ג'ון ראבה
 | |
| לידה |
23 בנובמבר 1882 המבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1950 (בגיל 67) ברלין, גרמניה המזרחית |
| מדינה |
גרמניה |
| מקום קבורה |
Kaiser Wilhelm Memorial Cemetery |
| מעסיק |
סימנס |
| מפלגה |
המפלגה הנאצית |
  | |
ג'ון ראבה (בגרמנית: John Rabe; 23 בנובמבר 1882 - 5 בינואר 1950) היה איש עסקים גרמני-נאצי, שהתפרסם בזכות מאמציו לעצור את הזוועות של הצבא היפני במהלך טבח ננקינג (נאנג'ינג) ועבודתו כדי להגן ולעזור לאזרחים הסיניים במהלך האירוע. האזור הבטוח בנאנג'ינג שהוא עזר להקים הגן על כ-200,000 סינים מהטבח. הוא ייצג באופן רשמי את גרמניה ושימש כמפקד הבכיר של הממסד האירופי האמריקאי שנשאר בנאנג'ינג, הבירה הסינית באותה העת, בזמן שהעיר נפלה בידי החיילים היפניים.
חייו לפני האירועים בסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון ראבה נולד בהמבורג, גרמניה. הוא פיתח קריירה במהלכה נסע לאפריקה למספר שנים. בשנת 1908 הוא עזב לסין ועבד שם עבור חברת סימנס עד 1938. ראבה היה נאמן לאידאולוגיה הנאצית והיה סגן ראש הסניף המקומי של המפלגה הנאצית.
הקמת אזור הביטחון בנאנג'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]
באותה תקופה אנשים רבים מהמערב עזבו את נאנג'ינג, בשעה שהצבא היפני התקדם לעבר העיר והחל להפציץ אותה. כל הזרים ברחו מהעיר למעט 22, בהם 15 אמריקנים ואנשי עסקים ומיסיונרים אירופאים. ב-22 בנובמבר 1937 כשהצבא היפני התקדם לעבר נאנג'ינג, ראבה, יחד עם קבוצה נוספת של זרים הקימו את הוועד הבינלאומי לאזור הבטוח של נאנג'ינג ואת האזור הבטוח שסיפק לפליטים סינים מקלט ומזון מהטבח היפני המתקרב. בשאלה לגבי הסיבה להקמת האזור אמר ראבה: "זוהי שאלה של מוסר, אני לא יכול להביא את עצמי לבגוד באמון של האנשים האלה ומרגש לראות איך הם האמינו בי."
האזור הבטוח מוקם בשטח השגרירויות הזרות ואוניברסיטת נאנג'ינג.
ראבה נבחר למנהיג הקבוצה לאור חברותו במפלגה הנאצית (טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה) והיחסים הטובים בין גרמניה ויפן. הממשלה היפנית הסכימה לא לתקוף אזורים בעיר שלא הכילו כוחות צבא סינים וחברי הוועד שבראשו עמד ראבה ניסו להפעיל לחץ על הממשלה היפנית להוציא את כוחותיהם מהאזור וזכו בהצלחה חלקית. בראשון בדצמבר 1937 הורה ראש עיריית נאנג'ינג לכל האזרחים הסינים שנותרו בנאנג'ינג לעבור אל האזור הבטוח ולאחר מכן ברח מהעיר. בנוסף קלט האזור הבטוח 650 פליטים נוספים.
הטבח בננקינג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טבח ננקינג
בטבח בנאנג'ינג נרצחו על ידי הצבא היפני בין 200 ל-300 אלף סינים.
במהלך הטבח תיעד ראבה את האירועים ובין היתר כתב:
"רק כשאנו מסתובבים בעיר אנו רואים את היקף ההרס, אנחנו נתקלים בגופות כל 100–200 מטר, גופות הנרצחים היו מנוקבות בכדורים בגבם מה שמראה שאנשים אלה ברחו בזמן שנורו מאחור.
החיילים היפנים צעדו בעיר בקבוצות של כ-10–20 חיילים ובזזו חנויות, אני עצמי ראיתי איך בזזו את בית הקפה של האופה הגרמני. גם בית המלון המפל נפרץ כמו כמעט כל חנות באזור צ'ואנג שאנג ורחוב טאייפינג."
בששת השבועות בהם נערך הטבח מצאו מקלט באזור הבטוח כ-200 אלף סינים ונערך עימות מתמשך בין ראבה אל מול ניסיונות שונים של הצבא היפני לפגוע בפליטים הסינים.
שובו לגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 בפברואר 1938 עזב ראבה את נאנג'ינג וחזר לגרמניה כשאיתו חומר תיעודי רב על הטבח שביצעו היפנים בנאנג'ינג.
ראבה הציג סרטים ותמונות בהרצאה שנתן בברלין וכמו כן כתב להיטלר כדי שיפעיל השפעתו להפסקת הפעולות האלימות עלי ידי הצבא היפני. כתוצאה מכך ראבה נעצר ונחקר על ידי הגסטאפו ומכתבו מעולם לא הועבר להיטלר. בעקבות התערבותה של חברת סימנס שוחרר ראבה. הוא הורשה לשמור את התיעוד שברשותו לאירועים למעט הסרט, אך לא הורשה יותר לכתוב או להרצות בנושא.
ראבה חזר לעבוד בחברת סימנס עד סיום המלחמה באפגניסטן ובברלין.
אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראבה נעצר לחקירה על ידי ה-נ.ק.ו.ד. ולאחר מכן על ידי הצבא הבריטי אך שניהם שחררו אותו לאחר חקירה. ראבה המשיך לעבוד באופן חלקי עבור סימנס והשתכר שכר נמוך ביותר. לבסוף אף איבד את עבודתו לחלוטין. משפחתו של ראבה חייתה בעוני רב בדירת חדר קטנה וברעב מתמיד כשלאוכל היו אוספים עשבים ומבשלים אותם כמרק בתוספת של לחם יבש.
באותה עת התנער ראבה מהאידאולוגיה הנאצית, ועבר תהליך של דה-נאציפיקציה אותו סיים בשנת 1946.
בשנת 1948 נודע לאזרחי נאנג'ינג על מצבם הקשה של משפחת ראבה והם אספו במהירות כ-2,000 דולר (שווה ערך לכ-19 אלף דולר היום). ראש עיריית נאנג'ינג עצמו נסע לגרמניה והביא מלאי רב של מזון למשפחתו של ראבה. מאז כל חודש שלחו תושבי ננקינג משלוחי מזון למשפחת ראבה עליה הגיב ראבה במכתבי תודה רבים.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראבה נפטר בשנת 1950 משבץ בגיל 68. בשנת 1997 הועברה אבן המצבה שעל קברו אל מקום של כבוד באתר ההנצחה לטבח בנאנג'ינג.
בשנת 2005 ביתו לשעבר של ראבה בנאנג'ינג שופץ והפך לאתר ההנצחה לאזור הביטחון הבינלאומי על שם ג'ון ראבה בנאנג'ינג.
תיעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
יומניו תורגמו והתפרסמו באנגלית בשם "האיש הטוב מנאנג'ינג" (אנ'). בשנת 2009 יצא לאור סרט על פועלו בשם "City of War: The Story of John Rabe".[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון ראבה, ברשת החברתית Goodreads- ג'ון ראבה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
"City of War: The Story of John Rabe", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
