יוהאן יאקוב שויכצר

יוהאן יאקוב שויכצר
Johann Jakob Scheuchzer

יוהאן יאקוב שויכצר ב-1731, בגיל 59
יוהאן יאקוב שויכצר ב-1731, בגיל 59
לידה	2 באוגוסט 1672 ציריך, הקונפדרציה השווייצרית הישנה
פטירה	23 ביוני 1733 (בגיל 60) ציריך, הקונפדרציה השווייצרית הישנה
מדינה	שווייץ
ענף מדעי	רפואה
השכלה	אוניברסיטת אוטרכט
השקפה דתית	Continental Reformed Protestantism
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית

יוֹהַאן יַאקוֹבּ שׁוֹיכְצֶר (בגרמנית: Johann Jakob Scheuchzer; 2 באוגוסט 1672 – 23 ביוני 1733) היה רופא שווייצרי וחוקר טבע יליד ציריך. יצירתו המפורסמת ביותר הייתה "Physica sacra" בארבעה כרכים, שהייתה פרשנות לביבליה וכללה את השקפתו על העולם, המדגימה התכנסות של מדע ודת. הוא היה מאויר בעושר רב של תחריטי נחושת וזכה לכינוי "Kupfer-Bibel" ("ביבליית הנחושת").

שויכצר תמך בסיפור בריאת העולם על פי התנ"ך, אך תמיכתו במודל ההליוצנטרי של קופרניקוס אילצה אותו להדפיס את יצירותיו מחוץ לשווייץ. הוא גם תמך במושגים קודמים של נפטוניזם וראה במאובנים עדות למבול המקראי. מאובן מאנינגן שזיהה כאדם שטבע במבול זוהה מאוחר יותר כסלמנדרה מהמיוקן שנקראה על שמו בשם סלמנדרת שויכצרי.

קורות חיים וקריירה

שויכצר היה בנו של "רופא עירוני בכיר" ("Archiater") באותו שם מציריך וברברה פזי, בתו של מנהלת בית הספר הלטיני. שויכצר למד תחילה בציריך, ובשנת 1692 החל ללמוד באוניברסיטת אלטדורף ליד נירנברג, בהיותו מיועד למקצוע הרפואה. בתחילת 1694, הוענק לו התואר דוקטור ברפואה באוניברסיטת אוטרכט, ולאחר מכן חזר לאלטדורף ביי נירנברג כדי להשלים את לימודי המתמטיקה. הוא למד אסטרונומיה אצל גאורג כריסטוף איימרט . הוא חזר לציריך ב-1696 (בעקבות מותו של רופא העיר יוהאן יאקוב וגנר ב-1695) והתמנה ל"רופא עירוני זוטר" ("Poliater") עם הבטחה לפרופסורה למתמטיקה שאותה קיבל כמבוטח ב-1710. משנת 1697 הוא היה מזכיר ב-Collegium der Wohlgesinnten שם הרצה על פילוסופיה. הוא גם עבד כאוצר של הקונסטקאמר (Kunstkammer – הקבינט להיסטוריה של הטבע) של העיר ציריך. הוא התכתב בהרחבה עם חוקרים אחרים ופרסם בכתב העת "Transactions of the Royal Society" של החברה המלכותית, ונבחר לעמית בה ב-30 בנובמבר 1703 בהזמנתו של ג'ון וודוורד ‏ (1665–1728) שכמוהו תמך בתאוריה הנפטוניסטית.

הוא התחתן עם סוזנה פוגל ונולדו להם תשעה ילדים, אך רק מעטים שרדו לבגרות. בינואר 1733, חודשים ספורים בלבד לפני מותו, הוא קודם לתפקיד ראש הקתדרה לפיזיקה, יחד עם תפקיד של רופא העיר הבכיר ("Stadtarzt"). הוא נפטר ב-23 ביוני 1733 בציריך.

עבודות שפרסם

שויכצר כתב רבות לכתבי העת "Nova literaria Helvetica" (בלטינית: "חדשות ספרותיות שווייצריות") ו-"Philosophical Transactions of the Royal Society", כתב העת של החברה המלכותית והקים כתבי עת משלו, "Beschreibung der Natur-Geschichten des Schweizerlands" ("תיאור סיפורי הטבע של שווייץ") ו-"Historischer und politischer Mercurius" ("מרקורי היסטורי ופוליטי"). מלבד מאמרים רבים הוא גם פרסם 34 עבודות. הוא התכתב רבות ברחבי אירופה עם כמעט 800 מכותבים. אלה כללו את התאולוגית הורטנזיה פון מוס , ותלמידיו הרבים כמו אנטוניו פיצ'נינו (ואביו ג'אקומו פיצ'נינו) איתם יצא לטיולים אלפיניים. כתביו ההיסטוריים עדיין נמצאים ברובם בכתבי יד. החשובים יותר מבין כתביו שפורסמו מתייחסים לתצפיותיו המדעיות (כל הענפים) או למסעותיו, שבמהלכם אסף חומרים לעבודות מדעיות אלו.

