יוון סיפור אהבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוון סיפור אהבה
...Av
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
בימוי כריסטופורוס פאפאקליאטיס
הופק בידי קוסטאס סוסולאס
מריאלי לאזופולו
תסריט כריסטופורוס פאאפקליאטיס
עריכה סטלה פיליפופולו
שחקנים ראשיים כריסטופורוס פאפאקליאטיס
מרינה קָאלוֹגִירוּ
מָארוֹ קוֹנְדוּ
יורגוס קונסטנדינו
מריה סוֹלוֹמוּ
מוזיקה קוסטאס כריסטידיס
דימיטרה גלאני
צילום יאניס דַסְקַאלוֹתָ'נָאסִיס
מדינה יווןיוון  יוון
חברת הפקה Village Plus Productions
Ote TV
Alfa TV
Universal Music Greece
חברה מפיצה Village Films
הקרנת בכורה 29 בנובמבר 2012 (יוון)
משך הקרנה 111 דקות
שפת הסרט יוונית
סוגה דרמה רומנטית
הכנסות $4,301,754
תרגום לעברית ויויאן ויטלר
דף הסרט ב־IMDb

יוון סיפור אהבהיוונית: ...Av, קרי: אָן...; בתרגום לעברית: אִם...) הוא סרט דרמה רומנטית יווני משנת 2012, שכתב וביים כריסטופורוס פאפאקליאטיס. זהו סרט הביכורים של פאפאקליאטיס כבמאי קולנוע, אחרי שנים של התמקדות בטלוויזיה.[1] הוא גם משחק בתפקיד הראשי הגברי (דימיטריס), ואיתו מרינה קָאלוֹגִירוּ בתפקיד הראשי הנשי (כריסטינה). בתפקידי משנה: מָארוֹ קוֹנְדוּ, יורגוס קונסטנדינו, מריה סוֹלוֹמוּ ות'מיס בזאקה.

העלילה מתרחשת באתונה על רקע המשבר הכלכלי והידרדרות הביטחון תעסוקתי והאישי ביוון, ומתפצלת מסצנת פתיחה אחת לשני צירי זמן מקבילים. הסרט זכה בשנת 2013 בפרסי האקדמיה היוונית לקולנוע בקטגוריות הסאונד הטוב ביותר והעריכה הטובה ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 2009. דימיטריס, רווק מושבע בן 33[2], עובד כבמאי באולפן המפיק סרטוני פרסומת, ומתגורר בדירת שתי קומות ברובע פלאקה (אנ') שבאתונה, ביחד עם כלבת רועה גרמני ששמה 'בדידות' (ביוונית: Μοναξιά, קרי: מוֹנַקְסְיָה). בשעת ערב מאוחרת, 'בדידות' דורשת לצאת לטיול לילי כדי להשתין. כל החלטה של דימיטריס, לצאת או להישאר בבית, משפיעה על גורלו ומתפתחת לסיפור חיים שונה. סצנות דומות או חופפות, שוזרות את שני הסיפורים זה בזה באמצעות עריכה צולבת, מסך מפוצל (אנ') או תנועת טילט של המצלמה. עם כל תפנית בעלילה מוצג קטע קישור על ידי זוג קשישים הנשואים שנים רבות, אֵלֵנִיצָה ואנדונאקי[3] קוֹקוֹבִיקוֹס, המדברים אל המצלמה, ומשוחחים או מתווכחים ביניהם על מערכות יחסים, גורלות, אהבות, פרידות, אובדן ורגעים המשנים חיים.

