יודסה ראט פור אמסטרדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יודסה ראד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוֹדְסֶה ראט פור אמסטרדם (Joodsche raad foor Amsterdam) היה יודנרט אשר הוקם ופעל בהולנד בתקופת השואה וריכז בידיו את סמכויות הטיפול ביהודי העיר אמסטרדם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היודסה ראט הוקם לאחר מהומות שיזמו תומכי המשטר הנאצי בהולנד הכבושה נגד יהודים, אשר הובילו בהמשך למהומות בין המתפרעים לבין יהודים ולא-יהודים. גם כאן, כמו באתרים רבים, נשאלה השאלה אם לשתף פעולה עם הנאצים ולהקים יודנראט או אם לאו.

אברהם אשר ודוד כהן, ממקימי היודסה ראט והעומדים בראשו, טענו כי רק בשיתוף פעולה עם הגרמנים יהיה אפשר להעניק סיוע ליהודים ולדחות את גורלם.

עד מהרה התפתח היודסה ראד למנגנון שלטוני חזק ועד עיצומה של שנת 1941 תפח המנגנון למשרד ממשלתי של ממש. בשיאו הועסקו בו כ־17,000 יהודים בעיקר כדי למנוע מהם גירוש ל"עבודות במזרח", שהיו למעשה מחנות עבודה והשמדה. כאשר נאסר על יהודים ללמוד בבתי ספר של האוכלוסייה הכללית, שנקראו בטרמינולוגיה הנאצית "ארים", היודסה ראט הקים מוסדות חינוך שפעלו עד שנת 1943.

בין תפקידי היודסה ראד היה גם לדאוג לחינוך, לתברואה, לעבודה סוציאלית, להזנת התושבים היהודים באמסטרדם ולהנפקת אישורים שונים.

בקיץ 1941 החלו ההכנות בגרמניה לקראת הפתרון הסופי בהולנד וב־1942 החלו הגירושים ההמוניים מהולנד, ועל היודסה ראט הוטל לארגן את המשלוחים, ולטפל בכל הצד המנהלתי של העברת היהודים למחנות שמשמעותה הייתה גזר דין מוות ברוב המקרים ונישול האדם ומשפחתו מרכושם.

היענות היודסה ראט לדרישות הגרמנים עוררה זעם והרגשת בגידה בקרב רבים. במאי 1943 הגיע תורו של היודסה ראט לשלוח גם מאנשיו, אולם ההיענות של אנשי היודסה ראט הייתה נמוכה ובעקבות כך פרצו הגרמנים אל אמסטרדם וצדו כ־8,500 יהודים.

בספטמבר 1943 נשלחו גם אשר וכהן למחנות במזרח אירופה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הן אשר והן כהן שרדו את המלחמה.

לאחר תום המלחמה התנהל ויכוח סוער בנוגע לאחריותם לשילוח היהודים, והשלטונות ההולנדיים אף עצרו אותם, אולם משהתברר שהמעורבות של השלטונות ההולנדיים הייתה לא פחותה, הם שוחררו.

עם זאת, רגשות הזעם בקרב שארית הקהילה היהודית לא שככו, והוחלט להקים "בית דין של כבוד" על מנת לשפוט אותם על הכנת שילוחי כ-7,000 יהודים למחנות העבודה וההשמדה במזרח אירופה ועל נישולם מרכושם. אשר לא הכיר בבית הדין, וסירב להופיע בפניו. כהן נשפט. בית הדין הוציא פסק דין חמור נגד השניים, ואסר עליהם לשמש בתפקיד כלשהו בקהילה היהודית עד סוף חייהם.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יודסה ראט, עמ' 4/4, אודות השואה, באתר יד ושם.