יוהאן גיאורג אלברכטסברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיוקן יוהאן גיאורג אלברכטסברגר מאת לאופולד קופלווייזר

יוהאן גיאורג אלברכטסברגרגרמנית: Johann Georg Albrechtsberger; ‏3 בפברואר 1736 - 7 במרץ 1809) היה מוזיקאי אוסטרי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברכטסברגר נולד בקלוסטרנויבורגאוסטריה התחתית), סמוך לווינה, במשפחתו של איכר ועגלון. את ילדותו ונעוריו בילה בעיירות ובמנזרים שלאורך הדנובה. הוא למד תחילה אצל הנזירים האוגוסטינים ביישוב הולדתו, כולל נגינה בעוגב ובאסו קונטינואו ויסודות בהלחנה. מגיל 7 שר כנער מקהלה. בהמשך בשנים 1753-1749 למד מוזיקה והיה נער מקהלה במנזר מלק. כבר אז הצטיין בשליטתו על אמנות הקונטרפונקט והלחין יצירות ראשונות קאמריות, ליטורגיות ואורטוריות. אחר כך למד פילוסופיה בסמינר בנדיקטיני בווינה והתמחה בתורת הקונטרפונקט. הוא עבד כנגן עוגב בראב בשנת 1755 וב"מריה טאפרל" ב-1757 ואחר התקבל לעבודה במנזר מלק. בשנת 1772 התמנה לנגן עוגב בחצר המלכות בווינה וב-1792 היה לממונה על המוזיקה בקתדרלת שטפאן הקדוש.

המוניטין שיצאו לו כתאורטיקאי מוזיקה משכו אליו מספר רב של תלמידים בבירה האוסטרית, מהם שהיו למוזיקאים ידועי שם. עם אלה נמנים יוהאן נפומוק הומל, איגנץ מושלס, יוזף וייגל ולודוויג ואן בטהובן. בטהובן הגיע לווינה בשנת 1792 ללמוד אצל היידן, אך כעבור זמן קצר יצא מכליו, כשעבודתו לא זכתה לתשומת הלב ולתיקונים שציפה להם. היידן המליץ על ידידו אלברכטסברגר ובטהובן עבר ללמוד אצלו הרמוניה וקונטרפונקט. עם סיום לימודיו ציין התלמיד הצעיר, "סבלנות, חריצות, התמדה וכנות מובילים להצלחה," הגות המשקפת את פילוסופיית היצירה של אלברכטסברגר עצמו.

אלברכטסברגר מת בווינה ונקבר בסנט מרקס.

אלברכטסברגר היה נשוי (משנת 1768) עם רוזלי לבית וייס, בת של פסל מאגנבורג ונולדו להם 15 ילדים, מהם רק ששה שרדו אחרי מותו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו שיצאו לאור כוללות פרלודים, פוגות וסונאטות לפסנתר ועוגב, רביעיות מיתרים ועוד; אבל רוב יצירותיו, ווקאליות ואינסטרומנטאליות, קיימות רק בכתב יד. הן שמורות בספרייה של "עמותת ידידי המוזיקה" בווינה.

בסביבות 1765 כתב אלברכטסברגר לפחות שבעה קונצ'רטי לנבל פה (Jew's harp) וכלי מיתר (שלושה מהם שמורים בספרייה ההונגרית הלאומית בבודפשט). אלה הן יצירות נעימות, כתובות היטב בסגנון גאלאנט.

ככל הנראה, השירות החשוב ביותר שאלברכטסברגר עשה למוזיקה בא לביטוי בעבודתו התאורטית. בשנת 1790 פרסם בלייפציג מסה על הלחנה, שיצאה במהדורה שלישית בשנת 1821. קובץ של כתביו בנושא הרמוניה, בשלושה כרכים, יצא לאור בפיקוח תלמידו איגנץ פון זייפריד ב-1826. גרסה אנגלית של קובץ זה יצאה לאור בהוצאת נובלו ב-1855. סגנון כתיבתו נשען על הקונטרפונקט של יוהאן יוזף פוקס, שהיה ממונה על המוזיקה בקתדרלת שטפאן הקדוש בשנים 1713 - 1741, המשרה שאליה התמנה אלברכטסברגר כעבור 52 שנים.

אחת מיצירותיו המוכרות ביותר הוא הקונצ'רטו לטרומבון אלט ותזמורת בסי במול מז'ור. קונצ'רטו זה זוכה להוקרה בחוגי הטרומבוניסטים, שמספר היצירות שנכתבו לכלי הנגינה שלהם בתקופה הקלאסית מועט מאוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך האנגלי בוויקיפדיה מסתמך על מאמר באנציקלופדיה בריטניקה משנת 1911, והיא נחלת הציבור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]