016
  92. ^ עבר מתמשך – ילדות חגיגה והגירה בתל אביב