יובל שרלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יובל שרלו
הרב יובל שרלו
תאריך לידה (בן 60 בערך)
תאריך לידה לועזי 1957 (בן 60 בערך)
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק גמרא, הלכה, תנ"ך, מחשבת ישראל
רבותיו הרבנים אהרן ליכטנשטיין, יהודה עמיטל, יואל בן-נון, אריה בינה
יובל שרלו, 2007

הרב יובל שֶרְלוֹ (נולד ב-ז' טבת תשי"ח 30 בדצמבר 1957) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב תמיר גרנות), ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי. שרלו עוסק במגוון תחומים, דוגמת פובליציסטיקה ופוליטיקה; הוא חבר בארגון רבני צהר ובפורום תקנה, ובמסגרת עיסוקו באתיקה רפואית הוא מכהן בוועדות שונות של משרד הבריאות[1], כראש הדסק לאתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר. פעילותו הציבורית ועמדותיו הליברליות הקנו לו תומכים רבים בקרב הציבור הדתי והחילוני, אך גם עוררו עליו ביקורת מצד רבנים שמרנים יותר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהרצליה פיתוח להורים יוצאי ארצות הברית שעלו ארצה בשנת תש"ט (1949). הוא למד בישיבה התיכונית 'נתיב מאיר'. את השכלתו התורנית רכש בישיבת הר עציון. בצבא שירת כקצין שריון והגיע לדרגת רב-סרן בתפקיד מפקד יחידת עורב. אחרי שסיים את לימודיו בישיבה הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם שפירא. לאחר מכן שימש כמורה בקיבוץ טירת צבי ובמשך שלוש שנים לימד בבית הספר השיתופי של קיבוצי עמק בית שאן ובמדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי בעין הנצי"ב.

בשנת תשמ"ה (1985) עזב את טירת צבי ועבר לרמת הגולן, ושם כיהן כר"מ בישיבת הגולן שבחספין. בשנים אלו החל הרב שרלו לפרסם מאמרים ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות", והחל לעלות לתודעה הציבורית. לאחר רצח רבין היה הרב שרלו ממקימי עמותת צהר, שמטרתה לקחת חלק בעיצוב דמותה הציבורית של מדינת ישראל ולהביא לגישור בין העולם הדתי והחילוני. כמו כן היה מחברי קבוצת "שחרית", קבוצת אישי ציבור דתיים וחילוניים - ביניהם ירון לונדון, אמנון דנקנר ומוטי שקלאר, שקיימה מפגשי לימוד משותפים. בשנת תשנ"ו (1996) הוציא את ספרו הראשון, "וארשתיך לי לעולם", העוסק בדמותו של האדם מישראל בתקופת תחייה לאומית, בהתבסס על משנתו של הראי"ה קוק. הספר זכה בפרס היצירה מטעם משרד החינוך. במשך 9.5 השנים האחרונות בתקופה זו שימש גם כר"מ בישיבת ההסדר קריית שמונה שבה לימד את התורה לפי שיטת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר וכן העביר שיעורים בנביאים.

בשנת תשנ"ח (1998) החליט שרלו להקים ישיבת הסדר, תוך מתן דגש על מיקומה - באזור המרכז דווקא[2]. אחת הסיבות לכך הייתה:

ההערכה כי קו החזית של מדינת ישראל נודד מיש"ע ומהגולן אל מרכז הארץ, קשה להפריז בתיאור הישיבות כמנוף חשוב ביותר להתיישבות בכל שטחי ארץ ישראל. השינוי ההיסטורי שהובילה הציונות הדתית ביחס לארץ ישראל כולה הוזן לא מעט על ידי הישיבות. התפתחותן של הישיבות באזורי הפיתוח מלמדת על הפניית מאמץ לכיוונים נוספים. הישיבות מזינות מהלך של מעורבות חברתית, וגורמות לריבוי המצטרפים לעיירות הפיתוח. כיוונים אלו מלמדים כי הישיבות הן מקור אנרגיה שבכוחו להשפיע על המתרחש בארץ ישראל. יש להעריך מחדש היכן מצויים הנושאים הבוערים של החברה הישראלית, ולמקם שם את הישיבות.

