יוזף גנץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוזף גנץ
לידה 1 ביולי 1898
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביולי 1967 (בגיל 69)
סנט קילדה, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה הטכנית בדרמשטאדט עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד עורך ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוזף גנץגרמנית: Josef Ganz;‏ 1 ביולי 189826 ביולי 1967) היה מעצב רכב יהודי-הונגרי-גרמני יליד בודפשט, הונגריה ואבי מכונית ה"חיפושית".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזף גנץ נולד ב-1898 למשפחה יהודית שהתגוררה בבודפשט, הבירה השנייה של האימפריה האסטרו-הונגרית. אמו הייתה מריה טורוק (1872–1926) מהונגריה. אביו היה הוגו מרקוס גנץ (1862–1922) ממיינץ בגרמניה, שעבד כסופר פוליטי וספרותי ועיתונאי ב"פרנקפורטר צייטונג". יוזף גנץ הוקסם מהטכנולוגיה עוד מגיל צעיר. המשפחה עברה מבודפשט לווינה, ולאחר מכן עברה שוב ב-1916 לפרנקפורט בגרמניה וקיבלה אזרחות גרמנית. ביולי 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, התגייס גנץ מרצונו לצבא הגרמני ולחם בצי הגרמני. לאחר המלחמה, בשנת 1918 חידש יוזף גנץ את לימודי הנדסת המכונות ב-Technische Hochschule Wien. לאחר שלושה סמסטרים עבר לאוניברסיטה הטכנית של דרמשטאדט.[1][2] הוא סיים את לימודיו בשנת 1927.[1] במהלך תקופה זו עלה במוחו הרעיון לבנות מכונית קטנה במחיר של אופנוע.

יוזף גנץ עם אב הטיפוס של ארדי-גאנץ, 1930
יוזף גנץ באב הטיפוס של Maikäfer, 1931
דגם ראשון של Standard Superior, 1933
דגם שני של הסטנדרט סופריור, 1934
עלון הפרסום של הסטנדרט סופריור, 1934

אבות טיפוס והסופריור הסטנדרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1923, כסטודנט צעיר להנדסת מכונות, ערך גנץ את רישומי הרכב הראשונים שלו למכונית להמונים. זו הייתה מכונית קטנה וקלת משקל בנוסח ה-Rumpler Tropfenwagen עם מנוע רכוב באמצע, מתלי גלגלים עצמאיים, סרנים מתנדנדים וגוף אווירודינמי. בהיעדר מימון לבניית אב הטיפוס, הוא החל לפרסם מאמרים על עיצוב מכוניות מתקדם במגזינים שונים, וזמן קצר לאחר סיום לימודיו ב-1927, התמנה לעורך הראשי החדש של Klein-Motor-Sport (אנ'). הוא השתמש במגזין זה כפלטפורמה לביקורת על מכוניות כבדות, לא בטיחותיות ומיושנות, ולקידום של עיצוב חדשני ותפיסת המכונית שלו כמיועדת לכלל האוכלוסייה בגרמניה. המגזין צבר מוניטין והשפעה, ובינואר 1929 שונה שמו ל"מוטור-קריטיק" (אנ'). אחד הכותבים למגזין היה Béla Barényi (אנ'), בעת שהיה סטודנט להנדסה.

החברות נלחמו נגד "מוטור-קריטיק" בתביעות משפטיות, בקמפיינים של השמצות וחרם פרסומי. הפרסום למגזין וליוזף גנץ גדל.

בשנת 1929 החל יוזף גנץ ליצור קשר עם יצרניות האופנועים הגרמניות צונדאפ, Ardie ו-DKW לשיתוף פעולה לבניית אב טיפוס למכונית קטנה. התוצרים היו אב-טיפוס ראשון, הארדי-גנץ, שנבנה בארדי ב-1930 ואב טיפוס שני שהושלם באדלר במאי 1931, שזכה לכינוי Maikäfer ("חיפושית מאי", שם חיבה לחיפושית האירופית הנפוצה, "Melolontha melolontha"(אנ')). החדשות על אבות הטיפוס התפשטו בתעשייה. יוזף גנץ הוצב כמהנדס יועץ בדיימלר-בנץ וב.מ.וו. שם היה מעורב בפיתוח הדגמים הראשונים עם מתלי גלגלים עצמאיים: מרצדס בנץ 170 ו-ב.מ.וו 3/20 (Automobilkonstruktion München 1).

החברה הראשונה שבנתה מכונית על פי הפטנטים הרבים של יוסף גנץ הייתה Standard Fahrzeugfabrik, שהציגה את דגם ה-Standard Superior שלה ב-IAMA (Internationale Auto- und Motorradausstellung) בברלין בפברואר 1933. הוא כלל שלדה צינורית, מנוע מותקן באמצע, ומתלי גלגלים עצמאיים עם סרנים מתנדנדים מאחור. כשאדולף היטלר עלה לשלטון והתמנה לקנצלר הוא גילה עניין בעיצוב ובמחיר המכירה הנמוך של 1,590 רייכסמארק. בחסות הממשלה האנטישמית החדשה של המשטר הנאצי יוזף גנץ היה יעד לאויביו מתעשיית הרכב, שהתנגדו לדברים שנכתבו ב"מוטור-קריטיק".

