יוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל גדול בבנגלור המתאר את שיווה מבצע מדיטציה.

יוגה היא פילוסופיה רוחנית ואימון גופני-רוחני שמקורם בחכמה ההינדית. המילה "יוגה" הנגזרת משורש המילה הסנסקריטית: יוג', Yuj שמשמעותה להתאחד, להצטרף ומהמילה יוק, Yoke שמשמעותה לכוון, לרכז את תשומת הלב, ליישם. הכוונה היא לאיחוד בין התודעה והנשמה. מצב בו החושים מתכנסים פנימה (לא מופרעים על ידי גרויים חיצוניים) ואין מחשבות המסיחות את תשומת הלב. במצב זה התודעה שלווה ואנחנו מתמזגים עם המהות של עצמנו, לפי היוגה - הנשמה, וחווים שלווה נצחית הנקראת, בין היתר: סמדהי[1].

היוגה היא הדרך כדיי להגיע לשלב זה. היא מסע פיזי ו/או מנטאלי ורוחני שמטרתו להרגיע את תנודות התודעה, ודרכו המתרגל מקבל כלים להתמודד עם הקשיים האישיים שלו, פיזיים או נפשיים.

יוגה היא גם שם לאחד מששת הזרמים המסורתיים בפילוסופיה ההינדית, המקבלים את הודות כסמכות העליונה.

ההיסטוריה של היוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתיבים הקלאסיים ביוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראג'ה יוגה: זרם זה מסתמך על היוגה סוטרות של פטנג'לי ונקרא ראג'ה יוגה, שפירושו "המלך של היוגה" או "היוגה הקלאסית". נוסדה ב-100-400 שנה לספירה. בסוטרות של פטנג'לי מופיעים מוטיבים רבים מהסנקאיה והוא השפיע על עיצוב הבודהיזם והג'ייניזם, שני הזרמים הלא מסורתיים בפילוסופיה ההודית. פטנג'לי מונה כשמונה איברים או שלבים של היוגה במסע לחקר הנשמה:
  1. יאמה: דיברות המוסר האוניברסליות.
  2. ניאמה: היטהרות עצמית על ידי משמעת.
  3. אסאנה: תנוחה.
  4. פראניימה: שליטה בקצב הנשימה.
  5. פרטיהרה: כינוס עצמי וניתוק המחשבה מגורמים חיצוניים.
  6. דהאראנה: ריכוז.
  7. דהיאנה: מדיטציה.
  8. סמאדהי: מצב של מודעות הנוצר על ידי מדיטציה.
  • קארמה יוגה: דרך "הפעולה הנכונה". על פי הבהגאוואד גיטה שהוא חלק מהמהאבאראטה (מיתולוגיה רחבת-היקף מהמאה ה-5 לפנה"ס, המתאר את ראשית ההיסטוריה ההודית), על האדם לשרת את הזולת, להתמסר באופן מוחלט לאל, לעבוד מתוך מניעים טהורים, מבלי לצפות לתמורה ובכך ישתחרר מהכבלים הכובלים אותו לעולם הנוכחי.
  • ג'אנה יוגה: דרך החשיבה, הדרך הרציונלית.
  • בהאקטי יוגה: ("דרך ההתמסרות" - דרך האהבה),

דרכים רוחניות יותר כוללות מדיטציה עם או בלי אמירת מנטרות ו/או שתיקה (ויפאסאנה)

שיטות האטה יוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההאטה יוגה (לעתים נכתבת כהתא יוגה) היא היוגה של המשמעת הפיזית. קיימות דרכים שונות להשיג את ההארה,ההאטה יוגה עושה זאת בעיקר דרך הגוף. קיים בלבול במערב לגביי המשמעות של האטה יוגה. רבים חושבים שזה עוד סוג של יוגה, בעוד שהכוונה היא לכל סוגי היוגה המתמקדים בעיקר בהיבט הפיזי והנשימה.

