יוהאן וילהלם בייר
_portrayed_in_c.1775_by_his_wife_Gabrielle_n%C3%A9e_Bertrand.jpg) | |
| לידה |
27 בדצמבר 1725 גותה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1796 (בגיל 70) היצינג, אוסטריה |
| תחום יצירה |
פיסול, עיצוב גנים |
| בן או בת זוג |
Gabrielle Bertrand |
  | |
יוהאן כריסטיאן וילהלם בייר (בגרמנית: Johann Christian Wilhelm Beyer; 27 בדצמבר 1725 – 23 במרץ 1796) היה פסל, אמן חרסינה, צייר ומעצב גנים גרמני, בעל תפקיד מרכזי בעיצוב גן הפסלים של ארמון שנברון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בייר, יליד גותה, הוכשר בתכנון גנים על ידי אביו יוהאן ניקולאוס בייר שהיה גנן של קרל השני אויגן, דוכס וירטמברג.
בין השנים 1748–1751 למד בפריז אדריכלות וציור בהמשך נסע לרומא במטרה ללמוד ציור אבל עבר לפיסול לאחר שהשתתף בחפירות ארכאולוגית לחיפוש אחר פסלים עתיקים.
בשנת 1759 אחרי שחזר לשטוטגרט שימש כצייר החצר של דוכס וירטמברג וכאמן חרסינה בלודוויגסבורג.
בשנת 1767 לאחר שהשתחרר משירות הדוכס עבר לוינה והפך לחבר באקדמיה האימפריאלית (האקדמיה לאמנויות יפות בווינה), ונשכר כצייר ופסל ואדריכל החצר של האימפריה, בייר נחשב לאדם מתנשא.
בייר התחתן עם ביתו של המורה בארמון שנברון של מריה קרולינה מאוסטריה ושל מארי אנטואנט, ובהמשך התגרש ממנה.
בשנת 1773 נחתם מולו חוזה מטעם מריה תרזה ליצור פסלים ואגרטלי שיש עבור ארמון שנברון במשך שלוש שנים. עבודת העיצוב הגדולה האחרונה שלו עבור שנברון הייתה פסלי הדמויות במזרקת נפטון אותה סיים בשנת 1780 זמן קצר לפני מותה של מריה תרזה.
בשנת 1779 יצאו לאור שני כרכים פרי עטו בנושא יצירת תחריטים של צמחים באוסטריה בהם הוא מביא באופן זר לקוראיו דוגמאות ויזואליות והסברים מפורטים ממקורות לדמויות מיתולוגיות (ורגיליוס, אובידיוס, פלוטרכוס, ואנציקלופדיות של זמנו).
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
-
אנגרונה האלה הרומית ששחררה אנשים מכאב וצער בארמון שנברון -
-
הריסות מלאכותיות של קרתגו בארמון שנברון -
מזרקת נפטון בארמון שנברון -
-
-
.jpg)
