יוהנה בורמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוהנה בורמן
Juana Bormann
בורמן באוגוסט 1945, בעת מעצרה לעמידה לדין
בורמן באוגוסט 1945, בעת מעצרה לעמידה לדין
לידה 10 בספטמבר 1893
בירקנפלד (אנ'), פרוסיה המזרחית
הוצאה להורג 13 בדצמבר 1945 (בגיל 52)
המלין, סקסוניה התחתונה
השתייכות גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
Flag of the Schutzstaffel.svg אס אס
תקופת שירות 1938–1945
תפקידים צבאיים
שמירה במחנות ריכוז

יוהנה בורמן (10 בספטמבר 1893 - 13 בדצמבר 1945) הייתה פושעת מלחמה נאצית ילידת פרוסיה המזרחית, ששירתה כסוהרת במספר מחנות ריכוז החל מ-1938. ב-1945 הוצאה להורג במשפט בהמליןסקסוניה התחתונה, בגין ביצוע פשעי מלחמה.

שירותה באס אס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1938 הצטרפה בורמן לאס אס. מאוחר יותר, במהלך משפטה, היא נימקה את הצטרפותה בכך שרצתה "להרוויח יותר כסף". מקום השירות הראשון שלה היה במחנה הריכוז ליכטנבורג בסקסוניה תחת מפקדת האס אס גיין ברניגאו, יחד עם עוד 49 נשות אס אס.

ב-1939 התמנתה לפקח על צוות עבודה במחנה הריכוז לנשים ראוונסבריק על יד ברלין. בחודש מרץ 1942, נמנתה על קבוצה מצומצמת של נשים שנבחרו לשמור באושוויץ שבפולין. בורמן, שהייתה נמוכת קומה, נודעה באכזריותה בקרב אסירות המחנה, והייתה משחרתת על האסירות את כלב הרועה הגרמני הגדול שלה ומשסה אותו בהן. היא כונתה בפיהן "ויזל" ו"האישה עם הכלבים". באוקטובר 1942 עברה בורמן לפקח באושוויץ-בירקנאו, יחד עם מריה מנדל, מרגו דרקסלר (אנ') ואירמה גרזה. בהמשך עברה יוהנה לבודי, מחנה משנה סמוך, שם המשיכה בנוהגה להתעלל באסירים.

ב-1944, כשהכוחות הגרמניים החלו לנחול מפלות, הועברה בורמן למחנה הינדנבורג בשלזיה (כיום זאבז'ה, פולין). בינואר 1945 חזרה אל מחנה הריכוז ראוונסבריק. במרץ של אותה שנה הועברה למחנה הריכוז ברגן-בלזן, ליד צלה (אנ'), שם שירתה תחת יוזף קרמר, אירמה גרזה ואליזבת וולקנרת' (אנ') (כל אלו שירתו עמה בבירקנאו). ב-15 באפריל 1945 נכנס הצבא הבריטי לברגן בלזן ומצא בו 60,000 ניצולים ולמעלה מ-10,000 גופות. המשחררים אילצו את אנשי האס אס לפנות את הגופות.

המשפט וההוצאה להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוחר יותר נכלאה בורמן, נחקרה על ידי הצבא, והועמדה לדין במשפט בלזן שנמשך מ-17 בספטמבר 1945 ועד ל-17 בנובמבר 1945. בית המשפט קיבל עדויות על מעשי רצח שביצעה באושוויץ ובברגן בלזן, ושלפעמים הייתה משסה באסירים באכזריות את כלבה הרועה הגרמני הגדול. בורמן הכחישה באופן סדרתי את העדויות נגדה, אך לבסוף נמצאה אשמה ונתלתה ב-13 בדצמבר 1945 (יחד עם עוד 12 פושעי מלחמה, בהם גרזה ווולקנרת'). התליין אלברט פיירפוינט, ששקל אותה לשם התאמת עמוד התלייה, תיאר מאוחר יותר:

היא צלעה לאורך המסדרון ונראתה זקנה וכחושה. היא הייתה בת 42 שנים,[1] גובהה מעט מעל מטר וחצי. כשהועלתה על המשקל היא רעדה. היא אמרה לי בגרמנית: 'יש לי רגשות'.

[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך במקור. למעשה היא הייתה בת 52 בעת תלייתה.
  2. ^ Albert Pierrepoint, ‏Executioner,‏ הוצאת Harrap, ‏1974, ISBN 0-245-52070-8.