יוונית הומרית
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| היסטוריה של היוונית אלפבית יווני, כתב ליניארי ב', כתב קיפרי הברתי (אנ') |
| פרוטו־יוונית (בערך 2000 לפנה"ס) |
| יוונית מיקנית (בערך 1600–1100 לפנה"ס) |
| יוונית עתיקה (בערך 800–300 לפנה"ס) ניבי היוונית העתיקה: איולית, ארקדו-קיפרית, אטית־איונית, דורית, יוונית הומרית ניב אפשרי: מקדונית |
| יוונית קוינה (החל מ־300 לפנה"ס) |
| יוונית ביזנטית (בערך 330–1453 לספירה) |
| יוונית מודרנית (מ־1453) צאקונית, יווניטיקה, קאתארבוסה, דימוטיקי, יוונית פונטית, יוונית מודרנית סטנדרטית, קפריסאית יוונית, יוונית כרתית |
יוונית הומרית היא צורה של השפה היוונית העתיקה, שבה השתמש הומרוס באיליאדה ובאודיסאה. זוהי גרסה עתיקה ליוונית יונית, עם תוספות מניבים יוונים אחרים, כגון היוונית האיולית. בתקופה מאוחרת יותר, צורה זו של היוונית שימשה בסיס ליוונית אֶפִּית, השפה של השירה האפית, שהתאפיינה בהקסמטר דקטילי של משוררים כמו הסיודוס. שלא כמו צורות מאוחרות יותר של היוונית, היוונית ההומרית לא כללה שימוש של תווית יידוע (ה' הידיעה) אמיתית. חיבורים ביוונית אֶפִּית מקורם בשנים שבין התקופה היוונית ועד המאה ה-3 לספירה.