עבודות מדעיות

Physica sacra:
בריאת האדם – והתפתחותו של הפרט, מהפריה ועד המוות

בקטגוריה הראשונה נמצא הספר "Beschreibung der Naturgeschichte des Schweitzerlandes" (מגרמנית: "תיאור ההיסטוריה הטבעית של שווייץ") בהוצאה עצמית שלו (3 כרכים, ציריך, 1706–1708), הכרך השלישי המכיל תיאור בגרמנית על מסעו ב-1705; מהדורה חדשה של ספר זה, ועם השמטות חשובות, של יצירתו משנת 1723, הוצאה, בשני כרכים, בשנת 1746, על ידי הפיזיקאי יוהאן גאורג זולצר , תחת הכותרת "Naturgeschichte des Schweitzerlandes sammt seinen Reisen über die schweitzerischen Gebirge" (מגרמנית: "ההיסטוריה הטבעית של שווייץ כולל מסעותיו על פני הרי שווייץ"), ו-"Helvetiae de historias naturispublish oder historical naturalispublish" (מלטינית: "שווייץ על היסטוריה טבעית פרסם או פרסום טבעי היסטורי") ציריך, 1716–1718, והוצא מחדש באותה צורה ב-1752, תחת השם הגרמני שניתן זה עתה). החלק הראשון מבין שלושת חלקי היצירה עוסק בהרי שווייץ (מסכם את כל מה שהיה ידוע עליהם אז, ומשמש כקישור בין עבודתו של זימלר משנת 1574 לזו של גרונר משנת 1760), השני מבין שלושת חלקי היצירה דן בנהרות, האגמים והמרחצאות המינרלים של שווייץ, והשלישי עוסק במטאורולוגיה וגאולוגיה של שווייץ.

ב-"Physica sacra" (מלטינית: "פיזיקה קדושה") שלו הוא כלל טיעונים לקיומו של אלוהים, והציע כי יש להראות לאתאיסט מצלמת נקב ולאחר מכן להראות כיצד העין היא העתק מושלם של אותו דבר, המדגים עיצוב תבוני. הוא גם עקב אחר המסורת העכשווית של הבנת אמוניטים מאובנים כהוכחה למבול המקראי. הוא גם תיאר צמחים מאובנים ב-"Herbarium diluvianum" (מלטינית: "אוסף צמחים מהמבול") שלו (1709). הוא צפה בליקוי החמה של 1706 ובליקוי הירח של אותה שנה שבה רשם מטר מטאורים של פרסאידים.

יצירותיו של שויכצר, כפי שיצאו לאור ב-1746 וב-1752, היוו (יחד עם "Chronicum Helveticum" ("הכרוניקה השווייצרת") של טשודי ) את אחד המקורות העיקריים לדרמה וילהלם טל של פרידריך שילר (1804). ב-1704 נבחר שויכצר כעמית של החברה המלכותית. הוא פרסם הערות ומאמרים מדעיים רבים בכתב העת של החברה בשנים 1706–1707, 1709 ו-1727–1728.

ספרי מסע

בקטגוריה השנייה של ספריו נמצאים "Itinera alpina tria" ("שלושה מסלולים אלפיניים") שלו (שנכתב בשנים 1702–1704), שיצא לאור בלונדון ב-1708, והוקדש לחברה המלכותית, בעוד הלוחות המאוירים שבה מומנו על חשבון עמיתים שונים מהאגודה, כולל הנשיא, סר אייזק ניוטון (שההקדשה שלו מופיע על בדף הכותרת), סר הנס סלואן ועוד. הטקסט כתוב בלטינית, כמו זה של היצירה המסכמת המתארת מסעותיו (שבה משולב הכרך של 1708) שיצאה לאור ב-1723 בליידן, בארבעה כרכים במהדורת קוורטו, תחת הכותרת "Itinera per Helvetiae alpinas regiones facta annis 1702-11" ("מסעות באזורי האלפים השווייצריים שנעשו בשנים 1702–11"). הוא גם כתב את "Helvetiae stoicheiographia" ("סטויכאוגרפיה של שווייץ") – תיאור המאובנים של שווייץ (1716–1718) על סמך מסעותיו השנתיים באלפים.

