יוהאן דייזנהופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יוהאן דייזנהופר
Johann Deisenhofer
לידה 30 בספטמבר 1943 (בן 80)
צוזמלתהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים דאלאס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הטכנית של מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט רוברט הובר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לכימיה (1988)
  • פרס מקס דלבריק (1986)
  • אות רנטגן (2004)
  • פרס אוטו בייר (1988)
  • עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהאן דייזנהופרגרמנית: Johann Deisenhofer; נולד ב-30 בספטמבר 1943 בצוזמלתהיים (Zusamaltheim), בוואריה) הוא ביוכימאי גרמני, שזכה ב-1988 בפרס נובל לכימיה יחד עם רוברט הובר והארטמוט מישל, בפרס נובל בכימיה על גילוי המבנה המרחבי של קומפלקס החלבונים החיוני לתהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בחיידקים.[1] מבנה מרחבי של "מוקד ריאקציה" זה, שהיה ידוע כי יש לו תפקיד מרכזי בסוג פשוט של פוטוסינתזה נקבע תוך שימוש בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. בנוסף דייזנהופר זכה יחד עם מישל ב-1986 בפרס בביולוגיה פיזיקלית של האגודה האמריקנית לפיזיקה, וב-1988 בפרס אוטו באייר. החל מ-1988 הוא מכהן כפרופסור לביוכימיה במרכז הרפואי אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן (אנ') בדאלאס.[2][3][4]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן דיזנהופר נולד ב-1943 בגרמניה לטקלה (Thekla) ויוהאן (Johann) דייזנהופר. כשאביו חזר משירות בצבא הגרמני, החלו הוריו לעבוד בחווה המשפחתית. ב-1948 נולדה אחותו היחידה, אנטוני (Antonie). בסיום הלימודים בחטיבת הביניים ב-1956, ציפו הוריו שינהל את החווה המשפחתית, אבל הוא לא הביע כל עניין בכך והם שלחו אותו לבית ספר תיכון.[2]

קריירה מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1965, אחרי שירות של שלוש שנים בצבא הגרמני, הוא התחיל את לימודיו בפיזיקה באוניברסיטה הטכנית של מינכן. במהלך לימודיו התעניין בפיזיקה של מצב מוצק, וכתב תזה על הנושא במעבדה של קלאוס דראסנפלד (Klaus Dransfeld). לדראסנפלד הייתה השפעה גדולה על הקריירה של דייזנהופר, בכך שחשף אותו למחקרים בביופיזיקה. ב-1971 החל דייזנהופר את לימודי הדוקטורט בתחום זה, במעבדה של הובר ב-Max Plank Institut Fur Eiweiss.[2]

בסיום לימודיו המשיך דייזנהופר שנתיים של פוסט-דוקטורט, ובהמשך קיבל משרה קבועה. בשנתיים הראשונות במעבדה של הובר הוא השתתף במספר מחקרים (Human C3a, Citrate Synthase, and Alpha 1-Proteinase Inhibitor). כן התעניין בפיתוח ותחזוק תוכנת קריסטלוגרפיה. ב-1982 הוא הצטרף למישל במחקר של מרכז תגובה, במטרה לקבוע את המבנה התלת-ממדי של מולקולה.[2]  

מחקרים אלו הביאו לחשיפה גדולה למחקרו של דייזנהופר, והוא קיבל הצעת עבודה לקבוצת מחקר משלו מאוניברסיטת טקסס בדאלאס. ב-1988 קיבל שם משרה כפרופסור בביוכימיה. בדאלאס הוא גם פגש את קריסטן פישר סינדהל, ונישא לה.[2]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 זכה דייזנהופר בפרס בביולוגיה פיזיקלית של האגודה האמריקנית לפיזיקה.[3] ב-1988 זכה בפרס אוטו באייר.[3]

ב-1988 זכה בפרס נובל בכימיה על מחקר קביעת המבנה התלת־ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטזי.[3]

מחקר מרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב 1981 הארטמוט מישל מצא דרך לגיבוש חלבונים פוטוסינתטיים בבקטריה Rhodopseudomonas Vindis. מישל בא להתעייץ עם הובר והאחרון שלח אותו לדייזנהופר. השניים עבדו במשך שלוש שנים על מיפוי של יותר מ-10,000 אטומים בממברנה של מבנה החלבון של הבקטריה שבמהלכם דייזנהופר השתמש בטכניקה של קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. זו הייתה פעם הראשונה שמיפו את המבנה התלת־ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטזי. חישוב עקיפת קרן ה X-Ray  נעשתה בקלות, אבל תהליך כתיבת תוכנת המחשב לקחה שנתיים. הוא יצר תוכנת מחשב גרפית המשתמשת בנתונים הקשורים לעקיפת קרן ה X-Ray ביחד עם אורך גל קבוע מראש ותרגם את תוצאת הנתונים לדגם ממוחשב במבנה תלת־ממדי.[5]

הגילויים  שלו אפשרו להבין איך צמחים הופכים אור שמש לאנרגיה אלקטרוכימית. המחקר שלו עזר להבין את הקשר בין הממברנה למבנה החלבון הדרוש לאנזימים והורמונים.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוהאן דייזנהופר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]