יוהנס קאיוני

יוהנס קאיוני
Johannes Caioni

תמונה של האמן בגיל 44
לידה	1629 קיש קאיאן, נסיכות טרנסילבניה (כיום קייאנול מיק ברומניה),
פטירה	25 באפריל 1687 (בגיל 58 בערך) גייגיוסארהג' (כיום לזאריה), יישוב בכפר ניאראדרמטה, נסיכות טרנסילבניה (כיום ארמיטו במחוז מורש בטרנסילבניה, רומניה)
מוקד פעילות	נסיכות טרנסילבניה
עיסוק	נזיר, מלחין, נגן עוגב, משורר
שפה מועדפת	לטינית, הונגרית, רומנית
כלי נגינה	עוגב

יוהנס קאיוני (בלטינית וגרמנית: Johannes Caioni או Joannes Kajoni, ברומנית: Ioan Căianu או Ioan Căian ,בהונגרית: Kajóni János,‏ 8 במרץ 1629 בקאיאנול מיק (קיש-קאיאן), טרנסילבניה – 25 באפריל 1687 לזאריה, בהונגרית - גיירגיו-סארהג', טרנסילבניה) היה נזיר פרנציסקני וכומר ממוצא רומני מטרנסילבניה, מלומד הומניסט, נגן עוגב ובונה עוגבים, מלחין, מוזיקולוג, משורר ומוציא לאור. נודע בעיקר הודות לאוסף היצירות המוזיקליות הנושא את שמו - "קודקס קאיוני". קאיוני כיהן החל משנת 1678 כבישוף ממלא מקום (ויקאר כללי) רומי-קתולי של טרנסילבניה.

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

יוהנס קאיוני נולד בשנת 1629, ולפי עדותו היה בן למשפחה רומנית (כפי שהתוודה בלטינית:„Natus valachus sum” - "נולדתי כרומני") מנסיכות טרנסילבניה. שמו הרומני המשוער היה יואן קאיאנו, הקשור כנראה ליישוב לידתו - קאיאנול מיק (בהונגרית - קיש-קאיאן), שנמצא אז במחוז (רוזנות) סולנוק -דובוקה ובימינו במחוז ביסטריצה נסאוד. לפי השערה אחרת נולד בכפר יגנייה (ברומנית - לגיה Leghia) שבמחוז קלוז'. התפרסם באירופה כיוהנס קאיוני. בהונגריה של ימינו הוא מוכר כיאנוש קאיוני.

הוריו השתייכו למשפחת אצילים. דודה שלו, יודית, הייתה אשתו של אישטוואן ראץ, מפקד חיל המצב בצ'יקסרדה (ברומנית - מיירקוריה צ'וק). קאיוני נולד ככל הנראה בדת הנוצרית אורתודוקסית ובנעוריו המיר דתו לנצרות הקתולית. קאיוני גדל בקלוז' וביישוב צ'יקשומיו (ברומנית - שמולאו צ'וק). הוא למד קודם בבית ספר של הישועים ("קונביקטוס נוביליום") בקלוז' והמשיך אחר כך בבית הספר של הפרנציסקנים בצ'יקשומיו. באמצעות קשרים של דודתו התאפשרה הצטרפותו למנזר הפרנציסקני בצ'יקשומיו. במסדר הפרנציסקנים קיבל את דרגת guardianus. בשנת 1647 קיבל על עצמו את עול הנזירות. עשה אחר כך לימודי מוזיקה בנאג'סומבט - טרנבה בשטחי סלובקיה של ימינו, אז חלק מממלכת הונגריה. בשנת 1655 קיבל בטרנבה את ההסמכה ככומר.

המשך חייו ופעילותו

המנזר הפרנציסקני בגיירגיו-סארהג' - לזאריה, בטרנסילבניה, שבו פעל ובשנת 1687 נפטר ונקבר יוהנס קאיוני

את שאר חייו כיהן כאב המנזרים הפרנציסקנים ביישובים מיקהאזה (Mikháza) (הנקרא ברומנית "קלוגרן" (Călugăreni), והמהווה כיום חלק מהכפר ארמיטו Eremitu, בהונגרית -ניאראדרמטה Nyáradremete, במחוז מורש של רומניה של ימינו) (1669-1666) בגיירגיו-סארהג' (ברומנית -לזאריה) (1675-1669) ובצ'יק-שומיו. בשנים 1675–1678 כיהן כקוסטוס המשמורת (הקוסטודיה) הפרנציסקנית של טרנסילבניה.בשנת 1678 התמנה על ידי האפיפיור אינוקנטיוס האחד עשר לבישוף - ויקאר כללי של הכנסייה הקתולית בטרנסילבניה. ב-1687 התמנה ל"אב המשמורת" הפרנציסקנית בטרנסילבניה.