סיפור ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימיטריס יוצא לטייל עם הכלבה. ברחוב, 'בדידות' רודפת אחרי חתול ונפגעת ממכוניתה של כריסטינה המבוהלת, המסיעה אותם לווטרינר. תוך כדי הטיפול, הווטרינר מגלה גידול בבטן הכלבה, מוציא אותו ומציל את הכלבה ממוות. כאשר דימיטריס חוזר הביתה, הוא מגלה שהדירה נפרצה ונשדדה. חוקר המשטרה אומר לו שמדובר בכנופיית שודדים מסוכנת שפועלת באזור, ומזלו הטוב שהוא יצא מהבית. כעבור יומיים, דימיטריס מתקשר אל כריסטינה להודות על על עזרתה, ומבשר בשמחה ש'בדידות' התאוששה, וגם הוא עצמו ניצל ממוות. אולם כריסטינה מוטרדת מאחר שהיא פוטרה באותו יום מעבודתה כאדריכלית, ובעת הנוכחית יקשה עליה למצוא עבודה במקצוע. דימיטריס מזמין את כריסטינה לבית קפה, שם היא מספרת לו שיש לה בן זוג בשם יאניס, אך יחסיהם מעורערים. הוא מצידו מסביר שהוא לא בנוי למערכת יחסים, מכיוון שנשים בגילה של כריסטינה נלחצות מהשעון הביולוגי שלהן, יותר מאשר גברים. בתחילה היא נפגעת מדבריו, אך מתפייסת אחרי שהוא עוזר לה להניע את מכוניתה, הם מבלים אל תוך הלילה, והאהבה פורחת. כעבור חצי שנה, כשדימיטריס מתכוון לתת לכריסטינה מפתח משלה לדירתו, היא מספרת שיאניס, החבר לשעבר שידע שהיא מובטלת, הציע לה משרה בחברת האדריכלות שבבעלות משפחתו, אך לשם כך עליה לנסוע לעבוד במשרד שלהם ברומא. מתחוללת מריבה קצרה לפני שכריסטינה מפתיעה ומספרת לדימיטריס שהיא בהיריון, ובעצם, היא ציפתה שדימיטריס יבקש ממנה לא לנסוע. בסופו של דבר הם מתפייסים, וכריסטינה מחליטה לוותר על הנסיעה לאיטליה.

קיץ 2010. בינתיים נולדה התינוקת אלני. דימיטריס יושב עם התינוקת מול הטלוויזיה, בעוד כריסטינה טורחת על ארוחת ערב לאירוח. בחדשות מדווחים שהרחובות חסומים עקב מהומות בעיר, ולכן האורחים לא באים. היא מתפרצת בחמת זעם על שהיא כלואה בבית, לא עובדת ולא רואה חברים. דימיטריס מטיח בה שנמאס לו להרגיש אשם ולדאוג לה ללא הרף. הם מתפייסים, ומכיוון שאינם יכולים לשלם לשמרטף, הם יוצאים לבר יחד עם התינוקת והכלבה. בשנת 2011 נסגר האולפן שבו עבד דימיטריס, והוא מובטל. באין ברירה, כריסטינה הולכת לעבוד אצל יאניס. ערב אחד נוסע דימיטריס לאסוף את כריסטינה מהמשרד, כשהוא רואה אותה יוצאת מהמעלית עם יאניס, דימיטריס מתנפל עליו בהתקף קנאה. במכונית, הוא שואל את כריסטינה אם היא מזדיינת עם יאניס, דבר שמעורר את חמתה, והיא מצידה כועסת על שהזמין את השמרטף לשמור על אלני, אחרי שהם פיטרו אותה כדי לחסוך בהוצאות.

השמרטף מזעיקה את השניים מכיוון שאלני נפלה מכיסא, וראשה נחבט בפינת שולחן. הם ממהרים עם התינוקת המדממת לבית חולים, ובזמן שהיא מתאוששת בחברת כריסטינה, דימיטריס מתבשר שאימו לקתה בהתקף לב, ומתה. בחדשות מדווחים על אבטלה גואה, עסקים קורסים וחשש מחרם צרכנים. היחסים בין בני הזוג מידרדרים, ובמסיבת ראש השנה מתחוור לכריסטינה שדימיטריס בגד בה עם אישה נשואה אמידה בשם מריה. זאת, אחרי שמריה ניגשה במהלך המסיבה לדימיטריס עם בעלה יורגוס, ויזמה פרובוקציה. כריסטינה עוזבת את דימיטריס עם אלני הקטנה, ועוברת לגור אצל סבתה וסבה, הלא הם אלניצה ואנדונאקי, מגישי קטעי הקישור. דימיטריס נפגש עם כריסטינה לתת כסף למימון מעון היום של אלני, ואומר שצריך להרדים את 'בדידות' מכיוון שהכלבה כבר בת 11, ומצבה הבריאותי מחמיר. מתחוללת מריבה רוויית האשמות הדדיות. הוא מבין שכריסטינה כבר לא תחזור אליו, מפריד בין שתי קומות הדירה ותולה שלט המציע קומה להשכרה, אך אין דורש.

