יוחנן השמיני, קיסר האימפריה הביזנטית
 | |||||
| לידה |
18 בדצמבר 1392 קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1448 (בגיל 55) קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית | ||||
| מדינה |
האימפריה הביזנטית | ||||
| בן או בת זוג |
אנה ממוסקבה (1409, 1411, 1414, 1411–1417) Sophia of Montferrat (19 בינואר 1421–אוגוסט 1426) Maria of Trebizond (1427, ספטמבר 1427–1439) Sophia of Montferrat | ||||
| שושלת פלאולוגוס | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
יוחנן השמיני פלאולוגוס (ביוונית: Ἰωάννης Παλαιολόγος; 18 בדצמבר 1392 – 31 באוקטובר 1448) היה הקיסר הלפני אחרון של האימפריה הביזנטית.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוחנן היה בנם הבכור של הקיסר הביזנטי מנואל השני (עמנואל השני) ושל רעיתו, הלנה דראגאש, בתו של השליט הסרבי, קונסטנטין דראגאש. הוא היה שותף לשלטון של אביו לפני 1416 והחל מ-1425. יוחנן התחתן 3 פעמים, אך לא היו לו ילדים.
יוחנן ניהל את הגנת קונסטנטינופול בעת המצור שהטיל עליה הסולטאן מורט השני ב-1423. הוא נאלץ להסכים לוויתור שעשה אחיו לוונציאנים, כשהעביר להם את השלטון על סלוניקי. יוחנן חיפש את הדרך לאיחוד הנצרות המזרחית עם הנצרות המערבית ועמד בראש המשלחת הביזנטית, בשנים 1437–1439 שניהלה באיטליה את המסע ומתן בין הנהגות שתי הדתות. המשא ומתן הוכתר בהצלחה ובפירנצה הכריז האפיפיור אאוגניוס הרביעי על האיחוד, אך התנגדות שקמה בקרב הביזנטינים הכשילה את ההסכם.
בעת שהיתו של יוחנן באיטליה מינה את אחיו קונסטנטינוס האחד עשר לעוצר קונסטנטינופול וייעד אותו להיות יורשו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוחנן השמיני, קיסר האימפריה הביזנטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
