יוזף קלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוזף קלר
Josef Klehr
לידה 17 באוקטובר 1904
קיטרז, שלזיה עילית, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באוגוסט 1988 (בגיל 83)
Leiferde, סקסוניה התחתונה, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה צלב ההצטיינות במלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוזף קלר (17 באוקטובר 190423 באוגוסט 1988) היה פושע מלחמה נאצי. הוא שימש כמפקד סמל באס אס, מפקח במספר מחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית ואחראי תברואה באושוויץ.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלר נולד בשלזיה עילית לאב ששימש כמורה. הוא עבר בחינה לנגרות ב-1921.[1] החל משנת 1934 עבד כשוער לילה.[1] מ-1938 היה עוזר סמל בכלא ווהלאו (אנ').[2]

משנת 1932 קלר היה חבר במפלגה הנאצית וב-Allgemeine SS (אנ'). הוא השתתף בתרגילים צבאיים בוורמאכט וקיבל הכשרה להיות חובש. זמן קצר לפני תחילת המלחמה גויס לואפן אס אס. באוגוסט 1939 הוא הועבר לבוכנוואלד כשומר, ולאחר מכן למחנה הריכוז דכאו כחלק מצוות רפואי.[2] בינואר 1941 הועלה לדרגת אונטרשארפירר (אנ') והועבר לאושוויץ, שם עבד כסדרן רפואי במרפאת האסירים.

החל מ-1942 קלר הרג אנשים במרפאת האסירים על ידי הזרקות פנול ללב. הוא הגה דרכים לייעל את מהירות תהליך ההרג, כמו ניסויים במיקום האסירים לפני ההזרקה.

קלר ערך מדי פעם סלקציות בעצמו, וכשהודיעו לו שרופא המחנה אינו זמין, קבע כי "היום אני רופא המחנה". בשל תיאורים שונים שלו עומד על רקע גופות כשהוא "לובש מעיל לבן" או "סינר גומי ורוד וכפפות גומי" ו"מחזיק בידיו מזרק 20 סמ"ק עם מחט ארוכה", קלר תואר בתור "הקריקטורה האולטימטיבית של רופא אושוויץ הכל יכול". הוא התפרסם באכזריותו הסדיסטית.[3]

לפי מה שסיפר ויטולד פילצקי "לא היו במרפאתו רק חולים או תשושים. חלקם היו כאן רק בגלל שקלר לא אהב אותם והכניס אותם ל"רשימה השחורה". קלר נהג לרצוח במחט שלו בלהט רב, עיניים מטורפות וחיוך סדיסטי, הוא הכה על הקיר לאחר הריגתו של כל קורבן. בזמני, הוא טען שהרג ארבעה עשר אלף בני אדם והוא התפאר במספר זה בכל יום בהנאה רבה".[4]

בשנת 1943 הפך קלר לאחראי תברואה באושוויץ. כמטפל בציקלון בה, משימותיו כללו לא רק חיטוי מגורים ובגדים, אלא מעורבות ישירה בשליחה המונית של אסירים להמתה בגז. הוא היה אחד האחראים להחדרת הגז.[5] הוא גם נכח בסלקציות בהן נשלחו חסרי יכולת לעבוד לתאי הגזים.

ב-20 באפריל 1943 זכה קלר בעיטור "צלב הצטיינות במלחמה" (אנ'). הוא הועבר לגלייביץ בשנת 1944 שם היה ראש בית החולים לאסירים.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פינוי אושוויץ, שמר קלר על אסירים שהועברו למחנה הריכוז גרוס-רוזן, ולאחר מכן פיקד על ידי יחידה קרבית של האס אס. בתחילת מאי 1945 הוא נפל בשבי באוסטריה על ידי האמריקאים והוחזק עד 1948.

הוא חזר למשפחתו בבראונשווייג וחזר לעבוד כנגר. באפריל 1960 הוציאה הפרקליטות של פרנקפורט צו מעצר שהוצא לפועל בספטמבר לאחר שנקבע בוודאות מקום הימצאו של קלר.

ב-19 באוגוסט 1965 הרשיע אותו בית המשפט ברצח ב-475 מקרים לפחות,[6] בסיוע לרצח משותף של לפחות 2730 מקרים, וגזר עליו מאסר עולם בתוספת 15 שנים.[7] העד גלובאקי העיד בבית המשפט כי קלר הרג את נשים ששרדו את הטבח שבוצע בשאר הנשים לאחר ניסיון בריחה באמצעות הזרקת פנול.[8]

בזמן שהיה בכלא, קלר התראיין לעיתונאי ויוצר הסרטים אבו דמנט. כשדמנט דיבר על הכחשת שואה, קלר אמר:

שאלו אותי פעם אם אנשים הומתו בגז באושוויץ? אמרתי - אני אגיד לך בגלוי ובכנות... שאנשים הומתו בגז. וכל מי שטוען שאין גזים... כן, אני לא מבין אותו, הוא בטח משוגע או טועה... כשאתה שלוש, ארבע שנים באושוויץ וחווית הכל, אז אני לא יכול לשקר על זה ולומר שמעולם לא הומתו בגז

מצוטט ב-רוברט יאן ואן פלט: The case for Auschwitz, הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, 2002, עמ' 290-91.

ב-25 בינואר 1988 הושעה עונשו של קלר על תנאי. ב-10 ביוני, הוא נצטווה לרצות את היתרה על תנאי. לאחר שבעה חודשי חופש, הוא מת בגיל 83.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Josef Klehr" (בגרמנית). נבדק ב-29 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 יוזף קלר, דר שפיגל
  3. ^ "The organizational structure of Auschwitz Concentration Camp / The SS garrison / History / Auschwitz-Birkenau".
  4. ^ "Witold's Report". 1942.
  5. ^ "Karl Lill" (בגרמנית). נבדק ב-29 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Bundeszentrale für politische Bildung, Vor 55 Jahren: Urteil im Frankfurter Auschwitz-Prozess, bpb.de (בגרמנית)
  7. ^ "Josef Klehr" (בגרמנית). Der Spiegel. 29 בינואר 1979. נבדק ב-29 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "The Budy Massacre - A grim anniversary". Auschwitz-Birkenau. Memorial and museum. 10 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-21 במאי 2011. נבדק ב-9 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)