אחרי שהכלבה מתה, כריסטינה באה להשאיר את אלני אצל דימיטריס, ומביאה לו גור רועה גרמני. היא מבקשת לשוחח איתו, והם קובעים שהיא תבוא אליו מחר. בבוקר המחרת, כריסטינה הולכת אל דימיטריס בסמטאות הפלאקה, ונדרסת למוות בגלגלי משאית קירור הנוסעת בין החנויות. דימיטריס מחכה לשווא, ואחרי זמן מה הוא מסיר את השלט "להשכרה". שנים חולפות. אלני בת ה-8 יושבת על אדן החלון ומקשיבה לתיבת הנגינה החולפת ברחוב, כפי שכריסטינה אהבה לעשות, ושואלת את דימיטריס אם הוא מתגעגע לכריסטינה, והוא עונה "אני לא יודע איך היו החיים נראים בלעדיה". אלני סוגרת את החלון.

סיפור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימיטריס נשאר בבית ומוציא את הכלבה לחצר להשתין, ונועל אחריה את הדלת. שודדים פורצים לדירה, מכים אותו אנושות וגונבים מכל הבא ליד. בבית החולים, חוקר המשטרה מתשאל את דימיטריס החבול, ומסביר לו שהתמזל מזלו שלא נרצח, ועליו להשאיר מאחוריו את התקרית ולהמשיך בחייו, אך דימיטריס מתקשה להתאושש מהטראומה שגרם לו השוד האלים (אחרי שדימיטריס חוזר הביתה, הוא מקצר את שיערו, והצופים יכולים להבחין במעברים בין הסיפורים לפי אורך השיער). הוא יוצא לטייל בעיר עם 'בדידות', והכלבה כמעט שנפגעת בכביש ממכוניתה של כריסטינה. מבטיהם של שני הזרים מצטלבים, הוא ממשיך בדרכו, והיא עוקבת אחריו במבטה. כך גם במספר הזדמנויות נוספות שבהן היא רואה אותו במקרה, כולל בנסיעה ברכבת עם בן זוגה, יאניס. דימיטריס עצמו לא מבחין בה, ולא נוצרת היכרות ביניהם. דימיטריס בא לבקר את אימו הלוקה בשיטיון. במהלך שיחתם היא מאבדת קשר עם המציאות וחיה את שנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר דימיטריס היה בן 5, ובעלה נטש אותם ללא שוב. הכלבה מתה במפתיע. בקטע קישור של שני הקשישים, אלניצה מדברת על תחושת בדידות בעקבות מות נפש אהובה, פורצת בבכי, ואנדונאקי מבקש להפסיק את הצילומים.

בשנת 2010 דימיטריס נמצא במערכת יחסים עם אישה נשואה בשם מריה, שבינה לבין בעלה יורגוס יש הסדר לחלוקת ימי הבילוי במשך השבוע. את מפגשי הסקס הם מקיימים במכוניתה משום שדימיטריס מעדיף לישון לבד, ולא רוצה להגיע למצב שהוא יצטרך לבקש ממנה לעזוב. בשנת 2011 נסגר האולפן שדימיטריס עובד בו, עקב מיעוט הכנסות. דימיטריס מנסה לשכנע את פנאיוטיס, בעלי העסק, להמשיך להפעיל את האולפן, אך לשווא, והוא נשאר מובטל.

