יוזף ביהלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוזף ביהלר
Josef Bühler
Bühler Josef.jpg
לידה 16 בפברואר 1904
באד ואלדזה, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
הוצאה להורג 22 באוגוסט 1948 (בגיל 44)
קרקוב, פולין פוליןפולין
השתייכות גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
Flag of the Schutzstaffel.svg אס אס
דרגה בריגדפיהרר (אס אס) בריגדפיהרר
תפקידים צבאיים
מזכיר המדינה בגנרלגוברנמן
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה
תפקידים אזרחיים
תובע בבית המשפט המחוזי במינכן

ד"ר יוזף ביהלרגרמנית: Josef Bühler‏; 16 בפברואר 1904 - 22 באוגוסט 1948) היה פוליטיקאי נאצי ששימש כמזכיר המדינה בממשל הכללי של פולין בזמן מלחמת העולם השנייה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהלר נולד בשנת 1904 בעיירה באד ואלדזה שבמדינת באדן-וירטמברג, למשפחה קתולית בעלת 12 ילדים. אביו היה אופה. בילר החל ללמוד משפטים ובגיל 26 היה בעל תואר ד"ר למשפטים. לאחר לימודיו החל ביהלר לכהן כשופט עוזר בבית המשפט המקומי של מינכן, שם פגש את הנס פרנק, ששימש כיועץ משפטי לאדולף היטלר, ועבר לעבוד במשרדו.

המפלגה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, ב-1 באפריל 1933, מונה הנס פרנק לשר המשפטים של מחוז בוואריה. ביהלר נרשם כחבר במפלגה הנאצית ומונה על ידי פרנק לתובע בבית המשפט המקומי של מינכן, ובשנת 1935 קודם למשרת התובע של בית המשפט המחוזי בעיר. בשנת 1938 שימש פרנק כשר בלי תיק בממשלת היטלר וביהלר מונה למנהל משרדו.

הממשל הכללי של פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הפלישה לפולין, ב-1 בספטמבר 1939, מונה פרנק למושל הצבאי של שטחי פולין הכבושה. בתחילה שימש כמנהל משרדו של פרנק ובשנת 1941 מונה למזכיר המדינה בגנרלגוברנמן וקיבל מהיינריך הימלר את דרגת הבריגדפיהרר. עם התבססות הממשל בפולין החלו מאבקי כוח בין משרד המושל פרנק לבין הפיקוד הבכיר של הס"ס באזור בראשות פרידריך-וילהלם קריגר. פרנק רצה להיות הסמכות היחידה על יחידות הס"ס והמשטרה בתחום שלטונו, אך קריגר משך מן הצד השני וניסה להיות כפוף להימלר בלבד.

עקב מתיחות זו הוחלט להזמין את ביהלר, כממלא מקומו של פרנק, לועידת ואנזה, אף על פי שלא נכח ברשימת המוזמנים הראשונה. מארגן הועידה, אדולף אייכמן אמר במשפטו כי היידריך ביקש להזמין את ביהלר על מנת לחזק את יציבות הפתרון הסופי תוך ודאות לקיום שיתוף פעולה בין הגופים[1]. בכירי הס"ס ידעו כי הממשל קורס תחת פיצוץ האוכלוסין היהודי בשטחו והוא צמא לפתרון יכיל ומהיר לבעיה זו. ואכן במהלך הועידה הייתה לביהלר רק בקשה אחת: "ששאלת היהודית באזור זה (הגנרלגוברנמן) תיפתר מהר ככל האפשר". ביהלר היה מודע להליך ההשמדה שכבר החל בחלמנו, וכן על בניית תאי גזים בבלז'ץ, והוא הפציר בוועידה שהפתרון הסופי יתחיל ביהודי הגנרלגוברנמן שכן שינועם למחנות אינו בגדר בעיה ואומד היהודים שאינם כשירים לעבודה להערכתו עמד על 2.5 מיליון יהודים. בוועידה הכיר ביהלר כי הטיפול בפתרון היהודי מוטל באחריות הס"ס והממשל נותן לו את תמיכתו המלאה[2].

ביהלר כיהן בתפקידו כמזכיר בממשלה עד לשחרור פולין בידי הצבא האדום בינואר 1945.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כיבוש קרקוב, בירת הגנרלגוברנמן, ברח ביהלר מהעיר עד שנתפס על ידי הצבא האדום ב-30 במאי. בעלות הברית ידעו שביהלר יכול לשמש כעד במשפט נגד פרנק ולכן הוא נאסר בתנאים מיוחדים. באפריל 1946 הופיע במשפטי נירנברג כעד הגנה של הנס פרנק, בה טען כי פרנק לא ידע מהשמדת היהודים וכי: "מהודעתו זו (של היידריך) התרשמתי מעל לכל ספק, שהעברת היהודים תתנהל אף כי לא משום אהבת היהודים עצמם, אלא למען שמו הטוב ויוקרתו של העם הגרמני, בצורה הומנית". באותו הזמן עדיין לא נמצא פרוטוקול ועידת ואנזה, בו מוזכרת דרישתו של ביהלר, בשם פרנק, לחסל בהקדם את יהודי הגנרלגוברנמן[3]. ביהלר ניסה לגמד את חלקו של הממשל בהשמדת היהודים ושטח פעמים רבות את הסכסוך בין הממשל לבין הס"ס על מנת להוכיח את חפותם. טענותיו של ביהלר לא עזרו לו או לפרנק, ולאחר שפרנק הוצא להורג בסיום המשפטים, הוסגר ביהלר לפולין והועמד לדין בפני בית המשפט העליון. ביהלר הורשע בפשעי מלחמה והוצא להורג בקרקוב ב-22 באוגוסט 1948. ביהלר היה אחד מתוך שלושה בלבד (יחד עם אדולף אייכמן וקרל אברהרד שנגארת) שהשתתפו בוועידה והוצאו להורג לאחר המלחמה.

דמותו של ביהלר הופיעה ברומן ההיסטוריה האלטרנטיבית ארץ אבות מאת רוברט האריס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוזף ביהלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לוין א' לן ש', הנדון:השמדה-ועידת ואנזה והפתרון הסופי, עמ' 151
  2. ^ פרוטוקול הועידה, עמ' 15
  3. ^ Roseman M, "The villa, The lake, The meeting", p.73