הרב יובל שרלו, "קו החזית הוא בגוש דן"

באלול תשנ"ח עבר לפתח תקווה והקים יחד עם הרב דוד סתיו והרב שי פירון את ישיבת אורות שאול, שבראשה הוא עומד עד היום. במשך כמה שנים אף כיהן כרב בית הכנסת "נצח שלמה" בכפר גנים בפתח תקווה.

בשנת 2001 החל שרלו, בעקבות פניית אנשי הפורטל הדתי "מורשת", להשיב על שאלות הגולשים בנושאי הלכה והשקפה. עד מהרה הפך לאחד הרבנים הנשאלים ביותר באינטרנט, ובאתרים "מורשת" ו"כיפה" מוצגות למעלה מ-65,000 תשובות שלו. בין השאר עסק הרב שרלו בתשובותיו בנושאים רגישים כגון יציאה בשאלה, מיניות, הומוסקסואליות אצל דתיים ואלימות במשפחה, לצד נושאים ציבוריים כגון סירוב פקודה, דמותה האידאלית של מדינה דתית מתוקנת, וחזונה של הציונות הדתית. התשובות קצרות ובדרך כלל אינן מופיעות עם מקורות הלכתיים, מה שגרר ביקורות רבות ואף החל להעסיק את עולם המחקר[3]. בשנת 2002 הוציא בהוצאת ישיבת פתח תקווה ספר ראשון המכנס מבחר תשובות שענה באינטרנט: "רשו"ת הרבים". בהמשך יצאו לאור הספרים: "רשו"ת היחיד" (2003), "רשו"ת הציבור" (2005) ו"רשו"ת להחמיר" (2007).

מלבד השו"ת באינטרנט, הרב שרלו כותב מידי שבת בעלון פרשת השבוע "שבתון". הוא אף חבר מליאת בני עקיבא וישב בוועדה לבחירת נציגי מפלגת הבית היהודי לכנסת. בשנת 2006 היה מועמד לכהונת הרב הצבאי הראשי.

בשנים האחרונות החל הרב שרלו בפעילות ציבורית בתחום האתיקה, והוא חבר ועדת הלסינקי לאישור ניסויים בבני אדם, ועדת סל הבריאות ובנשיאות מועצת העיתונות. חלק ממשנתו בתחום האתיקה וזיקתה ליהדות פרסם הרב שרלו בספרו ההגותי "בצלמו", שיצא בשנת 2009. בשנת 2015 ייסד הרב שרלו את תחום האתיקה בארגון רבני צוהר ועומד בראשו. לצד עמידתו בראש ישיבת אורות שאול, לימד הרב שרלו שיעור בנושא "מחלוקות רבניות בציונות הדתית" במדרשת מגדל עוז, שיעור שבועי באגרות הראי"ה בישיבת הר עציון, וקורס מבוא למשנת הרב קוק ב"אסכולות", בית הספר ללימודי המשך של האוניברסיטה הפתוחה. הרב שרלו מופיע בתדירות גבוהה בתקשורת, בעיקר בתוכניות רדיו שונות, באתר ynet ובפורטל הדתי "כיפה".

הרב שרלו מתגורר ברעננה, נשוי לד"ר סמדר שרלו, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן (נכדתו של הרב יהושע קניאל). לזוג שבעה ילדים.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג של "תורת ארץ ישראל" תופס מקום מרכזי בהגותו של הרב שרלו, אשר בעקבות דבריו של הראי"ה קוק בנושא פיתח את זאת ככינוי לסוג של התחדשות הלכתית. לדבריו, בארץ ישראל אין לפסוק הלכה רק בעזרת כלים פנים הלכתיים, והבירור ההלכתי יעשה גם על פי 'רוח החוק', שיתברר בלימוד האגדה והנסתר, ויושפע ממוסר הנביאים. הרב שרלו קורא לשאוף לקראת מערכת הלכתית שאיננה נוקשה כמו המערכת הגלותית, אלא היא דינמית ומותאמת אישית, ומנוסחת כהנחיות בעלות אופן כללי ולא ככללים חתוכים[4]. המושג "תורת ארץ ישראל" הוסבר על ידי הרב שרלו באופן נרחב בספרו "תורת ארץ ישראל".

