יוז'ף גסטי
 | |
| לידה |
2 במאי 1878 טופולצ'אני, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1945 (בגיל 67) דברצן, הונגריה |
| שם לידה |
Gescheit József |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופא, רופא ריאות, פריבט-דוצנט |
| צאצאים |
אולגה גסטי |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
יוז'ף גסטי (במקור גשייט-Gescheit עד 1906;[1] בהונגרית: Geszti József; טופולצ'אני, 2 במאי 1878 – דברצן, 4 ביוני 1945) היה דוקטור לרפואה יהודי-הונגרי, רופא ראשי, מנהל מחלקה ומנהל בתי חולים, רופא ריאות, יועץ בריאות מלכותי ראשי, פרופסור באוניברסיטה, נושא צלב האבירים של מסדר פרנץ יוזף, אביה של אולגה גסטי (1910–1980) המטולוגית, ביולוגית קרינה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוז'ף גשייט נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר מארק גשייט ושל עמליה שאכטר. הוא השלים את לימודי התיכון שלו בבית הספר התיכון המלכותי הקתולי בבאנסקה ביסטריצה (1896), ולאחר מכן התקבל לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (שמה כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד).
- בתחילת הקריירה שלו, הוא היה תלמידו של שאנדור קוראני.
- בין השנים 1904 לבין 1907 עבד כמתמחה ב"בית ההבראה על שם המלכה ארז'בט" בבודקסי. (מדובר באליזבת, נסיכת בוואריה שהייתה מלכת הונגריה כאשתו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה).
- במרץ 1907 נפתח בית ההבראה על שם הארכידוכס יוזף, פלטין הונגריה בדיולה, וגסטי נבחר למנהל הכללי הראשון שלו.
- בתחילת 1912, הדירקטוריון של האגודה המלכותית של הסנטוריום על שם הארכידוכס יוזף העביר אותו כמנהל הכללי של ה"סנטוריום אוגוסטה" בעיר דברצן.
- באוקטובר 1912 מונה כיועץ רפואי לרכבת הממלכתית רכבות הונגריה (מ.א.ב).[2]
- במרץ 1918 הוא קיבל את צלב האבירים של מסדר פרנץ יוזף כהוקרה בגין "עבודתו חסרת האנוכיות והיעילה ביותר במאבק נגד השחפת".[3]
- בינואר 1932, הוענק לו התואר על ידי עוצר ממלכת הונגריה האדמירל מיקלוש הורטי בגין "עבודתו רבת הערך בתחום שירותי הבריאות הציבוריים במשך רבע מאה", "יועץ בריאות מלכותי הונגרי".[4]
- ב-22 ביוני 1932 נבחר גסטי לסגן נשיא "איגוד רופאי הריאות ובתי החולים ההונגריים".
- בשנת 1933, בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת על שם אישטוואן טיסה בדברצן (כיום אוניברסיטת דברצן), הוא מונה לפרופסור להוראה בתחום "שחפת ריאתית, תוך התייחסות מיוחדת לטיפול רפואי בבתי הבראה".[5]
בהגיעו למגבלת הגיל ב-1943, פרש. הוא גורש למחנה ריכוז בקיץ 1944, הצליח לשרוד, אך נחלש מאוד ובשנה שלאחר מכן (בסיום מלחמת העולם השנייה) חזר הביתה. מותו נגרם באותה השנה מהתקף לב בשל תלאותיו במחנות הריכוז.
גסטי הובא למנוחות בבית הקברות היהודי בדברצן.
פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר ב-1930 החל בבדיקות שחפת בבתי ספר בדברצן, ובכך הקדים בהרבה את הרופאים בני דורו. הוא הפנה את תשומת לב הרשויות לבעיות השחפת בדברצן על ידי מתן הרצאות ופרסומים בעיתונים. גסטי מילא תפקיד משמעותי ביותר בהקמת מוסד לטיפול בחולי שחפת וסנטוריום ריאות בדברצן.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו מרגיט סאנטו (1882–1956) הייתה רופאה, רופאה מומחית למחלות ריאה, בתם של מנהל בית הספר אדה סאנטו ושל רוזה האן, לה נישא ב-12 במרץ 1907 בסובוטיצה.[6]
ילדיהם:
- אילונה עמליה גסטי (1908–1945), מורה, ניספתה השואה. בעלה הראשון היה פאל בלקאני (1894–1931), היה מנתח כללי, לוטננט של גדוד חיל הרגלים ה-39, בעלה השני היה העורך דין ד"ר אוטו אפשטיין.
- אולגה גסטי (1910–1980) המטולוגית, ביולוגית קרינה. בעלה, קארוי קובאץ', היה מהנדס כימי, המהנדס הראשי של "מפעל התרופות דברצן" (כבר לאחר מותו בשנת 1995 רכשה טבע תעשיות פרמצבטיות את החברה. בשנת 2004 שונה שם החברה ל"מפעל התרופות טבע") ולאחר מכן הדובר הראשי של המשרד לסחר החוץ.
עבודותיו ומחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על מחלת מנייר (Meniére) בקשר למקרה נרפא (שבועון רפואי, 1901, 14)
- מקרה של גידול בחוט השדרה (שבועון רפואי, 1904, 21–22)
- הליכים טיפוליים נהוגים בסנטוריום המלכה ארז'בט (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1906, 18–19)
- תיאור בית ההבראה יוזף בדיולה. 1907, 3 כתב העת הרפואי של בודפשט)
- מה קורה לטוברקולין המיוצר בגוף? (שבועון רפואי 1911, 14)
- פוליארתריטיס עגבת חריפה (שבועון רפואי, 1912, 48)
- רפורמת שתית המים בבית הספר. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1914, 2)
- על הסימפטומים של הפרעות בפתח בית החזה העליון. (שבועון רפואי, 1916, 45–47)
- טיפול בשחפת בתכשיר הזהב הנקרא קריסולגן (שבועון רפואי, 1920, 12)
- מחקרים על הערך הטיפולי של נוסחת פרידמן. עם ארנה גרובר. (רפואה, 1925, 17)
- מחקרים על phthisis cavernous. (רפואה, 1925, 39)
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדליית מלחמה של הצלב האדום דרג 2 (1916)[7]
- צלב הצטיינות מוכתר זהב על סרט מדליית האבירות (1917)
- צלב האבירים ממסדר פרנץ יוזף (1918)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001 (אנדראש גרגיי. רופאים יהודים הונגרים מצטיינים. הוצאת מכבי 2001)
- "Dr. Geszti József". Néplap. 2 (123). 1945-06-06.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944. 1990–2002)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 118152/1906. Forrás: MNL-OL 30794. mikrofilm 435. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1906. év 15. oldal 3. sor
- ^ Budapesti Orvosi Újság, 1912. október 31. (10. évfolyam, 44. szám)
- ^ Budapesti Közlöny, 1918. március 20. (52. évfolyam, 67. szám)
- ^ "A kormányzó egészségügyi főtanácsossá nevezte ki Geszti József főorvost". Debreczeni Ujsag. 1932-01-19. p. 3.
- ^ Hivatalos Közlöny, 1933. június 15. (41. évfolyam, 12. szám)
- ^ Az Ujság, 1907. március 9. (5. évfolyam, 59. szám)
- ^ Budapesti Közlöny, 1916. április 8. (50. évfolyam, 81. szám)