יוהאן ניסקנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יוהאן נייסקנס)
יוהאן ניסקנס
Johan Neeskens
יוהאן ניסקנס, 1981
יוהאן ניסקנס, 1981
מידע אישי
לידה 15 בספטמבר 1951 (בן 72)
הימסטד שבהולנד
שם מלא יוהנס יקובוס ניסקנס
גובה 1.73 מטרים
עמדה קשר
מועדוני נוער
1968 - 1969 רס"ה הימסטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1970 - 1974
1974 - 1979
1979 - 1984
1984 - 1985
1985
1985
1986 - 1987
1987 - 1990
1990 - 1991
אייאקס אמסטרדם
ברצלונה
ניו יורק קוסמוס
חרונינגן
מינסוטה סטרייקרס
פורט לאודרדייל סאן
לובנבראו
פ.צ. באר
פ.צ. צוג
124 (33)
140 (35)
94 (17)
נבחרת לאומית כשחקן
1974 - 1981 הולנד 49 (17)
קבוצות כמאמן
1991 - 1993
1993 - 1995
1995 - 1996
2000 - 2004
2008 - 2009
2009 - 2010
2011 - 2012
פ.צ. צוג
פ.צ. סטאפה
פ.צ. סינגן
ניימכן
הולנד ב'
גלאטסראיי (עוזר מאמן)
ממלודי סאנדאונס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהנס יקובוס "יוהאן" ניסקנסהולנדית: Johannes Jacobus "Johan" Neeskens; נולד ב-15 בספטמבר 1951) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל הולנדי. ניסקנס היה בורג מרכזי בנבחרת הולנד של שנות השבעים, שהגיעה פעמיים ברציפות למשחק הגמר של גביע העולם.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסקנס החל את הקריירה שלו ברס"ה הימסטד (RCH Heemstede), מועדון בעיר הולדתו שבצפון הולנד. מהימסטד הובא לאייאקס אמסטרדם על ידי המאמן רינוס מיכלס. עם אייאקס זכה בגביע אירופה לאלופות שלוש פעמים רצופות, כמו גם בשלושה גביעים ובשלוש אליפויות הליגה ההולנדית. ב-1974 עבר לשחק בברצלונה. בחמש שנותיו במועדון הקטלאני זכה באליפות אחת ובגביע אירופה למחזיקות גביע אחד. את יתרת הקריירה שלו כשחקן, עד שפרש ב-1991, העביר בארצות הברית ובקבוצות קטנות בהולנד.

על המגרש תופקד ניסקנס כקשר הגנתי, שהיטיב לתקל אך גם יכול לייצר מצבים. בעונתו הראשונה באייאקס שיחק כמגן ימני. ניסקנס הוא שסיפק ליוהאן קרויף, ששיחק מקדימה לו גם באייאקס, גם בברצלונה וגם בנבחרת, את החיפוי הטקטי ששחרר אותו למשימות ההתקפיות והיצירתיות שבהן הצטיין. בברצלונה דבק בו כינוי החיבה "יוהאן השני" (Johan Segundo), שסימל את תפקידו ככינור שני לקרויף. כמו כן נודע בבעיטות העונשין שהרבה לבעוט עבור בארסה והנבחרת ההולנדית. הידועה שבהן הייתה זו שנפסקה לזכות הולנד כבר בדקה השנייה של משחק גמר מונדיאל 1974: ניסקנס בעט חזק למרכז השער, תרגיל שאותו ביצע גם בהזדמנויות אחרות, על מנת להכניע את השוער שזינק לאחד הצדדים. שער היתרון של ניסקנס לא עמד להולנדים, שהפסידו לגרמניה המערבית 2-1. ארבע שנים לאחר מכן שוב הפסידה הולנד למארחת באותו מעמד, בגמר מונדיאל 1978.

את קריירת האימון שלו עשה בעיקר כעוזר מאמן. ראשיתה כשנענה לבקשתו של חוס הידינק להצטרף אליו באימון נבחרת הולנד ב-1995. הוא המשיך בתפקיד זה עוד כשנתיים לאחר שפרנק רייקארד החליף את הידינק ב-1998. הקדנציה הבודדת שלו כמאמן ראשי הייתה ב-2003-2004, עם ניימכן ההולנדית. ב-2005 שב ושימש כעוזרו של הידיניק, הפעם כמאמן נבחרת אוסטרליה. ב-2006 שב לברצלונה והחל לכהן כעוזרו של המנג'ר רייקארד.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייאקס
ברצלונה
נבחרת הולנד
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת הולנדמונדיאל 1974 (מקום שני)

1 חילס • 2 האן • 3 ואן הנחם • 4 ואן ירסל • 5 ישראל • 6 יאנסן • 7 דה יונג • 8 יונגבלוד • 9 קייזר • 10 ר. ואן דה קרקהוף • 11  ו. ואן דה קרקהוף • 12 קרול • 13 ניסקנס • 14 קרויף • 15 רנסנברינק • 16 רפ • 17 ריחסברגן • 18 סכרייברס • 19 סטריק • 20 סורביר • 21 טרייחטל • 22 ווס • מאמן: מיכלס

הולנדהולנד
נבחרת הולנדיורו 1976 (מקום שלישי)

1 סכרייברס • 2 סורביר • 3 ריחסברגן • 4 ואן קראי • 5 קרול • 6 ניסקנס • 7 יאנסן • 8 רפ • 9 קרויף • 10  ו. ואן דה קרקהוף • 11 רנסנברינק • 12 ואן הנחם • 13 חילס • 14 פיטרס • 15 ר. ואן דה קרקהוף • 16 ארנץ • 17 רויטר • 18 יונגבלוד • 19 קיסט • 20 מוטסטג' • מאמן: קנובל

הולנדהולנד
נבחרת הולנדמונדיאל 1978 (מקום שני)

1 סכרייברס • 2 פורטווליט • 3 שונאקר • 4 ואן קראי • 5 קרול • 6 יאנסן • 7 וילדשוט • 8 יונגבלוד • 9 האן • 10 ר. ואן דה קרקהוף • 11  ו. ואן דה קרקהוף • 12 רנסנברינק • 13 ניסקנס • 14 בוסקאמפ • 15 הובנקאמפ • 16 רפ • 17 ריחסברגן • 18 נאנינחה • 19 דויסבורג • 20 סורביר • 21 לובסה • 22 ברנדטס • מאמן: האפל

הולנדהולנד