דימיטריס מוזעק לבית החולים אחרי שאימו לקתה בהתקף לב. ברגעיה האחרונים היא מזהה אותו במפתיע, ומתה על אף ניסיונות החייאה. בהולכו ברחוב לקנות מצרכים, כריסטינה רואה את דימיטריס העצוב. כעת היא בהיריון, והיא ויאניס מעמיסים מזוודות על מונית (כנראה בדרכם לאיטליה). כעבור מספר חודשים, מריה מסבירה לדימיטריס שכרגע הוא בדיכאון עקב מות אימו, אך יוונים רבים היו שמחים להיות במקומו, שאין לו התחייבויות משפחתיות, ובסוף גם יימצאו לו הזדמנויות עבודה כבמאי. במסיבת ערב השנה החדשה, יורגוס בעלה של מריה, מתעמת עם דימיטריס ומבקש ממנו לנתק את הקשר עם מריה, משום שהרומן משפיל אותו ומונע ממנו להמשיך לקיים מראית עין של זוגיות מכובדת עם אשתו. דימיטריס עוזב את המקום בלא להיפרד ממריה.

דימיטריס מחליט להפיק סרט תיעודי העוסק במערכות יחסים, משכנע את פנאיוטיס לאפשר לו להשתמש באולפן המושבת, ומתחיל לצלם דמויות מזדמנות ברחוב. הוא עובר ליד חנות בעלי חיים בפלאקה, ורואה בחלון גור רועה גרמני שמזכיר לו את 'בדידות'. כאשר הוא בא פעם נוספת לקנות את הגור, בעל החנות אומר לו שבחורה אחת כבר קנתה את הגור לפני מספר ימים. בעת הצגת קטע קישור העוסק בגורל (אנ'), אנדונאקי בוכה, והבמאי מכריז "קאט!". זווית הצילום נפתחת, ומתברר שהבמאי הוא דימיטריס, ואילו אלניצה ואנדונאקי הם שחקנים בסרט שהוא מצלם. לאולפן נכנסת אישה צעירה עם גור כלבים, ואלניצה מכירה לדימיטריס את נכדתם כריסטינה, גרושה עם ילד ששבה לא מכבר מאיטליה. לשאלת דימיטריס, כריסטינה מאשרת שהיא קנתה את הגור בחנות החיות שהוא עבר בה. הוא בטוח שכבר ראה אותה בעבר, אך היא מכחישה היכרות קודמת ביניהם.

אחרי סיום הצילומים, דימיטריס מציע לכריסטינה לשכור את הקומה העליונה בדירתו. בדרכם לדירה, דימיטריס מציל אותה ברגע האחרון מפגיעת משאית קירור. נוכח נזיפת נהג המשאית, לשניהם יש תחושת דז'ה וו. דימיטריס מראה לה את הדירה, וכאשר נשמעים מהרחוב צלילי תיבת נגינה, כריסטינה יוצאת למרפסת (ובכך משחזרת סצנה מהסיפור הראשון). דימיטריס יוצא אחריה ומראה לה את הסביבה. בתמונת הסיום, המצלמה סוקרת את קו הרקיע של אתונה מן המרפסת.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים דמויות
כריסטופורוס פאפאקליאטיס דימיטריס
מרינה קאלוגירו (יוו') כריסטינה
מארו קונדו (יוו') אלניצה קוקוביקוס
יורגוס קונסטנדינו (יוו') אנדונאקי קוקוביקוס
מריה סולומו (אנ') מריה, המאהבת של דימיטריס
פאניס מוראטידיס (אנ') יורגוס, בעלה של מריה
טאסוס יורדנידיס יאניס, לשעבר החבר של כריסטינה
וסיליס חראלאמבופולוס וסיליס, נהג משאית קירור
ת'מיס בזאקה (יוו') אמא של דימיטריס
אקילאס קראזיסיס פנאיוטיס, בעל אולפן הפקות
אִיוֹלִי אנגלופולו אלני בגיל 3
אנת'י אוולינה אלני בגיל 8
טאקיס ספירידאקיס (יוו') סְפּירוֹס, מוזג בבר
ורה חַאדְזיאקוֹבוּ קטרינה, המטפלת באימו של דימיטריס