בית הדפוס בשומיו צ'יק (שומולאו צ'וק)

בשנת 1675 הקים קאיוני בצ'יקשומיו בית דפוס שבו הדפיס את כתביו ו (אחרי 1678) ספרי לימוד שנועדו לבית הספר הפרנציסקני המקומי. בית הדפוס שהקים קאיוני שירת את צורכי האוכלוסייה הקתולית מארץ הסקלרים וממולדובה השכנה. בספרו "קנטיונאלה קתוליקום", שהיה בשנת 1676 הספר הראשון שהודפס במקום, כתב ראיוני על מניעיו בהקמת בית הדפוס:

תוכן:ביקשתי לשרת את ארצי ולאפשר על ידי עבודתי גם לאחרים להלל את האל ללא הרף

(יוהנס קאיוני - Cantionale Catolicum)

מאוחר יותר, במאה ה-19 בבית הדפוס הזה הודפס העיתון "האדי לאפ" ("העיתון הצבאי") של המהפכנים ההונגרים משנת 1848 ופרסומים מהפכניים אחרים, הנשמרים בימינו במוזיאון להיסטוריה בקלוז'.

פעילותו בתחום המוזיקה ותחומי תרבות אחרים

בנוסף להיותו אוסף מוזיקה, היה קאיוני המלחין הראשון למוזיקה משכילה בטרנסילבניה. קאיוני הזכיר בכתביו את הריקוד המסורתי הרומני קלושרי והיה בין הראשונים שכבתו עליו ועל המנהגים הקשורים אליו. לפי הדגם של העוגב מפרזמ'ר משנת 1659 בנה קאיוני עוגבים בצ'יקסרדה, גיירגיו-סארהג', מיקהאזה ולישועים באודווארהיי. עם תלמידיו בנגינת עוגב נמנו פטר אלפאלווי ומיקלוש פרנצי

קאיוני הלך לעולמו בשנת 1687 ביישוב גיירגיו-סארהג' (לזאריה), אז ב"כיסא הסקלרי של צ'יק" (הנמצא בימינו במחוז הרגיטה שברומניה). הובא לקבורה בבית הקברות של המנזר הפרנציסקני בקבר פשוט, שבו לא צוין שמו, בהתאם לצוואתו.

קודקס קאיוני

בשנת 1672 כפרס על הצטיינותו בלימודים קיבל קאיוני קובץ מוזיקה מידי מורו, מאתיאש שרגיי. הוא לקח על עצמו את המזימה להעשיר את הקובץ, עבודה שהוא המשיך בעת שהותו במנזר בגיירגיו-סארהג' עד שנת 1671. הקובץ המורחב שיצא מידיו נודע לפי שמו כ"קודקס קאיוני". קודקס קאיוני הוא קובץ כתבי יד ועותקי יצירות מוזיקליות, בסך הכל 346 קטעי מוזיקה שונים ומגוונים. הוא כולל קטעי מוזיקה עממית רומנית, הונגרית וצוענית מטרנסילבניה, שירי עם וריקודי עם, מספר קטן של יצירות קאיוני עצמו, וכן מוזיקה כנסייתית ומוזיקת חולין ממערב אירופה, - מדריגלים, אריות, מוטטים ומוזיקה כלית. ביניהן- יצירות מאת קלאודיו מונטוורדי ויוצרים איטלקים מן התקופה הבארוקית, ושל מלחינים מצפון גרמניה, כמו למשל קנטטות מאת היינריך שיץ. רוב הקובץ כתוב בטבלטורה לעוגב לפי שיטתו של אליאס אמרבאך (1597-1530).

יצירות וכתבים

אנדרטה שהוקמה לזכרו של יוהנס קאיוני בחצר הכנסייה הרומית-קתולית בכפר לגיה, במחוז קלוז', יישוב שבו נטען לפעמים כי הוא נולד בו או אולי הוטבל בדת הקתולית

התחום המוזיקה

• 1671 -Codex Caioni
• 1667 - Organo Missale - קובץ 53 ליטניות, 39 מזמורי תפילות, אנטיפונים ושירים כנסייתיים אחרים, כולל מפרי עיטו
• 1676 Cantionale Catolicum קובץ שירים כנסייתיים (הספר נמצא במוזיאון הלאומי להיסטוריה בקלוז') - הודפס שלוש פעמים- ב-1719, 1805 ו-1806.
• 1669 - Sacri Concentus, diversorum authorum, praesertim Ludovici Viadanae, - קובץ שירים כנסייתיים מאת מחברים שונים, במיוחד מאת לודוביקו גרוסי דה ויאדאנה
• Calendarium
• 1649 - Antiphonarium Romanum … ad usum ecclesiae Romanae cum cantu Gregoriano ספר אנטיפונים לשימוש הכנסייה הרומית עם מזמורים גרגוריאנים
• 1670- Antiphonae de sanctis ordinis minorum - ארנטיפונים של מסדר האחים המינורים (פרנציסקנים)

קטעי מוזיקה מכתבי קאיוני הוקלטו, בין השאר, בדיסק Five centuries of German music in Transylvania של החברה "אלקטרקורד" הרומנית בשנת 1996.