מסעות אלה הובילו את שויכצר כמעט לכל חלק של שווייץ, במיוחד למחוזות המרכזיים והמזרחיים שלה. בהתאם לביקורו (1705) בקרחון הרון, הוא מוסיף תיאור מלא של שאר הקרחונים השווייצרים, ככל שהיו ידועים אז, ואילו בשנת 1706, לאחר שהזכיר פריטים מופלאים מסוימים שניתן לראות במוזיאון בלוצרן, הוא מוסיף דיווחים של אנשים הגונים שראו דרקונים בשווייץ. הוא מטיל ספק בקיומם, אך מאייר את הדיווחים באמצעות ייצוגים דמיוניים של דרקונים, שהובילו כמה סופרים מודרניים להמעיט ביתרונותיו כנוסע וחוקר טבע, שכן האמונה בדרקונים הייתה אז רחבה.

בשנת 1712 הוא פרסם מפה של שווייץ בארבעה גיליונות (בקנה מידה 1:290,000), שחלקה המזרחי (בהתבסס על תצפיותיו האישיות) הוא ללא ספק המדויק ביותר, אם כי המפה כולה הייתה המפה הטובה ביותר של שווייץ עד סוף המאה ה-18. בסוף ספרו משנת 1723 הוא נותן רשימה מלאה (המכסה 27 עמודי קוורטו) של כתביו מ-1694 עד 1721.

שויכצר ידוע גם בעבודתו הפלאונטולוגית. הוא גילה ותרם למוזיאונים את הדגים המאובנים מסלעי הלווחה של תצורת מאט בגלרוס, שהיו בין הדגים המאובנים המוקדמים באירופה שתועדו מדעית. דגים מאובנים אלה הפכו למטרה של סחר פורח במאובנים זמן קצר לאחר פרסומם. ב-Lithographia Helvetica שלו, הוא תיאר מאובנים כ"משחקים של הטבע" או לסירוגין כשרידים מהמבול המקראי. על פי טענה שלו שזכתה לפרסום רב, שלד מאובן שנמצא במחצבה בבאדן הוא שרידי אדם שנספה במבול. טענה זו, שנראתה מאמתת את טענות הכתבים הנוצריים, התקבלה במשך כמה עשורים לאחר מותו של שויכצר, עד לשנת 1811, כאשר חוקר הטבע הצרפתי ז'ורז' קיווייה בחן מחדש את הדגימה והראה כי למעשה מדובר בסלמנדרה פרהיסטורית גדולה אשר נקראה לזכרו בשם סלמנדרת שויכצרי.

• 
  Herbarium deluvianum
• 
  איור של ביקורת על "Piscium querelae et vindiciae" הודפס ב"Acta Eruditorum", 1709
• 
  "Agrostographia, 1719"
• 
  יצירת הקשת בענן ("Physica sacra" 1 - pl. 66)
• 
  דף הכותרת של שויכצר ל"מוזיאון המבול", המוקדש להנס סלואן, 1716
• 
  הבית שבו נולד שויכצר
• 
  לוח הנצחה

השויכצרהורן (מימין) והפינסטרארהורן, המתנשאים מעל כל הפסגות האחרות

פרסים והנצחה

• בנובמבר 1703 הוא נבחר כעמית של החברה המלכותית
• הפסגות שויכצרהורן (3,462 מטרים) ושויכצריוך (Scheuchzerjoch) באלפים הברניים קרויים על שמו של יוהאן יאקוב שויכצר.
• על שמו הצמח הפורח Scheuchzeria palustris, מין יחיד בסוג Scheuchzeria , היחיד במשפחה "Scheuchzeriaceae".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוהאן יאקוב שויכצר בוויקישיתוף

• Scheuchzer, Johann (1719). Agrostographia (בלטינית). Zürich: Heinrich Bodmer (2.).
• Digitized copy of "Bibliotheca scriptorum historiæ naturali omnium terræ regionum inservientium" via John Carter Brown Library on Internet Archive
• Digitized copy of "Physica sacra" from John Carter Brown Library Volume 1 (1731) Volume 2 (1732) Volume 3 (1733) Volume 4 (1735)
• Physica Sacra (1731) - Examples of engravings.
• Critical edition of part of Scheuchzer's correspondence, Project hallerNet.org, University of Bern

הערות שוליים

ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל