יוהאן היינריך רמברג
 | |
| לידה |
22 ביולי 1763 הנובר, נסיכות הבוחר מהנובר  |
|---|---|
| פטירה |
6 ביולי 1840 (בגיל 76) הנובר, ממלכת הנובר |
| מקום קבורה |
גרטנפרידהוף |
| מקום לימודים |
האקדמיה המלכותית לאמנויות |
| תחום יצירה |
ציור, איור |
  | |
יוהאן היינריך רמברג (בגרמנית: Johann Heinrich Ramberg ; 22 ביולי 1763 – 6 ביולי 1840) היה צייר וסטיריקן גרמני, קריקטוריסט ומאייר יצירות ספרותיות.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוהאן היינריך היה בנם של מזכיר המלחמה, היועץ המסחרי והאדריכל יוהאן דניאל רמברג וסופי מרגרטה (1739–1811), בתו של יצרן הבגדים פרידריך גרסטנברג בהמלן.[2]
סקסוניה עד 1781[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוהאן היינריך רמברג למד לשרטט בעזרת אביו, שהיה בעצמו צייר, חובב אמנות ואספן. [3] האב ביקש לפתח ולקדם את כישרון בנו, שהתגלה מוקדם.
לאחר שרמברג ערך טיול בהרי ההארץ, בשנת 1780, נוצר אלבום ובו תריסר "נופים מהרי ההארץ" והוגש למלך האנגלי ג'ורג' השלישי שהיה באותה עת גם הנסיך הבוחר מהנובר. המלך עזר לרמברג בן ה -17 ללמוד באקדמיה המלכותית לאמנויות משנת 1781 בלונדון.
לונדון עד 1788[עריכת קוד מקור | עריכה]
רמברג שהה כמעט תשע שנים לצורך לימודים בבירת בריטניה. בנג'מין וסט לימד אותו ציור היסטורי באקדמיה המלכותית. עם זאת, רמברג זכה להצלחה מהירה עם רישומים סאטיריים, תבניות לחריטה, דיוקנאות וציורי מזבח לקפלה הגרמנית בארמון סנט ג'יימס. בנוסף לאיורים, רמברג - בנוכחות המלך, שהיה אז כבר חולה נפש - צייר לפעמים תוך כמה דקות בדיחות וקריקטורות, חלקן עם תיאורי המלך עצמו.
גרמניה ואיטליה עד 1792[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתמיכת פטרונו המלכותי, רמברג, בן 25, יצא למסע לימוד משנת 1788 ואילך, תחילה להולנד לביקור בגלריות שם, ואחר כך לגרמניה. בשנת 1789 תכנן את וילון התיאטרון בהנובר (שנתלה בסוף בבית האופרה שם ונשרף במהלך מלחמת העולם בשנת 1943).
רמברג התאמן באמנות החריטה בדרזדן. שם פגש את הצייר כריסטיאן גוטפריד קורנר. דעתו של קורנר על רמברג הייתה "לא חיובית במיוחד". במכתב מדרזדן ב -2 בפברואר 1791, כתב קורנר לפרידריך שילר כי רמברג הוא בחור פרוע וגס-רוח...באופן כללי, הוא [רמברג] מעדיף ליהנות מהחיים בדרכו מאשר להמשיך את לימודיו באמנות".[3]
אולם מבקרים אחרים, פרט לקורנר, שפטו את יכולותיו של רמברג באופן הפוך וסיעו לו בתמיכה בהמלצות שונות. רמברג המשיך דרך פראג לווינה. הוא שהה בשתי הערים זמן רב והמשיך במסעו הלאה לאיטליה, בשנת 1791 היה בוונציה, ולאחר שהות ברומא, בנאפולי, רמברג שב לבסוף לגרמניה.
הנובר משנת 1792[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר יצירת קשר עם המוציא לאור גאורג יואכים גושן בלייפציג, החלה ההפקה היציבה והעשירה של איוריו לספרים, כולל "מהדורת וילנד המפורסמת 1794–1802", איורי טקסטים של פרידריך שילר, יוהאן ולפגנג פון גתה ואחרים.
בשנת 1793 מונה רמברג לצייר החצר בהנובר. בנוסף לתפקידו בעיצוב התיאטרון, הוא עיצב - בעיקר ייצוגים אלגוריים - תמונות קיר ותקרה, עבור הבורסה בהנובר וארמון הרנהאוזן. כולם נהרסו במלחמת העולם השנייה, אך תועדו בחלקם כטיוטות.
בשנת 1797 התחתן עם לואיז טיממן, בתו של בעל הפונדק. לזוג נולד בן ושלוש בנות, וכן היה לו בן שנולד מחוץ לנישואין. רמברג קיבל אזרחות בעיר הנובר בשנת 1800.
יוהאן היינריך רמברג נקבר בבית העלמין בהנובר ליד קברו של אביו.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
בית חולים -
גילוי נער בין נזירות -
גיל ויוקרה -
אוהבים -
פלסטף משחק את המלך -
הפוליטיקאים
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rines, George Edwin, ed, Ramberg, Johann Heinrich, The Encyclopedia Americana
- ^ Hugo Thielen: Ramberg, (2) Johann Heinrich. In: Stadtlexikon Hannover, S. 513.
- ^ Historische Commission bei der königl. Akademie der Wissenschaften, Allgemeine Deutsche Biographie, Bd. 27, 1., München/Leipzig: Duncker & Humblot, 1888, Allgemeine Deutsche Biographie, עמ' 207
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יוהאן היינריך רמברג".