יוז'ף רוואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוז'ף רוואי
Révai József
Révai József 1950.jpg
לידה 12 באוקטובר 1898
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוגוסט 1959 (בגיל 60)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר האסיפה הלאומית של הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קושוט (1949) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוז'ף רוואיהונגרית: Révai József ובשמו הקודם יוז'ף לֶדֶרֶר, בודפשט, 12 באוקטובר 1898 – בלטונאליגה, 4 באוגוסט 1959) היה פוליטיקאי קומוניסטי, יהודי-הונגרי, סופר, הפוליטיקאי לקביעת הקו התרבותי והאידאולוג של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית בעידן ראש הממשלה וראש המפלגה מתיאש ראקושי. רוואי היה חבר הרביעייה המוסקבאית (הכל יכולה) ששלטה וניהלה למעשה את הונגריה בין השנים 19451956. ראקושי היה הראש והראשון ברביעייה, שלמעשה היה לה גם חבר חמישי מעט סמוי. כולם היו יהודים ולפי סדר חשיבות וכוח שמותיהם היו: מתיאש ראקושי (מתתיהו רוזנפלד), ארנה גרה (ארנה זינגר), מיהאי פרקש (הרמן לוי), יוז'ף רוואי (יוז'ף לדרר), גאבור פטר (בנימין אייזנברג).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוואי בא ממשפחה יהודית זעיר בורגנית[1]. אביו היה יצחק לדרר, סוחר זכוכית וחרסינה יליד העיר צרבנקה (היום צפון סרביה אז האימפריה האוסטרו-הונגרית), אמו לַאוּרָה סידוורס הייתה מורה ילידת וינה, ואחיו דז'ה רוואי היה צלם[2][3]. הוא למד באקדמיה למסחר בבודפשט ועבד כפקיד ב- PMKB ("הבנק המסחרי ההונגרי של פשט"). הבנק הזה היה למעשה הבנק המודרני הראשון בהונגריה במונחים של הבנקאות המודרנית. אחרי תקופה קצרה המשיך את לימודיו בווינה ובברלין. כסטודנט הצטרף לתנועה האנטי-מלחמתית והשתתף בעבודתם של "חוג גלילאו"[4] ול"סוציאליסטים המהפכניים"[5]. הוא הפך לחבר המייסד של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית בסתיו 1918. בהשפעת בלה קון, מנהיג הרפובליקה, פרסם רוואי עבודות תאורטיות בחודשי שלטונה של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, תוך ניתוח הבעיות של שלטון הפועלים והדיקטטורה. הוא היה בתקופה זו חבר ב"וועד הפועלים והצבא המרכזי בבודפשט".

שנים מחוץ לחוק והגירה לחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר דיכוי הרפובליקה הסובייטית ההונגרית עזב רוואי את הונגריה. בגלות בווינה הצטרף ביחד עם ג'ורג' לוקאץ' לקבוצה ברשות ינה לנדלר, יהודי אף הוא שכיהן כשר בממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919. רוואי נשאר פעיל בעיתונות של המפלגה: בשנת 1920 בשבועון "פרולטר", בשנת 1921 ב"חדשות האדומות של וינה", ובשנת 1925 ב"מרץ החדש". בזכות פעילותו זו הוא השתתף בקונגרס הראשון של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית כחבר מזכירות הקונגרס. בשנת 1926 הפך לחבר חליף בוועד המרכזי של המפלגה יחד עם לוקאץ'. מתקופה זו חזר להונגריה מספר פעמים באופן בלתי חוקי. בשנת 1928 ארגן את עיתון המפלגה הבלתי חוקי בבודפשט. בסוף אותה השנה הפך לחבר מלא בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית. כתביו הופיעו תחת שם עט בדוי. בתחילת 1930 השתתף בקונגרס השני של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית. בקונגרס זה מסר דיווח על מדיניות המפלגה כלפי האיכרים, אך הואשם בסיעתיות ואיבד כתוצאה מכך את מושבו בוועד המרכזי.