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקנית מארו קונדו והשחקן יורגוס קונסטנדינו, המגלמים את אלניצה ואנדונאקי קוקוביקוס, משחזרים למעשה דמויות שגילמו בשנת 1965, בקומדיה "Η δε γυνή να φοβήται τον άνδρα" (בתרגום חופשי: "והאישה תירא את בעלה" (אנ')), בבימויו של יורגוס צאוולאס (אנ') שנפטר בשנת 1976.[4] סצנות מהסרט המקורי אף נראות מוקרנות בטלוויזיה בסרט זה. הבמאי פאפאקליאטיס הסביר, שליהוק זה מבטא את הרעיון הסמלי שבבסיס הסרט, ובו דור קודם מעביר את השרביט לדור הבא דווקא בתקופה שבה נדמה שהדברים חוזרים אחורה בזמן.[1] על מנת להשתמש בדמויות ובקטעים מהסרט המקורי, קיבל פאפאקליאטיס את אישור ת'אנוס צאוולאס, בנו של הבמאי ומחזיק זכויות היוצרים על הסרט מ-1965, לפי חוזה שנחתם ביניהם.[1]

פאפאקליאטיס החל לכתוב את התסריט בקיץ 2011, וסיים את המלאכה באוקטובר באותה שנה. היה בכוונתו לסיים את התסריט ולהתחיל בהפקה עוד קודם, אך הדבר נמנע ממנו מכיוון שבאותה עת הוא שיחק במחזה התיאטרון "אמדאוס", בו גילם את וולפגנג אמדאוס מוצרט .[1]

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט כולו צולם באתונה.[5] שלב הצילומים החל ב-2 באפריל 2012 ונמשך כשלושה חודשים, בעיקר באתרים אותנטיים ברובע פלאקה שלמרגלות האקרופוליס.[1][6]

הפצה והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא לבתי הקולנוע ביוון ב-29 בנובמבר 2012, מכר 531,547 כרטיסים, ובכך היה לסרט השני הרווחי ביותר בשנת 2012, אחרי "סקייפול", והסרט היווני השני הרווחי ביותר בעשור השני של המאה ה-21, אחרי "אהבה יוונית", אף הוא סרט של כריסטופורוס פאפאקליאטיס.[7][8]

"יוון סיפור אהבה" פתח את פסטיבל הקולנוע היווני ה-20 שהתקיים באוקטובר-נובמבר 2013 בבריזבן, אוסטרליה,[9] והוקרן בפסטיבלי קולנוע נוספים, אך לא יצא בהפצה בין-לאומית. כמו כן התקבל הסרט לתחרות פרס גלובוס הזהב לשנת 2013, אך לא נכנס לרשימת חמשת סרטי שלב הגמר של התחרות.

ב-2017 רכשה חברת הפקות טורקית את התסריט, ובשנת 2019 יצא רימייק טורקי בשם "Bir Ask Iki Hayat " (בעברית: "אהבה אחת, שני חיים").[10][11]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידי אורשר נתן לסרט דירוג 6/10, וכתב באתר האינטרנט שלו, שעל אף שפאפאקליאטיס מנסה לשמור על היגיון פנימי, הבעיה בסרט היא נקודות השקה ומעברים לא מוסברים בין שני הסיפורים, המשאירים את הצופה נבוך ומתוסכל, ומדובר בסרט בוסר מבולבל ויומרני בהשוואה לסרטים מכוננים בסוגת היקומים המקבילים: "דלתות מסתובבות" (פיטר הויט), "כוחו של מקרה" (אנ') ואף "חייה הכפולים של ורוניק" (אנ'), שניהם של קשישטוף קישלובסקי.[12] נחום מוכיח כתב שסגנונו של פאפאקליאטיס נגיש, זורם וסוחף, וסך הכל מדובר בסרט לא רע, אך נוסחתי מדי ומתחנף, ולא מאתגר את הקהל.[13] אורי קליין כתב ב"הארץ" שזהו סרט יומרני שלא תובע מהצופים יותר מדי ואמירותיו צפויות, ובכל זאת אפשר ליהנות ממנו.[14]