יישוב ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדת הרב שרלו היא שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה דוחה פיקוח נפש בכל מחיר, אולם הוא סבור שנקודת המוצא בכל דיון לגבי גבולותיה של ישראל צריכה להיות המחויבות לארץ ישראל. משום כך, הוא התנגד לתוכנית ההתנתקות שלא הכילה לדעתו עיקרון זה, ובנוסף נעשתה כנגד רצון העם ומתוך חוסר דאגה למתיישבים. עם זאת, הוא שלל כל סוג של התנגדות אלימה לתוכנית וכן סרבנות של חיילי צה"ל וקרא לתלמידיו להשתתף רק בהפגנות ובפעילות הסברה, מתוך הבנה שהמטרה אינה ארץ ישראל לבד, אלא "הברית המשולשת של עם ישראל, ארץ ישראל והתורה"[5].

עם זאת, בכינוס באפרת בפברואר 2010 אמר כי "אם מדינת ישראל תעשה חס וחלילה פעולת נסיגה, ופעולת הנסיגה תיעשה באותה דרך של הפקרת היישובים, אני רואה בזה עילה חד משמעית לסירוב"[6].

הרב שרלו גינה פעמים רבות את פעולות "תג מחיר" המכוונת כנגד ערבים חפים מפשע. לדבריו, פעילות כזאת "פוגעת בכל מה שחשוב לנו, במוסר, בהלכה, באמונה ומדינת ישראל, אין לו שום תועלת ושום הצדקה. הוא לא משיג אף הישג"[7].

צניעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שרלו הוא אחד מנושאי הדגל המרכזיים בציבור הדתי לאומי של קיום חברה מעורבת של גברים ונשים. לשיטתו, החברה הרצויה לכתחילה היא "חברה צנועה מעורבת". הוא סבור כי העיסוק המופרז בנושאי צניעות גורם לדחיקת נושאים חשובים אחרים כמו שמירת מצוות, גמילות חסדים, צדק חברתי, הקפדה בענייני לשון הרע ועוד, ובאופן פרדוקסאלי מביא פעמים רבות דווקא למצב של חוסר צניעות בשל העיסוק האובססיבי בנושא זה[8].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 פרסם הרב שרלו מאמר בקובץ כתנות אור בשם "אשר בנו שתיהן את בית ישראל", העוסק ביחסים שבין לאה, רחל ויעקב[9]. במאמר הציע הרב שרלו פרשנות לסיפור גניבת רחל את התרפים של אביה, לבן, לפיה ייתכן כי רחל אף היא "הייתה נגועה בעבודת אלילים". בעקבות המאמר הורה ראש ישיבת שבי חברון הרב משה בלייכר להוציא את ספריו של הרב שרלו מבית המדרש. בעקבות כך החלה התכתבות בין הרב שרלו לבין תלמידו של הרב בלייכר, יאיר הלוי, שפעל בשליחות רבו. מקרה זה היה אחד הגורמים לפולמוס הקרוי "תנ"ך בגובה העיניים", שהרב שרלו היה אחד המעורבים בו, אם כי מעולם לא השתמש בביטוי זה[10]. פולמוס זה עסק ביחס הראוי לדמויות תנ"כיות ובמידת הלגיטימציה לביקורת עליהן.

בעקבות פסיקות הלכתיות של הרב שרלו החורגות מהמקובל בקרב פוסקים אורתודוקסים, ובהן עידוד קיום חברה מעורבת[11] והיתרו לרווקה בגיל מבוגר ללדת ילד מחוץ לנישואין[12][13], הוא ספג ביקורות מרבנים מהזרם הדתי לאומי והחרדי לאומי, כגון הרב אברהם שפירא[14], הרב שמואל אליהו[15], ואחרים. כמו כן היו שביקרו[16] את עיסוקו הפומבי של הרב שרלו בנושאים שנויים במחלוקת, כגון הומואים דתיים ומצוקתם הנפשית והמינית של רווקים ורווקות דתיים בוגרים.

על ספרו 'שו"ת ההתנתקות' כתב פרופ' דוד הנשקה מאמר ביקורת מקיף: "על ההתנתקות מן האנושיות" ('אקדמות (כתב עת)', כו [תשע"א]).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מספרי הרב שרלו נגישים לקריאה באינטרנט.

