יוהאן גלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהאן גלה
Johann Galle
JohannGalle.jpg
לידה 9 ביוני 1812
ראדיס, ממלכת סקסוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביולי 1910 (בגיל 98)
פוטסדאם, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה
מקום קבורה ורוצלב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ברלין
מוסדות

אוניברסיטת ברסלב

מצפה הכוכבים בברלין
פרסים והוקרה פרס לאלנד (1839)
תרומות עיקריות
גילוי כוכב הלכת נפטון
חתימה Johann Gottfried Galle Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוהאן גוטפריד גלהגרמנית: Johann Gottfried Galle;‏ 9 ביוני 181210 ביולי 1910) היה אסטרונום גרמני, שידוע בזכות חלקו בגילוי כוכב הלכת נפטון. בשנת 1846, בעזרתו של הסטודנט היינריך לואי ד'ארה, גלה היה לאדם הראשון שצפה בכוכב הלכת נפטון וידע במה הוא צופה. המתמטיקאי אורבן לה-ורייה חישב את המיקום והקיום של נפטון, ושלח לגלה את הקואורדינטות, על מנת שיבדוק את ממצאיו התאורטיים. גלה מצא את הכוכב מיידית, בו בלילה שקיבל את המכתב מלה-ורייה, במרחק של מעלה אחת מן המיקום אותו לה-ורייה צפה. גילוי נפטון נחשב כאישרור דרמטי לענף המכניקה השמימית, ולאחד מהרגעים הראויים ביותר לציון במדע של המאה ה-19.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלה נולד בבית ביער 2 קילומטרים מערבית לעיירה ראדיס שבממלכת סקסוניה (אנ'), שכיום נמצאת במחוז ויטנברג במדינת סקסוניה-אנהלט בגרמניה. הוא היה הבן הבכור של מארי הנרייט (לשעבר פאנייר) ויוהאן גוטפריד גלה (1790–1853), מפעיל תנורי זפת[1]. גלה היה לתלמיד בגימנסיום של ויטנברג, ולאחר מכן למד באוניברסיטת הומבולדט של ברלין מ-1830 עד 1833. הוא הפך למורה למתמטיקה ופיזיקה בגימנסיום של העיירה גובין, ולאחר מכאן עבר ללמד בגימנסיום של ברלין.

מצפה הכוכבים בברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלה החל לעבוד כעוזרו של האסטרונום יוהאן פרנץ אנקה בשנת 1835, מיד לאחר סיום בניית מצפה הכוכבים של ברלין. גלה עבד במצפה 16 שנה, כאשר הכלי המרכזי שעשה בו שימוש היה טלסקופ שובר-אור מסוג פראונהופר עם צמצם 9 אינץ' (~ 22.5 סנטימטר). בשנת 1838 הוא גילה טבעת פנימית כהה של שבתאי. מ-2 בדצמבר 1839 עד ל-6 במרץ 1840 הוא גילה כשלושה כוכבי שביט חדשים.

בשנת 1845 הוא קיבל תואר דוקטור (PhD). התיזה שלו עסקה בתצפיותיו של האסטרונום הדני אולה רמר.

גילוי נפטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות אותו הזמן בשנת 1845 גלה שלח עותק של התיזה שלו לאסטרונום והמתמטיקאי הצרפתי אורבן לה-ורייה, אבל קיבל תשובה רק שנה לאחר מכן, ב-23 בספטמבר 1846. לה-ורייה חקר את הפרטורבציה במסלול הכבידתי של כוכב הלכת אורנוס, וממנה הוא הסיק את המיקום של כוכב לכת לא-מוכר. לה-ורייה ביקש מגלה שיחקור את האזור הזה של השמיים, על מנת לאשש את ממצאיו. באותו הלילה, עם רשותו של אנקה וביחד עם עוזרו ד'ארה, גלה גילה גרם שמיים במידת בהירות 8, רק 1° הרחק מהמיקום המחושב. הגרם לא היה מתועד בספרות המקצועית. במהלך שני הערבים הבאים, נמדדה התנועה העצמית של גרם השמיים, וזו קבעה שאכן מדובר בכוכב לכת.

חתימתו של גלה

לאחר מאבק ממושך בנוגע לשם כוכב הלכת בין המדענים הרבים שהיו שותפים בצורות שונות לגילויו, התקבל השם נפטון עבור הכוכב, אותו הציע לה-ורייה. נפטון היה אל הים היווני, וצבעו של הכוכב היה כחול כים. גלה הציע את השם יאנוס עבור כוכב הלכת, על שם אל השערים הרומאי, אך הצעתו לא התקבלה.

גלה תמיד סירב שיכירו בו כמגלה של נפטון; מבחינתו הגילוי היה כולו של לה-ורייה.

יוהאן גוטפריד גלה, 1880

גילוי נפטון הוא אירוע בהיסטוריה של המדע המשמש רבות כדוגמה עבור התקדמות מדעית שאינה אמפירית, דהיינו גילוי בו התאוריה המדעית הקדימה את התצפית המדעית הממשית בממצאיה.

בשנת 1847 גלה יועד לרשת את האסטרונום הגרמני פרידריך בסל כמנהל של מצפה הכוכבים של קניגסברג (כיום קלינינגרד). לפני המינוי בשנת 1848 על ידי מלך פרוסיה פרידריך וילהלם הרביעי, גלה משך את מועמדותו בשל חקירה כנגדו שהונהגה על ידי המתמטיקאי היהודי-גרמני קרל גוסטב יעקב יעקובי.

מצפה הכוכבים בברסלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1851 גלה עבר לעיר ברסלב (כיום ורוצלב) על מנת להיות המנהל של המצפה המקומי. חמש שנים לאחר מכן הוא הפך לפרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת ברסלב. הוא עבד בברסלב מעל 45 שנה. עבור השנה האקדמאית 1875/76 הוא מונה כרקטור האוניברסיטה[2]. בברסלב הוא עסק בקביעה מדויקת של מסלולי כבידה של כוכבי לכת ופיתח שיטות לחישוב גובה זוהר הקוטב ומסלולים של מטאורים. בנוסף, הוא ריכז את המידע אודות כל 414 כוכבי השביט שהתגלו עד 1894 במסמך אחד, בסיוע של בנו. הוא גם החל להתעניין בשדה המגנטי של כדור הארץ ובקלימטולוגיה. גלה פרסם מעל 200 עבודות.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלאק לזכרו בויטנברג

בשנת 1897 גלה חזר לפוטסדאם, שם הוא מת בשנת 1910, בגיל המופלג של 98. הוא השאיר אחריו את אשתו ואת שני בניו, אנדריאס וגאורג גלה.

העיירה גרפנהיישן, אשר קרובה למקום הולדתו, בנתה אנדרטה לזכרו בשנת 1977.

שני מכתשים נקראו על שמו, האחד מכתש קטן על הירח (אנ') והשני מכתש על מאדים, המכונה "מכתש הפרצוף השמח" (אנ') בשל צורתו שמזכירה חיוך. בנוסף, האסטרואיד 2097 Galle וטבעת של נפטון נקראו גם הן על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוהאן גלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]