  • ויניוגה – גישה שפותחה על ידי קרישנמצ'ריה Sri Krishnamacharya וממשיכה עם בנו דסיקצ'ר T.K.V.Desikachar. בית הספר שלהם ממוקם במדרס בדרום הודו. הויניוגה עובדת עם מה שנקרא "תהליך ברצף" viniyasa krama. הדגש איננו על שלמות התנוחה, אלא בתרגול התנוחה בהתאם ליכולתו ולצרכיו של המתרגל. היבט חשוב בגישה זו הוא שילוב הנשימות בקואורדינציה לתנועות הגוף.
  • איינגאר יוגה Iyengar Yoga - גישה זו מתאפיינת בביצוע מדויק של התנוחות ונעזרת באביזרים שונים. ב.ק.ס איינגאר היה תלמידו של קרישנמצ'ריה-גיסו. השיטה גורסת כי הדגש על הדיוק וישורת הגוף הוא בעל יתרונות רפואיים לגוף. מפגשיו עם אנשי רוח, מנהיגים, ואנשי חינוך בהודו חשפו את גאוניותו וייחודו כיוגי וכמורה ליוגה. עם השנים בלטו בין תלמידיו הרבים יידו קרישנמורטי, מלכת בלגיה והכנר יהודי מנוחין, שאמר על ב.ק.ס איינגאר, כי היה מורה הכינור הגדול ביותר שלו. ב.ק.ס איינגאר פיתח את היוגה תרפיה. הוא המציא מגוון אביזרים שמאפשרים לתרגל יוגה כמעט בכל מצב בריאותי.
  • אשטנגה ויניאסה יוגה – מזוהה עם המורה פטבי ג'ויס K.Pattabhi Jois. הוא היה חסיד של קרישנמצ'ריה, אשר הנחה אותו ללמד את הסדרות הידועות כאשטנגה יוגה. האשטנגה מורכבת מסדרות קבועות של רצפי תנוחות (ויניאסות) וצורת ההוראה המקורית שלה היא סגנון מייסור.
  • שיווננדה יוגה – היצירה של Swami Vishnudevananda שהיה תלמידו וחסיד של סוואמי שיבננדה. הוא מדגיש בעבודתו חמישה עקרונות: תרגול נכון, נשימה נכונה, הרפיה נכונה, מחשבה נכונה ותזונה נכונה. הוא מגדיר את היוגה כשרות, אהבה, נתינה, טיהור, התבוננות פנימית והגשמה. בתרגול כלולים 12 תנוחות, ברכת השמש, תרגילי נשימה, מזמורי המנטרות, מדיטציה והמתן ללא מניעים אישיים.
  • ביקראם יוגה - שיטה שפותחה על ידי יוגיראג' ביקראם צ'ודהורי Yogiraj Bikram Choudhury. שיטה המתבצעת בחדר מחומם. סדרה המורכבת מ-26 תנוחות (אסאנות) ו-2 תרגילי נשימה, כל תנוחה מתבצעת פעמיים. הרצף תוכנן כך שכל תנוחה מותחת ומחזקת בצורה שיטתית קבוצות שרירים, רצועות ומפרקים הדרושים לתנוחה הבאה. התנוחות תוכננו באופן מדעי ליצור גירוי והפעלה של איברים פנימיים, בלוטות ועצבים ובליווי נשימה נכונה להזרים דם עתיר חמצן לכל חלקי הגוף. הדגש באימון הוא גיבוש מודעות לגוף, מיקוד הריכוז ושליטה בנשימה בשילוב עבודה מאומצת עמוקה ורגועה בחום. שילוב זה מבטא את משמעות ההאטה יוגה - אחדות הגוף, התודעה והרוח ויוצר תהליך של מדיטציה בתנועה.
  • אנוסארה יוגה - אנוסארה (סנסקריט) משמעותה: "לציית למשאלת לבך", "לזרום בנועם". אנוסארה יוגה נוסדה בארצות הברית על ידי ג'ון פרינד ב-1997 והיא משלבת פילוסופיה טנטרית, הרואה טוב לב פנימי בכל, עם עקרונות יישורת אוניברסלים. שיטה זו שמה דגש על קהילתיות (Kula) הנותנת תחושת שייכות ובו בזמן מאפשרת את החופש האישי.
  • בריגהו יוגה, שיטת יוגה הנשענת על מסורת שמקורה ברישי בריגהו.
  • יוגת הלב הטיבטית, יוגת הלב הטיבטית הינה שיטת תרגול יוגה ייחודית שהגיעה לטיבט מהמסורת של מאסטר נארופה, יוגי שחי בהודו במאה ה-11 לספירה, ופותחה על ידם.
  • ויג'נאנה יוגה - מייסדת השיטה אורית סן-גופטה. ארבעת המרכיבים העיקריים של הויג'נאנה יוגה הם: ישיבה (מדיטציה), נשימות (פרנאיאמה), אימון אסאנות, ולימוד הטקסטים של היוגה. ויג'נאנה יוגה מתבססת על המסורת הארוכה של היוגה. השם ויג'נאנה פירושו בסנסקריט להבין מבפנים. שבעת העקרונות המנחים את האימון הוויג'נאני הם: הרפיית הגוף, השקטת התודעה, ההתמקדות באמצעות הכוונה, ההשתרשות, החיבור, ההתרחבות והמודעות לנשימה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons p. 4-5