יוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל גדול בבנגלור המתאר את שיווה מבצע מדיטציה.

יוגה היא פילוסופיה רוחנית ואימון גופני-רוחני שמקורם בתורות החשיבה ההינדיות. המילה "יוגה" הנגזרת משורש המילה הסנסקריטית: יוּגְ', Yuj שמשמעותה לאחד, להצטרף ומהמילה יוֹק, Yoke שמשמעותה בסנסקריט לרתום[1] ובהשאלה לכוון, לרכז את תשומת הלב, ליישם. הכוונה היא לאיחוד בין המודעות והעצמי הרוחני. מצב בו החושים מתכנסים פנימה (לא מופרעים על ידי גרויים חיצוניים) ואין מחשבות המסיחות את תשומת הלב.

על פי פילוסופיית היוגה, במצב זה התודעה שלווה ואנחנו פוגשים במישור הרוחני, לפי היוגה - הנשמה, וחווים שלווה נצחית הנקראת, בין היתר: סמאדהי. היוגה היא הדרך כדי להגיע לשלב זה. היא מסע פיזי או מנטאלי ורוחני שמטרתו להרגיע את תנודות התודעה, ודרכו המתרגל מקבל כלים להתמודד עם הקשיים האישיים שלו, פיזיים או נפשיים.

יוגה היא גם שם לאחד מששת הזרמים המסורתיים בפילוסופיה ההינדית, המקבלים את הוודות כסמכות העליונה.

היוגה מבקשת לתרום לאיזון הגוף והנפש ולמודעות והכרה עצמית.

היוגה הג'יינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוגה של הג'ייניזם שואפת להגשמה עצמית ולהגעה (והישארות) במצב הטהור של הנשמה, מצב של מודעות טהורה. זרם יוגה זה משולב בעקרונות הדתיים של שלושת היהלומים (ratnatraya - החזון הנכון, הידע הנכון וההתנהלות הנכונה) ולכן לא נפוץ אצל אלו שאינם נמנים עם חסידי הדת הג'יינית.

היוגה הבודהיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתיבים הקלאסיים ביוגה ההינדואיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראג'ה יוגה: זרם זה מסתמך על היוגה סוטרות של פטנג'לי ונקרא ראג'ה יוגה, שפירושו "המלך של היוגה" או "היוגה הקלאסית". נוסדה ב-100–400 שנה לספירה. בסוטרות של פטנג'לי מופיעים מוטיבים רבים מהסאנקייה והוא השפיע על עיצוב הבודהיזם והג'ייניזם, שני הזרמים הלא מסורתיים בפילוסופיה ההודית. פטנג'לי מונה כשמונה איברים או שלבים של היוגה במסע לחקר הנשמה:
  1. יאמה: דיברות המוסר האוניברסליות.
  2. ניאמה: היטהרות עצמית על ידי משמעת.
  3. אסאנה: תנוחה.
  4. פראניימה: שליטה בקצב הנשימה.
  5. פרטיהרה: כינוס עצמי וניתוק המחשבה מגורמים חיצוניים.
  6. דהאראנה: ריכוז.
  7. דהיאנה: מדיטציה.
  8. סמאדהי: מצב של מודעות הנוצר על ידי מדיטציה.
  • קארמה יוגה: דרך "הפעולה הנכונה". על פי הבהגווד גיטה שהוא חלק מהמהאבאראטה (מיתולוגיה רחבת-היקף מהמאה ה-5 לפנה"ס, המתאר את ראשית ההיסטוריה ההודית), לפעול בעולם מתוך מטרה להתשחרר מאגוצנטריות ובכך ישתחרר מהכבלים הכובלים אותו ללידה ומוות חוזרים ונשנים בעולם הנוכחי.
  • ג'אנה יוגה: דרך החשיבה, הדרך הרציונלית.
  • בהקטי יוגה: ("דרך ההתמסרות" - דרך האהבה לעליון),

דרכים רוחניות יותר כוללות מדיטציה עם או בלי אמירת מנטרות ו/או שתיקה (ויפאסאנה).

שיטות האטה יוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההאטה יוגה (לעתים נכתבת כהתא יוגה) היא יוגה של משמעת גופנית. על פי תורות הינדיות קיימות דרכים שונות להשיג את ההארה, וההאטה יוגה עושה זאת בעיקר דרך הגוף. קיים בלבול במערב לגביי המשמעות של האטה יוגה. נהוג לחשוב שהיא עוד סוג של יוגה, בעוד שהכוונה היא לכל סוגי היוגה המתמקדים בעיקר בהיבט הפיזי והנשימה.

