יובל ריבלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יובל ריבלין, 2010

יובל ריבלין (נולד ב-22 באוגוסט 1968) הוא חוקר קולנוע והיסטוריה, מבקר קולנוע ומרצה במגוון מוסדות לימוד בישראל. תחום התמחותו הוא קולנוע וזהות יהודית, ובנושא זה פרסם עשרות מאמרים ואת ספרו "העכבר ששאג – על זהות יהודית בקולנוע האמריקני והישראלי".

בין היתר הוא מלמד במרכז הרצוג, בבית הספר לקולנוע "מעלה", במכללת עלמא, במכללת אפרתה, במכללת יעקב הרצוג, בבית אבי חי, בסינמטק ירושלים, בסינמטק תל אביב, בבית שמואל, בבית הספר לחינוך של יד ושם, במכון ון ליר, במכון שכטר למדעי היהדות, במרכז זלמן שזר ובתיכון הימלפרב. בעבר גם לימד במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבלין נולד בירושלים, ולמד בישיבת נתיב מאיר ובבית מורשה. בהמשך למד ספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית, וסיים את לימודי המוסמך בחוג להיסטוריה של עם ישראל, לאחר שכתב תזה בנושא "דפוסים של לימוד תורה בחסידות פשיסחא". בין השנים 1999 ו-2001 לימד כתיבה והוראת קולנוע במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית.

מאז שנת 1993 הוא מרכז את מגמת הקולנוע והתקשורת בתיכון הימלפרב בירושלים, ובבית הספר פלך, החל משנת 2008.

בין השנים 2003 ו-2006 שימש ריבלין מבקר הקולנוע של העיתון מקור ראשון, ומאז עוסק בביקורת קולנוע במסגרת אתר האינטרנט של בית אבי חי. בנוסף, פרסם מאמרים רבים בתחומי קולנוע וזהות יהודית, בספרים שונים ובכתבי העת "דעות", "ארץ אחרת", "תכלת", "נתיב", "דווקא" ועוד.

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבלין מתמחה בניתוח השפעת הזהות היהודית על יצירות שונות בקולנוע בארצות הברית ובישראל. במוקד כתיבתו לרוב לא עומד הקולנוע כשלעצמו, אלא ככלי היסטורי ומחשבתי בעל חשיבות, החושף את השאלות והשינויים החלים בתודעתו של הקולקטיב היהודי.

בשנת 2009 יצא בנושא זה ספרו "העכבר ששאג: על זהות יהודית בקולנוע האמריקני והישראלי", בהוצאת טובי, בשיתוף מרכז יעקב הרצוג. בספרו הוא מתחקה אחר היצירה היהודית-אמריקנית והישראלית מתחילת המאה עד ימינו. במסגרת זו הוא מנתח את יצירותיהם של במאים יהודים, כגון סטיבן שפילברג, האחים כהן, וודי אלן ועוד, ומדגים כיצד הזהות היהודית של יוצרי הסרט משפיעה ומתבטאת ביצירתם, ועל יחסם האמביווילנטי לרוב, כלפי המטען התרבותי היהודי. זהו ספר המחקרים הראשון המתפרסם בעברית, העוסק בזהות יהודית בקולנוע האמריקני‏[1]. לצד נושא זה הספר גם בוחן את הנראטיב שמייצרים סרטים ישראלים אל מול תהליכי ההתעצבות שעברה דמותו של היהודי בקולנוע האמריקאי, בוחן את ייצוג סרטי השואה, מיתוס היהודי כנווד נצחי אל מול סרטי צ'ארלי צ'פלין, הקולנוע הדתי בישראל ועוד. הספר זכה להתייחסות רבה בעיתונות המודפסת וברשת, בynet‏‏[2], ישראל היום[3], nrg[4], וואלה![5], אתר כיפה[6], עניין מרכזי‏[1], כתב העת אקדמות[7] ועוד.

מאמריו שהתפרסמו בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "זליג בארץ המראה: וודי אלן מחפש את יהדותו – מבט מחודש בסרטיו היהודיים של וודי אלן." בתוך: בדרכי שלום – עיונים בהגות יהודית מוגשים לשלום רוזנברג, עורך: בנימין איש שלום.
  • "להתפלל עם העבריינים" – יום הכיפורים כסמל בקולנוע היהודי-הוליוודי. בתוך: עם לבדד – מולדת ופזורה, עורך: בנימין לאו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שוש להב, ביקורת ספר: “העכבר ששאג” - מסע קולנועי-ספרותי מעמיק, באתר עניין מרכזי, 16 בפברואר 2010.
  2. ^ יואב פרידמן, יהודי טוב הוא יהודי נודד, באתר ynet‏, 13 בדצמבר 2009.
  3. ^ עמר לחמנוביץ, ‏סאנסט פינת אחד העם, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2009.
  4. ^ מאיר שניצר, היהודי של הוליווד הולך לישון: ביקורת על "העכבר ששאג", באתר nrg מעריב, 4 בנובמבר 2009.
  5. ^ רומי מיקולינסקי, טוב ליהודים?, באתר וואלה!, 9 בדצמבר 2009.
  6. ^ יונתן אוריך, צ´רלי צ´אפלין לא היה יהודי, באתר כיפה, ה' טבת תש"ע.
  7. ^ אקדמות - כתב עת למחשבה יהודית עכשווית, מתוך הגיליון: רשימת ביקורת על 'העכבר ששאג' (יובל ריבלין) מאת חיותה דויטש, באתר פייסבוק, 7 באפריל 2010.