יוהאן פלוגבייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהאן פלוגבייל
Johann Pflugbeil
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 באוגוסט 1882
קניגשטיין, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 21 באוקטובר 1951 (בגיל 69)
שטוטגרט, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19041945 (כ־41 שנים)
דרגה גנרל-לוטננט (ורמאכט) גנרל לוטננט (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-221
מפקד דיוויזיית האבטחה ה-221
מפקד דיוויזיית ההכשרה ה-388
מפקד דיוויזיית ההכשרה ה-155
מפקד דיוויזיית קורלנד
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהאן פלוגביילגרמנית: Johann Pflugbeil;‏ 24 באוגוסט 188221 באוקטובר 1951) היה גנרל בצבא הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוגבייל נולד בקניגשטיין שהשתייכה לאימפריה הגרמנית ב-24 באוגוסט 1882, והיה אחיו הבכור של קורט פלוגבייל. בשנת 1904 הוא התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-181 (הסקסוני המלכותי ה-15). פלוגבייל לחם עם יחידתו במלחמת העולם הראשונה ואף נפצע כמה פעמים, וב-24 בדצמבר 1914 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו במלחמה הוא קיבל עיטורים רבים, וביניהם צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בכסף, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה הצטרף פלוגבייל לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באפריל 1931 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 באוקטובר 1933 הוא הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 במרץ 1934 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-10 (הסקסוני), וב-1 באוקטובר 1936 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור. באוקטובר 1937 הוא מונה למפקד הלנדווהר בברסלאו, וב-1 ביוני 1938 הוא הועלה לדרגת גנרל לוטננט.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 באוגוסט 1939 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-221, והשתתף עמה במהלך המערכה בפולין ובמהלך המערכה על צרפת. ב-15 במרץ 1941 שונה שמה של הדיוויזיה לדיוויזיית האבטחה ה-221, ובמהלך מבצע ברברוסה הוא כבש עמה את העיר ביאליסטוק, ולאחר מכן ערכו חייליו פוגרום ביהודי העיר, ואף העלו באש את בית הכנסת יחד עם 700 יהודים שנאספו לתוכו. ב-11 באפריל 1942 הוענק לו עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-10 בספטמבר 1942 הוא מונה למפקד דיוויזיית ההכשרה ה-388. במאי 1944 שונה שם הדיוויזיה לדיוויזיית ההכשרה ה-155, וב-12 באוגוסט 1944 הוענק לו על פעולותיו בקרב מיטאו בלטביה עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. בפברואר 1945 שונה שוב שם הדיוויזיה לדיוויזיית קורלנד, וזמן קצר לפני תום המלחמה הוא חזר לגרמניה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה התגורר פפולנגבייל בשטוטגרט, שם חי עד למותו ב-21 באוקטובר 1951.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוהאן פלוגבייל באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)