שירים

• Hymnarium - קובץ המנונים - שירים דתיים בשפות לטינית והונגרית

ספרי לימוד ודת

• 1673 - ספר לימוד האלפבית העתיק של הסקלרים - אבד
• 1684-1650 - הספר השחור - תולדות המשמורת (הקוסטודיה הפרנציסקנית של טרנסילבניה) - רישומים
• "בית מוזהב" -ספר תפילות ושירים למתפללים
• 1669 - Hortulus Devotionis - ספר תפילות מפרי עטו

בתחום הבוטניקה

• "Herbarium (עשבייה הונגרית" - נספח ל-Ortus Sanitatis Venetiis, ספר בוטניקה בלטינית משנת 1511. מתוארים בה השפעות רפואיות של צמחי מרפא

בנוסף השאיר כתבי יד ליטורגיים, דרשות, הערות שוליים וכו'.

הנצחה

• אנדרטה הוקמה לזכרו בחצר ההכנסייה הקתולית בכפר לגיה, מקום משוער אך שנוי במחלוקת להולדתו
• פסל דיוקן הוצב בחצר המנזר הפרנציסקני בצ'יקשוימו.
• בית ספר תיכון טכנולוגי הונגרי במיירקוריה צ'וק ברומניה נושא את שמו (Joannes Kájoni” Szakközépiskola")
• 2010 - להקת פולק הונגרית Meta Folk Band הקדישה שיר לזכרו

לקריאה נוספת

• Szabolcsi Bence: A XVII. század magyar világi dallamai. Budapest, 1950.
• Romeo Ghircoiașiu: Contribuții la istoria muzicii românești I. 1963. 202–07.
• Pap Ferenc: Kájoni János és a csíksomlyói nyomda művelődéstörténeti jelentősége. Korunk 1972/3.
• Benkő András–Almási István gondozásában: Seprődi János válogatott zenei írásai és népzenei gyűjtése. 1974. 187–252.
• Miklóssy V. Vilmos: Kájoni János Herbariuma. A Hét 1977/37;
• Miklóssy V. Vilmos: Hol lappang a Kájoni-hagyaték? A Hét 1979/36.
• Spielmann József–Spielmann Mihály: Nézzünk szét még egyszer a Kájoni-Herbárium forrásvidékén. A Hét 1977/48.
• Szabó Attila: Melius Péter és a kolozsvári Herbárium. Bevezető tanulmány a Melius-féle Herbárium 1978-as kiadásában. 85–89.
• Benkő András: Kájoni János, a humanista muzsikus. Korunk 1981/11.
• Diósi Dávid: Kájoni János, a dallamgyűjtő.In: Marton József – Bodó Márta (szerk.),Ezeréves múltunk. Tanulmányok az erdélyi egyházmegye történelméről, Budapest – Kolozsvár 2009, 169–176.
• 1973 Vasile Mocanu Ioan Căian, monografie, Editura muzicală, București

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוהנס קאיוני בוויקישיתוף

• יוהנס קאיוני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• לקסיקון קטן בהונגרית Lapoda Multimedia Kislexikon 2017(בהונגרית)
• Le Baroque Nomade - קטעי אודיו מתוך דיסק משנת 2008 הכולל מבחר יצירות מקודקס קאיוני, בביצוע ההרכב Baroque Nomade (בארוק נווד) בניצוחו של ז'אן-כריסטוף פריש
• קטעים עממיים מטרנסילבניה מן המאה ה-17 מקודקס קאיוני - באתר יו טיוב- בביצוע אנקה ירושבית' בוויולה דה גמבה ובוגדן מיכאילסקו - בגיטרה, סרטון באתר יוטיוב
• הספר השחור - תולדות המשמורת (בלטינית ובהונגרית)
• ‏ על Cantionale Catholicum ‏ ב-לקסיקון הקתולי ההונגרי ברשת (בהונגרית)
• לקסיקון הספרות ההונגרית ברומניה ברשת 2006