הוא חזר שוב להונגריה בסוף 1930, שם נעצר ב־31 בדצמבר ונידון לשלוש שנות מאסר. הוא כתב שני מאמרים מרכזיים בכלא: מקומו של ארווין סבו בתנועת הפועלים ההונגרית (1931) ומרקס והמהפכה ההונגרית (1932). לאחר שחרורו, במאי 1934, נסע לפראג ולאחר מכן לברית המועצות. עד תחילת 1937 עבד בקומינטרן כחבר הוועד המנהל. הוא היה מעורב בפיתוח סוגיות תאורטיות ומעשיות של מדיניות "חזית העם" שנתמכה על ידי הקומינטרן באותה תקופה. הוא נשא לאישה במוסקבה את ליוויה גרינוולד, שהתפרסמה בתנועה הבלתי חוקית בשנת 1934. בין השנים 1937 - 1939 התגורר שוב בצ'כוסלובקיה, שם היה חבר בכתב העת קומוניסטי. לאחר הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה נמלט לברית המועצות דרך פולין ושוודיה. במהלך מלחמת העולם השנייה היה מנהל רדיו קושוט מוסקבה. הוא השתתף בקמפיין האנטי-פשיסטי בקרב שבויי המלחמה ההונגרים, בין היתר, כעורך העיתון האנטי-פשיסטי בשפה ההונגרית "המילה האמיתית". בסתיו 1944 סיימו הוא וארנה גרה (היהודי אף הוא) את התוכנית החדשה של המפלגה.

בתפקידי מנהיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוואי שב להונגריה בנובמבר 1944. הוא היה בין ה"מוסקובאים" והיה חבר הרבעייה, אך למרות זאת לא השתייך ממש למעגל המנהיגים הפנימי הצר ביותר (לדוגמה: הושאר מחוץ ל"וועדת ההגנה" הסודית ובנוסף לכך היה כנראה תחת מעקב מתמיד). מאפריל 1945 עד 1956 היה חבר הוועד המרכזי של המפלגה ששינתה את שמה משנת 1948 למפלגת העובדים ההונגרית (MDP). בשנת 1953 צורף לוועדה הפוליטית (PB). בינתיים, משנת 1945 עד 1950, היה העורך הראשי של עיתון המפלגה "העם החופשי" (Szabad Nép). העם החופשי היה העיתון היומי של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית בין 1942 ל -1956, קודמו של עיתון "חירות העם" (Népszabadság). בשנת 1947 ייצג עם מיהאי פרקש את הונגריה בהקמת הקומינפורם, שם אולץ לבקר את עצמו בשל עמדתו שצידדה בהשארת המערכת רב מפלגתית בהונגריה, כנגד העמדה הסובייטית המקובלת של השיטה החד מפלגתית, וכן רוואי לא הזדהה עם הדיקטטורה של הפרולטריון. בשנים 1950 עד 1951 הוא מונה לסגן מזכ"ל ה- MDP. בשנים 1948 - 1953 רוואי היה הסמכות העליונה בחיי התרבות ההונגריים. לשמו נקשר פיתוח הריאליזם סוציאליסטי. ואכיפתו ללא פשרות. לשמו נקשרת גםהלאמת כל מערכת בתי הספר בהונגריה והארגון מחדש של האקדמיה הונגרית למדעים.

מעבר לפסגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לפני נפילת ממשלת ראקושי, ביוני 1953, הוא גונה על ידי מפלגה בשל השלטון היחיד שהפעיל בתחום התרבותי ולכן הורחק מהוועדה הפוליטית ומההנהגה המרכזית ואיבד גם את תיק השר בממשלה. הוא זכה לפיצוי כסגן חסר השפעה במועצה הנשיאות של הרפובליקה העממית, ומונה לעורך הראשי של כתב עת מפלגתי תאורטי. ביולי 1956, אחרי גינוי הסטליניזם על ידי חרושצ'וב הוא ביקר בחריפות את ראקושי והפך שוב לחבר בוועדה הפוליטית, יחד עם יאנוש קאדאר. במהלך מהפכת 1956 הורחק שוב מתפקידיו. ב-25 באוקטובר נמלט לברית המועצות בעזרת שגרירות ברית המועצות בבודפשט וחזר להונגריה רק באפריל 1957. לאחר המרד ודיכויו, צידד רוואי בנקמה אכזרית ביותר כלפי המורדים. לאחר שעמדתו נדחתה על ידי הרוב שעמד מאחורי יאנש קאדאר, הוא קיבל את עמדת הרוב. הוא נפטר ממחלת לב בשנת 1959 ממנה סבל במשך שנים.

