יוחנן גיטרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יוחנן גיטרמן (19101997) היה משורר ציוני מברית המועצות, משושלת חסידי טשיטשלניק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוחנן גיטרמן נולד בשנת 1910 בעיר טשיטשלניק (אנ') שבאוקראינה של היום, אז חלק של האימפריה הרוסית. ילדותו עברה עליו באווירה עזה של אנטישמיות ופרעות ביהודים, עד שמשפחתו נאלצה לעקור, ביחד עם אלפי פליטים יהודים אחרים, מזרחה אל הבסרביה, לעיר ריבניצה שבגבול רומניה. כנער צעיר היה עד לאירועי המהפכה הרוסית בשנת 1917, ואחר כך לפרעות שפרעו האוקראינים ביהודים כ"שעיר לעזאזל", בימי מלחמת האזרחים ברוסיה.

בילדותו למד תורה ב"חדר" מפי המלמד ר' נטע חזן, ומפי אביו ר' מרדכי, האדמו"ר מטשיטשלניק. אחר כך למד תלמוד ופוסקים בעיר ריבניצה, מפי מרא דאתרא ר' יוסף בער פלדמן. באותה עת היה הנער יוחנן פעיל בארגון ציוני חשאי בשם "הסתדרות הצעיר". אחר כך עבר לעיר אודסה ולמד באוניברסיטה המקומית מתמטיקה ופיזיקה. תוך כדי לימודיו עבד בלילות למחייתו כמסגר במפעל מקומי. אחר כך עבד כמנהל חשבונות במפעל כימי גדול.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, בטרם הגיעו לאודסה הנאצים ועוזריהם הרומנים, בשנת 1941, עבר עם צוות המפעל שבו עבד ועם משפחתו לקזחסטן הסובייטית, שם בעיר הבירה אלמה אטה מתו הוריו ונקברו. בתום המלחמה חזר לאודסה ובנה לו שם בית. אווירת האנטישמיות נמשכה בימי סטלין והשליטים שבאו אחריו, וזו חיזקה בלבו את הרצון לעלות לארץ ישראל.

בחודש מאי 1973 עלו לישראל יוחנן גיטרמן ורעייתו סובל (לבית פלקסיבר) עם בתם פנינה וחתנם דב פסמניק ושני ילדיהם. הם נשלחו למרכז הקליטה בנצרת עילית, ובתוך שנה עברו לגור בירושלים. בארץ המשיך לעבוד כמנהל חשבונות, בשנת 1983 פרש לגמלאות. בשנת 1990 עלה לארץ גם בנו, בן ציון, עם אשתו נטלה ובתם.

את שיריו החל לכתוב אחרי המלחמה, באווירה של פחד וחרדה. הוא נהג להסתירם פן יתגלו. חלק גדול מהם העלתה רעייתו באש מתוך חשש שנבע משמועות על חיפוש הבולשת בביתם. את השירים הנותרים העביר לישראל בסיוע שגרירות הולנד בברית המועצות שטיפלה בהסדרת המעבר של יהודים שעוזבים את המדינה.

בבואו לארץ התאכזב מהפלגנות בעם, הפרוד בין דתיים וחילונים, השחיתות והמתירנות. לכאביו, אכזבותיו ותקוותיו נתן ביטוי נרחב בשיריו.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המית הלב, הוצאת המחבר, תשד"ם
  • מזמרת לבי, הוצאת מבוע, תשנ"ו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שנתון שנה בשנה, פרקי הווי מהחיים תחת הסובייטים, הוצאת היכל שלמה בירושלים, תשמ"א, תשמ"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]