  • וארשתיך לי לעולם - דמותו הדתית של האדם מישראל בעת התחייה, הוצאת ספרי הגולן, חספין תשנ"ו[17]
  • תורת ארץ ישראל - תורת ארץ ישראל לאור משנת הראי"ה קוק, הוצאת ספרי הגולן, חספין תשנ"ח[18]
  • בין משכן לעגל - על התחדשות דתית לעומת רפורמה, הוצאת ראובן מס, ירושלים 2000[19]
  • והיו לאחדים בידך - בין הרמוניה לדיאלקטיקה במשנת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, הוצאת תבונות, אלון שבות תש"ס
  • רשו"ת הרבים - תשובות שניתנו באינטרנט במגוון נושאים, הוצאת ישיבת ההסדר פתח תקווה, פתח תקווה תשס"ב
  • רשו"ת היחיד - תשובות בענייני צניעות ואישות, הוצאת ישיבת ההסדר פתח תקווה, פתח תקווה תשס"ג[20]
  • אחריך נרוצה - פירוש משולב, פשט ודרש, על ספר שיר השירים, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב 2003
  • רשו"ת הציבור - תשובות בענייני מדינה וציונות דתית, הוצאת ישיבת ההסדר פתח תקווה, פתח תקווה תשס"ה[21]
  • יראה ללבב - על ייעוד הנבואה ותוכנה הפנימי, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב 2007
  • רשו"ת להחמיר - על היחס לחומרות בהלכה, הוצאת ישיבת ההסדר פתח תקווה, פתח תקווה תשס"ז
  • והלכה כבית הלל - על היחס למחלוקות ביהדות, הוצאת תבונות, אלון שבות תשס"ח
  • בצלמו - על האדם הנברא בצלם, הוצאת ראובן מס, ירושלים 2009
  • שו"ת ההתנתקות - שאלות ותשובות בענייני תוכנית ההתנתקות, הוצאת ידיעות ספרים 2010
  • חברה שלמה: חברה צנועה מעורבת לכתחילה - חוברת חינוכית לנוער בנושא חברה מעורבת וצניעות (יחד עם רן חורי), הוצאת נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי, תל אביב תשע"א
  • רשו"ת הדיבור- תשובות בענייני דיבור, אמת ושקר ולשון הרע, הוצאת מגיד וישיבת אמי"ת אורות שאול רעננה תשע"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורים ושו"ת:

כתבות וראיונות:

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיהן כחבר בוועדת סל התרופות, בוועדת הלסינקי העליונה, בוועדה לבררת מין העובר ובאחרות.
  2. ^ הרב יובל שרלו,קו החזית הוא בגוש דן
  3. ^ ראו: אביעד הכהן, "הרב הווירטואלי - על שו"ת אינטרנט וספיחיו", מימד 27 (נובמבר 2003).
  4. ^ הרב יובל שרלו, "דמותה של ההלכה הנבואית", אקדמות יב
  5. ^ שיחה על ההתנתקות, אתר כיפה
  6. ^ אנשיל פפרהרב יובל שרלו: נסיגה והפקרת יישובים - עילה חד משמעית לסירוב פקודה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2010
  7. ^ ישי קרוב, הרב שרלו: תג מחיר - מתכון בטוח להפסד, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2011
  8. ^ שלמה פיוטרקובסקיהרב שרלו בחוברת חדשה: חברה צנועה מעורבת, באתר ערוץ 7
  9. ^ הרב יובל שרלו, "אשר בנו שתיהם את בית ישראל", בתוך: כתנות אור - בירור אמוני בסוגית הצניעות, ירושלים תש"ס
  10. ^ על פולמוס "תנ"ך בגובה העיניים" ראו: יאיר שלגחרמות נוראים וגזרות שמד, עכשיו גם בישיבות ההסדר, באתר הארץ
  11. ^ ישיבת פתח תקוה - תנועת נוער צנועה-מעורבת
  12. ^ http://ypt.co.il/show.asp?id=22400
  13. ^ http://www.yba.org.il/show.asp?id=22770
  14. ^ אבישי בן חיים, הרב שפירא נגד הרב שרלו, באתר nrg
  15. ^ http://www.news1.co.il/Archive/001-D-76953-00.html?tag=21-06-11
  16. ^ קובי נחשוני, מתקפה חרד"לית: "צומחת אצלנו תנועה רפורמית", באתר ynet, 05 ביולי 2009
  17. ^ במהדורת אינטרנט
  18. ^ במהדורת אינטרנט
  19. ^ במהדורת אינטרנט
  20. ^ הספר בפורמט PDF
  21. ^ הספר בפורמט PDF