  • ויניאסה יוגה – גישה שפותחה על ידי קרישנמצ'ריה Sri Krishnamacharya וממשיכה עם בנו דסיקצ'ר T.K.V.Desikachar. בית הספר שלהם ממוקם במדרס בדרום הודו. הויניוגה עובדת עם מה שנקרא "תהליך ברצף" viniyasa krama. הדגש איננו על שלמות התנוחה, אלא בתרגול התנוחה בהתאם ליכולתו ולצרכיו של המתרגל. היבט חשוב בגישה זו הוא שילוב הנשימות בקואורדינציה לתנועות הגוף.
  • איינגאר יוגה Iyengar Yoga - גישה זו מתאפיינת בביצוע מדויק של התנוחות ומדגישה העזרות באביזרים שונים. ב.ק.ס איינגאר היה תלמידו של קרישנמצ'ריה-גיסו. השיטה גורסת כי הדגש על הדיוק וישורת הגוף הוא בעל יתרונות רפואיים לגוף. עם השנים בלטו בין תלמידיו הרבים יידו קרישנמורטי, מלכת בלגיה והכנר יהודי מנוחין, שאמר על ב.ק.ס איינגאר, כי היה מורה הכינור הגדול ביותר שלו. ב.ק.ס איינגאר פיתח את היוגה תרפיה. הוא המציא מגוון אביזרים שמאפשרים לתרגל יוגה כמעט בכל מצב בריאותי.
  • אשטנגה ויניאסה יוגה – מזוהה עם המורה פטבי ג'ויס K.Pattabhi Jois. הוא היה חסיד של קרישנמצ'ריה, אשר הנחה אותו ללמד את הסדרות הידועות כאשטנגה יוגה. האשטנגה מורכבת מסדרות קבועות של רצפי תנוחות (ויניאסות), היא שיטה אנרגטית יותר ומורכבת מכמה סדרות, בתוכה נכלל גם סגנון מייסור- תרגול ברצף ללא הנחייה
  • שיווננדה יוגה – פיתוח של Swami Vishnudevananda שהיה תלמידו וחסיד של סוואמי שיבננדה. הוא מדגיש בעבודתו חמישה עקרונות: תרגול נכון, נשימה נכונה, הרפיה נכונה, מחשבה נכונה ותזונה נכונה. הוא מגדיר את היוגה כשרות, אהבה, נתינה, טיהור, התבוננות פנימית והגשמה. בתרגול כלולות 12 תנוחות, ברכת השמש, תרגילי נשימה, מזמורי המנטרות, מדיטציה והמתן ללא מניעים אישיים.
  • ביקראם יוגה - שיטה שפותחה על ידי יוגיראג' ביקראם צ'ודהורי Yogiraj Bikram Choudhury. שיטה המתבצעת בחדר מחומם לכ-40 מעלות צלזיוס, וכוללת סדרה המורכבת מ-26 תנוחות (אסאנות) ו-2 תרגילי נשימה, כאשר כל תנוחה מתבצעת פעמיים. הרצף תוכנן כך שכל תנוחה מותחת ומחזקת בצורה שיטתית קבוצות שרירים, רצועות ומפרקים הדרושים לתנוחה הבאה. התנוחות תוכננו באופן מדעי בכוונה ליצור גירוי והפעלה של איברים פנימיים, בלוטות ועצבים ובליווי נשימה נכונה להזרים דם עתיר חמצן לכל חלקי הגוף. באימון מושם דגש על גיבוש מודעות לגוף, מיקוד הריכוז ושליטה בנשימה בשילוב עבודה מאומצת עמוקה ורגועה בחום. שילוב זה מבטא את משמעות ההאטה יוגה - אחדות הגוף, התודעה והרוח ויוצר תהליך של מדיטציה בתנועה.
  • אנוסארה יוגה - אנוסארה (סנסקריט) משמעותה: "לציית למשאלת לבך", "לזרום בנועם". אנוסארה יוגה נוסדה בארצות הברית על ידי ג'ון פרינד ב-1997 והיא משלבת פילוסופיה טנטרית, הרואה טוב לב פנימי בכל, עם עקרונות יישורת אוניברסלים. שיטה זו שמה דגש על קהילתיות (Kula) הנותנת תחושת שייכות ובו בזמן מאפשרת את החופש האישי.
  • בריגהו יוגה, שיטת יוגה הנשענת על מסורת שמקורה ברישי בריגהו.
  • יוגת הלב הטיבטית, יוגת הלב הטיבטית היא שיטת תרגול יוגה ייחודית שהגיעה לטיבט מהמסורת של מאסטר נארופה, יוגי שחי בהודו במאה ה-11 לספירה, ופותחה על ידם.
  • ויג'נאנה יוגה - מייסדת השיטה אורית סן-גופטה. ארבעת המרכיבים העיקריים של הויג'נאנה יוגה הם: ישיבה (מדיטציה), נשימות (פרנאיאמה), אימון אסאנות, ולימוד הטקסטים של היוגה. ויג'נאנה יוגה מתבססת על המסורת הארוכה של היוגה. השם ויג'נאנה פירושו בסנסקריט להבין מבפנים. שבעת העקרונות המנחים את האימון הוויג'נאני הם: הרפיית הגוף, השקטת התודעה, ההתמקדות באמצעות הכוונה, ההשתרשות, החיבור, ההתרחבות והמודעות לנשימה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דייוויד גורדון וייט, Yoga, Brief History of an idea, Princeton University Press, פרק ראשון מהספר Yoga in practice בעריכתו, 2011, עמ' 3