יוהנס קליימן
 | |
| יוהנס קליימן בבית אנה פרנק בסמוך לארון שהסתיר את הכניסה למחבוא | |
| לידה |
17 באוגוסט 1896 Koog aan de Zaan, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1959 (בגיל 62) אמסטרדם, הולנד |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (8 במרץ 1972) |
  | |
יוהנס קליימן (בהולנדית: Johannes Kleiman; 17 באוגוסט 1896 – 28 בינואר 1959) היה אזרח הולנדי וחבר קרוב של אוטו פרנק, אביה של אנה פרנק. ביחד עם אחרים הוא סייע למשפחה להסתתר מאימת השלטונות הנאציים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוהנס קליימן פגש את אוטו פרנק בשנת 1923 והפך לשותפו בבנק מיכאל פרנק, שפשט את הרגל בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. הוא המשיך לעבוד עם אוטו פרנק כמנהל חשבונות בסניף ההולנדי של חברת אופקטה, והפך חבר קרוב של המשפחה בשנת 1933 כאשר נאלצו לברוח מגרמניה מפחד הנאצים שעלו לשלטון. תחילה פעל סניף אופקטה מביתו של קליימן במשך 5 חודשים עד שפעילות החברה הועתקה לבית הידוע כבית אנה פרנק. במשרדים אלו עבדו ויקטור קוגלר, בפ ווסקאול עבור חברה בבעלות אוטו פרנק שנקראה פקטקון ומיפ חיס ובעלה יאן חיס עבור אופקטה. חבורה זו היא שאיפשרה למשפחת פרנק להיכנס למחבוא במחסני החברה ביום 6 ביולי 1942. המחבוא, (הולנדית:Achterhuis) שנודע כ"האגף הסודי" בתרגומים לאנגלית של יומנה של אנה פרנק, היה חלל בן שלוש קומות שהכניסה אליו הייתה ממבואה בקומה העליונה של משרדי החברה. בקומה הראשונה של החלל היו שני חדרים קטנים ובצמוד אליהם חדר אמבטיה ושירותים. בקומה השנייה היה חדר גדול ואליו צמוד חדר קטן, ממנו הוביל סולם לעליית הגג. הכניסה למחבוא הוסתרה, זמן מה לאחר כניסת המשפחה, בארון ספרים.
בבוקר של 4 באוגוסט 1944 פרצו למחבוא שוטרים ממשטרת הסדר הגרמנית (Ordnungspolizei) שפעלו על סמך הלשנה של אדם שנותר אלמוני עד היום. בראש הכוח עמד נגד אס אס קרל זילברבאואר מהאס דה ואיתו עוד שלושה קציני משטרה נוספים. משפחת פרנק ושאר דיירי המחבוא נלקחו למטה הגסטפו ומשם הועברו, לאחר חקירה, לבית מעצר בו שהו יומיים ולאחר מכן הועברו למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וֶסְטֶרְבּוֹרְק.
ויקטור קוגלר ויוהנס קליימן נאסרו והועברו לבית כלא באמרספורט (Amersfoort). קליימן שוחרר לאחר שבעה שבועות קשים בהתערבות הצלב האדום, בגין בריאותו הרעועה, אך קוגלר נותר במאסר במתקני כליאה שונים עד לסוף המלחמה. מיפ חיס ובפ ווסקאול שוחררו לאחר חקירה קצרה על ידי המשטרה. לאחר המלחמה, ועם פרסום יומנה של אנה פרנק, פונו משרדי אופקטה, והוא הדריך מבקרים לבית ולמחבוא. כך הפך לאחד ממייסדי הקרן על שם אנה פרנק; אך הוא נפטר בעת עבודתו, ב-28 בינואר 1959, לפני פתיחתו הרשמית של המוזיאון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוהנס קליימן, באתר יד ושם (באנגלית)
| יומנה של אנה פרנק | ||
|---|---|---|
| מתחבאים | אנה פרנק • אוטו פרנק • אדית פרנק • מרגוט פרנק • משפחת ואן-פלס • פרידריך פפר | 
|
| מסייעים | מיפ חיס ויאן חיס • ויקטור קוגלר • יוהנס קליימן • בפ פוסקאול | |