באתר "Movies LTD" היווני, קיבל הסרט דירוג 5/5, ובביקורת נכתב שהיה אפשר לומר שמדובר בהפקה היוונית המעוררת השראה ביותר של המאה ה-21, אלמלא היינו רואים את גווינת' פלטרו מחמיצה או תופסת את הרכבת ב"דלתות מסתובבות", ואת יו גרנט פוגש את ג'וליה רוברטס ב"נוטינג היל". אבל אפשר יותר מלסלוח לפאפאקליאטיס משום שהוא במאי מוכשר, וראויה לציון יכולתו להעתיק אוסף של סצנות קלישאתיות לתוך סרט יחיד, מה שעושה אותו ל"גנב מוכשר".[15] באתר "Movies to See or Not" קיבל הסרט דירוג 5/10, ונכתב שמבחינת הבימוי, התוצאה אחידה וטובה מאד, אחרי שמתאוששים מההלם של תסריט שכמו הועתק מסרטים כגון "מחילת הארנב", "דלתות מסתובבות", "חייה הכפולים של ורוניקה", "נוטינג היל" ו"כשהארי פגש את סאלי", ואפילו וונג קאר-ויי (אנ') יהיה במצב קשה עם "מצב רוח לאהבה" שלו. פאפאקליאטיס רוצה להפוך אופרת סבון לאמנות גבוהה, אבל דיאלוגים נדושים וסיבוך של ענייני בגידות עם משבר כלכלי, מביאים תוצאה משעממת למדי.[16] גם מבקר הקולנוע סטאוורוס גאנוטיס מזהה קווי דמיון עם סרטים כמו "דלתות מסתובבות" ו"כוחו של מקרה", דבר שלדעתו גובל בפלגיאט של ממש, אבל לזכותו של פאפאקליאטיס נזקפת יכולתו להניע את המצלמה ולשחרר אותה בטכניקות נכונות, כך שהתסריט צובר נקודות במקום אחד, ומאבד נקודות במקום אחר, והמבקר מגדיר את הסרט "בסדר".[17]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס קטגוריה תוצאה מקור
פרסי האקדמיה היוונית לקולנוע 2013 העריכה הטובה ביותר זכייה [18]
הסאונד הטוב ביותר זכייה
הסרט הטוב ביותר מועמדות
סרט הביכורים הטוב ביותר לבמאי מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Ζουμπουλάκης, Γιάννης. Ο Χριστόφορος Παπακαλιάτης σκηνοθετεί στον κινηματογράφο. TO BHMA. 10 Μαΐου 2012
  2. ^ WHAT IF.... Cineuropa. Retrieved June 6, 2021
  3. ^ שמות חיבה מקובלים ביוונית לשמות 'אלני' ו'אנדוניס'
  4. ^ Yorgos Tzavellas (1916–1976). IMDb. Retrieved June 6, 2021
  5. ^ Filming Locations. IMDb. retrieved June 6, 2021
  6. ^ Cinema: Αν... (What If) του Χριστόφορου Παπακαλιάτη (2012)/ My Film. Retrieved June 6, 2021
  7. ^ Δεκαετία 2010-2019: Αυτές είναι οι 20 πιο εμπορικές ταινίες στο ελληνικό box office. Flix. 30 Δεκεμβρίου 2019
  8. ^ Box Office: Τελικό Box Office εισιτηρίων στην Ελλάδα για το 2010. My Film. Retrieved June 6, 2021
  9. ^ Papathanasiou, Maria. The Delphi Bank 20th Greek Film Festival Opens in Australia. Greek Reporter, October 26, 2013. Retrieved June 6, 2021
  10. ^ Bir Ask Iki Hayat (2019). Binged. retrieved June 6, 2021
  11. ^ Bir Ask Iki Hayat. IMDb. retrieved June 6, 2021
  12. ^ אורשר, גידי. "יוון סיפור אהבה" – יומרני ומבולבל, 6 בסולם אורשר. סולם אורשר, 26 במרץ 2019. אוחזר ב-7 ביוני 2021
  13. ^ מוכיח, נחום. יוון סיפור אהבה. באתר "הבמה", 26 במרץ 2019. אוחזר ב-7 ביוני 2021
  14. ^ קליין, אורי, "יוון סיפור אהבה": הרעיון נשמע מעניין יותר על הנייר, באתר הארץ, 10 במרץ 2019
  15. ^ Αν... - Review / Κριτική. Movies LTD. 29 Νοεμβρίου, 2012
  16. ^ Av.... Movies to See or Not. 13 Δεκεμβρίου 2012
  17. ^ Γανωτής, Σταύρος. Αν…. Filmy. 26 Μαρτίου 2016
  18. ^ What If... (2012) Awards. IMDb. Retrieved June 6, 2021