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A Magyar Szabadság érdemrend ezüst fokozata (1946)
  • Kossuth-érdemrend (második osztály) (1948)
  • A Köztársasági Elnök Elismerésének Koszorúja, arany fokozat (1948)
  • Kossuth-díj (1949)
  • A Magyar Népköztársasági Érdemrend, I. fokozat (1950)
  • A Magyar Népköztársaság Érdemrendje (1953)
  • A Munka Vörös Zászló Érdemrendje (1958)
  • מדליית כסף ממסדר החירות ההונגרי (1946)
  • מדליית קושוט (דרג ב') (1948)
  • זר פרס הנשיאות, זהב (1948)
  • פרס קושוט (1949)
  • מדליית הרפובליקה העממית ההונגרית, דרג ראשון (1950)
  • מדליית הרפובליקה העממית ההונגרית (1953)
  • מדליית הדגל האדום (1958)

כתביו העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tizenegyedik ige című verse (in: Vörös Újság, Bp., 1919)[6]
  • Polgári forradalom – proletárforradalom; Közoktatásügyi Népbiztosság, Bp., 1919
  • Kállai Gyula–Révai József: Népiség, demokrácia, szocializmus; Téka, Bp., 1943 (Társadalmi könyvtár)
  • Kossuth Lajos; Szikra, Szeged, 1944
  • Az ország újjáépítésének politikai előfeltételei. 1945. június 12.; Szikra Ny., Bp., 1945 (M. K. P. Szeminárium)
  • Mit tett pártunk a magyar népért? Révai József beszéde a választási agitátorokhoz 1945. aug. 20-án; Tiszántúl Ny., Debrecen 1945
  • Kommunisták a Nemzetgyűlésen. Gerő Ernő, Keresztes Mihály, Révai József beszéde; Szikra, Bp., 1945
  • Ady; Szikra, Bp., 1945
  • A magyar demokrácia nemzeti jellege. Beszéd a közalkalmazottak nagygyűlésén 1945. szeptember 13.; Szikra, Bp., 1945
  • Választási agitációnk és programmunk főbb szempontjai Révai József előadása az agitátorok részére 1945. aug. 30-án; Tiszántúli Lapkiadó, Szolnok, 1945
  • Révai József beszéde az ideiglenes nemzetgyűlés 7. ülésén 1945. október 12.; Szikra, Bp., 1945
  • Miért harcol a kommunista párt. A független, szabad, demokratikus Magyarországért? 1945. február 8.; Szikra Ny., Bp., 1945 (M. K. P. Szeminárium)
  • A nemzeti összefogás politikája; Szikra, Bp., 1946 (Szemináriumi füzetek)
  • Marxizmus és magyarság. Tanulmányok, cikkek; Szikra, Bp., 1946
  • Marxizmus és népiesség; Szikra, Bp., 1946
  • Kommunisták a nemzetgyűlésen. Rajk László beszéde 1945. dec. 1-én, Révai József beszéde 1945. dec. 4-én; Szikra Ny., Bp., 1946
  • A demokrácia önkritikája; Szikra Ny., Bp., 1946
  • Ady Endre. Révai József előadása; Szikra, Bp., 1946
  • A nemzeti felemelkedés útja. Rákosi Mátyás beszámolója, Révai József etc. felszólalásai a Magyar Kommunista Párt 3. kongresszusán; Szikra, Bp., 1946
  • A parasztságért! Rákosi Mátyás beszéde a Magyar Kommunista Párt kecskeméti parasztnapján 1946. aug. 20-án. Révai József vezércikke a Szabad Nép 1946. aug. 25-i számában; Szikra, Bp., 1946
  • A népi demokrácia kérdései. Gerő Ernő, Rajk László, stb. felszólalásai a Magyar Kommunista Párt 3. kongresszusán; Szikra, Bp., 1946
  • Munkásegység; Szikra, Bp., 1946 (A Magyar Kommunista Párt politikai akadémiája)
  • Petőfi Sándor; Szikra, Bp., 1946 (A Magyar Kommunista Párt politikai akadémiája)