מנהל פולקסווגן לאחר המלחמה, היינריך נורדהוף (אנ'), אמר מאוחר יותר כי "יוזף גנץ תקף במוטור-קריטיק את חברות הרכב הוותיקות והמבוססות באירוניה נושכת ובשכנוע נלהב של מיסיונר".[3]

השפעה על פורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחדשות על התוצאות שהושגו עם אבות הטיפוס Ardie-Ganz ו-Adler Maikäfer הגיעו לצונדאפ, החברה פנתה לפרדיננד פורשה בספטמבר 1931 כדי שיפתח את "Auto für Jedermann" - "מכונית לכל אדם".[4][5] פורשה העדיף את מנוע 4 הצילינדרים השטוח, כפי שנוסה גם על ידי דיימלר-בנץ בפיקוחו של גנץ כמעט שנה קודם לכן, אבל צונדאפ העדיפה מנוע רדיאלי 5 צילינדרים מקורר מים. ב-1932 פעלו שלושה אבות טיפוס.[6] כל המכוניות הללו אבדו במהלך המלחמה. האחרונה בהן נהרסה בהפצצה על שטוטגרט ב-1945.

גנץ נעצר על ידי הגסטפו במאי 1933 בתואנות מזויפות של סחיטה של תעשיית הרכב. בסופו של דבר הוא שוחרר. הוא נמלט מגרמניה ביוני 1934 - החודש שבו הטיל אדולף היטלר על פרדיננד פורשה לעצב מכונית לייצור המוני במחיר לצרכן של 1,000 רייכסמרק. [7]

לאחר תקופה קצרה בליכטנשטיין, התיישב גנץ בשווייץ, שם החל בפרויקט רכב שווייצרי בתמיכת הממשלה. בגרמניה הסתיים הייצור של Standard Superior ושל Bungartz Butz. אבות הטיפוס הראשונים של המכונית השווייצרית נבנו בשנים 1937 ו-1938 ותוכניות נוצרו לייצור המוני בתוך מפעל חדש. לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, גנץ שוב היה תחת איום מצד הגסטפו ופקידי ממשל שווייצריים, שטענו כי פרויקט הרכב השווייצרי היה שלהם. לאחר המלחמה, מספר קטן של מכוניות שווייצריות נבנו על ידי חברת הרכב ראפיד. גנץ הגיש תביעה משפטית נגד השווייצרים.

לאחר חמש שנים של מאבק משפטי, עזב גנץ את שווייץ ב-1949 והשתקע בצרפת. בצרפת הוא עבד על מכונית קטנה חדשה, אבל כבר לא יכול היה להתחרות בפולקסווגן.

ב-1951 היגר גנץ לאוסטרליה.[8] הוא התגורר במגדלי אדג'ווטר, סנט קילדה, מלבורן. ועבד במשך מספר שנים בג'נרל מוטורס - הולדן. בראשית שנות ה-60 סבל מבעיות בריאות לאחר סדרה של התקפי לב.

בשנת 1965 ביקשה הרפובליקה הפדרלית של גרמניה את רשות ממשלת אוסטרליה להעניק ליוזף גנץ את צלב הקצין של עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית. ממשלת אוסטרליה דחתה את הבקשה, על פי התקנות שהיו קיימות באותה תקופה ביחס לפרסים זרים לאזרחים אוסטרלים.[9]

יוזף גנץ נפטר ב-1967 באלמוניות באוסטרליה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Paul Schilperoord, The Extraordinary Life of Josef Ganz: The Jewish Engineer Behind Hitler's Volkswagen, RVP Publishers, New York 2011, ISBN 978-1-61412-201-2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוזף גנץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 https://www.tu-darmstadt.de/media/daa_responsives_design/01_die_universitaet_medien/aktuelles_6/publikationen_km/hoch3/pdf/web-hoch3-2017-4.pdf
  2. ^ "Josef Ganz erfand den Volkswagen - Ur-Käfer von Frankfurter Ingenieur wird rekonstruiert". bild.de (בגרמנית). נבדק ב-2019-09-15.
  3. ^ "'A Revelation of a Secret Love'", LIFE International, page 73, October 24, 1960.
  4. ^ Zündapp, Volkswagen Entwicklung 1932 – Entwurf Porsche, Stuttgart, 5-Zylinder-Sternmotor (PDF)
  5. ^ Zündapp, Volkswagen Entwicklung 1932 (בגרמנית), Nürnberg: Museen der Stadt Nürnberg, 2002, p. 20
  6. ^ TheSamba.com :: Gallery Search
  7. ^ "Der Fall Ganz: Wie der VW Käfer wirklich entstand", Technology Review (German edition), November 2005.
  8. ^ Ganz, Josef - Migration and naturalisation, 1951-1968, National Archives of Australia, MP1194/1, V1961/21998
  9. ^ Decorations and awards - Germany - Ganz, Josef, National Archives of Australia, A1838, 1535/25/17