  • A demokratikus nevelés szelleme; Szikra, Bp., 1947
  • A magyar értelmiség útja. 1947. aug. 12-én a Zeneakadémián tartott előadás; Szikra, Bp., 1947
  • Az összeesküvés tanulságai; Szikra, Bp., 1947
  • A válság tanulságai; Szikra, Bp., 1947
  • A NÉKOSz helyzete és jeladatai. Révai József előadása a NÉKOSz kommunista nagyaktíváján; MINSZ, Bp., 1948 (Magyar Ifjúság Népi Szövetsége)
  • A párt: élcsapat / Farkas Mihály beszéde a Nagybudapesti Pártfunkcionáriusok Értekezletén 1948. szeptember 17-én / A MDP Politikai Bizottságának 1948. szeptember 2-i határozata a tagfelvételi és tagjelöltfelvételi zárlatról. Révai József vezércikke a Szabad Nép 1948. szeptember 5-i számából; Szikra, Bp., 1948
  • Az egyház és demokrácia kérdéséhez. Négy különlenyomat. Révai József, Orbán László, Losonczy Géza cikkei; MKP Országos Oktatási Osztálya, Bp., 1948
  • Rákosi Mátyás, Révai József beszédei 1948. márc. 15-én. Kossuth, Petőfi, Táncsics szellemében; Szikra, Bp., 1948
  • Marxizmus, népiesség, magyarság; Szikra, Bp., 1948
  • A szociáldemokrata két irányzata; hozzászólás Horváth Zoltán; Szikra, Bp., 1948
  • 48 útján; Szikra, Bp., 1948
  • Rákosi Mátyás, Révai József centenáris beszéde. Kossuth, Petőfi, Táncsics szellemében; Hungária Ny., Bp., 1948
  • Harcba a népi demokrácia egyeteméért – öntudatos, szakképzett értelmiségért! Révai József beszéde, Lukács György előadása, Szalai Béla zárószava; MEFESZ, Bp., 1948
  • A népi demokrácia kérdései. Révai József előadása alapján; MKP Országos Oktatási Osztálya, Bp., 1948 (Oktatási füzetek Városi tanfolyam Politikai ismeretek)
  • Rákosi Mátyás, Révai József, Horváth Márton: 30 éves a magyar kommunista mozgalom; Szikra Ny., Bp., 1948
  • Ady-tanulmányok; Szikra, Bp., 1949
  • Lenin útján; Szikra, Bp., 1949
  • A reformkorszak. A pesti nép a 48-as forradalomban. Táncsics, Petőfi, Kossuth. 1948 időszerű tanulságai; MDP Központi Vezetősége Oktatási Osztálya, Bp., 1949
  • Megvédjük a békét: Révai József beszéde. Jóboru Magda megnyitója és zárszava, Mekis József, Bereczky Albert, stb. hozzászólásai. 1949. márc. 25-én; Magyar Értelmiség Nemzeti Bizottsága, Bp., 1949
  • Mit értünk el négy év alatt?; MDP., Bp., 1949
  • Rákosi Mátyás a MDP Központi Vezetősége 1949. márc. 5-6-iki ülésén elhangzott zárszava. Révai József hozzászólása népi demokráciánk fejlődése és a proletárdiktatúra kérdéséről; Szikra Ny., Bp., 1949
  • Élni tudtunk a szabadsággal. Válogatott cikkek és beszédek. 1945-1949; Szikra, Bp., 1949
  • Lenin útján; Szikra, Bp., 1949
  • Petőfi; Szikra, Bp., 1949
  • Megvédjük a békét! Révai József beszéde 1949. márc. 23-án; Magyar Értelmiség Nemzeti Bizottsága, Bp., 1949
  • Rákosi Mátyás a MDP Központi Vezetősége 1949. márc. 5-6-iki ülésén elhangzott zárszava / Révai József hozzászólása népi demokráciánk fejlődése és a proletárdiktatúra kérdéséről; Szikra Ny., Bp., 1949
  • A Magyar népi demokrácia jellege és fejlődése; Szikra, Bp., 1950 (A Magyar Dolgozók Pártja Pártfőiskolájának előadásai)
  • Molotov V. M.–Jacques Duclos–Révai József: A béke védelméről; Szikra, Bp., 1950 (Nemzetközi kérdések)
  • A Magyar Dolgozók Pártja Központi Vezetőségének határozata a magyar népgazdaság fejlesztésének legközelebbi feladatairól / A Magyar Dolgozók Pártja Központi Vezetőségének határozata a klerikális reakció elleni harcról. Gerő Ernő és Révai József elvtárs beszámolója; MDP, Bp., 1950
  • Irodalmi tanulmányok; Szikra, Bp., 1950
  • Harc a béke megvédéséért! Révai József 1950. szept. 15-én tartott előadása; Athenaeum, Bp., 1950
  • Révai József felszólalása a Magyar Dolgozók Pártja 2. kongresszusán; MDP, Bp., 1951
  • A Rákosi-per; Szabad Győr Ny., Győr, 1952
  • Kulturális forradalmunk kérdései; Szikra, Bp., 1952
  • Marx és az 1848-as magyar forradalom; Szikra, Bp., 1953
  • Válogatott irodalmi tanulmányok; jegyz. Bóka László et al.; Kossuth, Bp., 1960 (Pártmunkások könyvtára)
  • Válogatott történelmi írások, 1-2.; vál., jegyz. F. Majlát Auguszta; Kossuth, Bp., 1966
  • A Magyar Kommunista Párt Központi vezetőségének tevékenysége; MSZMP Politikai Főiskola, Nemzetközi Munkásmozgalom Története tanszék, Bp., 1968
  • Petőfi; szerk., bev. Bodnár György; Kossuth, Bp., 1973 (Esztétikai kiskönyvtár)
  • József Attila; szerk., bev., jegyz. Erki Edit; Kossuth, Bp., 1974 (Esztétikai kiskönyvtár)
  • Ifjúkori írások 1917-1919; sajtó alá rend. F. Majlát Auguszta, Agárdi Péter, közrem. Gábor Sándorné, Rusznyák Péter; Akadémiai, Bp., 1981 (Irodalom, szocializmus

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון ביבליוגרפי הונגרי Magyar életrajzi lexikon 1000–1990. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémia
  • Officina egyetemes lexikon. Főszerk. Markó László. Budapest: Officina Nova. 1994. ISBN 963-8185-87-2
  • Új magyar életrajzi lexikon V. (P–S). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2004. ISBN 963-547-414-8
  • Az 1947. szeptember 16-ra Budapestre összehívott Országgyűlés almanachja. Főszerk. Marelyn Kiss József, Vida István. Budapest: Magyar Országgyűlés. 2005. arch Hozzáférés: 2012. jan. 10.
  • Romsics Ignác: Magyarország története a XX. században. Budapest: Osiris. 2005.
  • Gyarmati György: A Rákosi-korszak. Budapest: ÁBTL-Rubicon. 2011.
  • יוז'ף רוואי Révai József. Kommunista hatalombirtokosok – 1956. neb.hu

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוז'ף רוואי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://web.archive.org/web/20140808075308/http://www.ogyk.hu/e-konyvt/mpgy/alm/almanach_1947-49/1947_ngy_a_t349.htm#
  2. ^ HU BFL - XXV.4.a - 2513 - 1958
  3. ^ László Ferenc: Révai József pályaképe – Egy veszedelmes elme (Magyar Narancs)
  4. ^ חוג גלילאו היה אגודה של סטודנטים אתיאיסטים בעלי חשיבה חופשית בבודפשט בין 1908 ל - 1919
  5. ^ הסוציאליסטים המהפכניים היו איחוד של הקבוצות האנטי מיליטריסטיות ההונגריות במהלך מלחמת העולם הראשונה
  6. ^ http://blog.xfree.hu/myblog.tvn?n=gabfe&pid=177398&blog_cim=R%E9vai%20J%F3zsef:%20Tizenegyedik%20ige