יוחנן לינדנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוחנן לינדנר
Prof. Hans Lindner.JPG
לידה 21 באפריל 1922
שצ'צ'ין, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1981 (בגיל 58 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנדוקרינולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ביולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות מכון ויצמן למדע עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוחנן (הַנס) רודולף לינדנֶר (21 באפריל 19221982; Hans Rudolf Lindner) היה חוקר אנדוקרינולוגיה ורבייה ישראלי, פרופסור לפיזיולוגיה במכון ויצמן למדע. חתן פרס ישראל למדעי החיים (תשל"ט).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנס רודולף לינדנר נולד ב-1922 בשטֶטין שבגרמניה (כיום שצ'צ'ין, פולין). בשנת 1936, כשהיה בן 14, עזב עם הוריו את גרמניה הנאצית ועלה לארץ ישראל עם אחיו במסגרת עליית הנוער. הוא למד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, ובעקבות זאת עסק ברפתנות והתגורר במושב בית יצחק. במלחמת העצמאות נפל אחיו הגדול אריה[1] ב-1950,[2] לאחר המלחמה, נסע לינדנר לסידני שבאוסטרליה ללמוד רפואה וטרינרית. הוא סיים בהצטיינות וקיבל מלגה ללימודים באוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה, שם למד מדעי הרפואה (ביוכימיה ופיזיולוגיה) והתמקד בלימודי אנדוקרינולוגיה הביולוגיה של הרבייה. לאחר שקיבל תואר דוקטור בקיימברידג', שב לאוסטרליה בשל התחייבות מוקדמת למספר שנים ושם שימש כחוקר בכיר באגף לפיזיולוגיה ב-Commonwealth Scientific and Industrial Research Organisation בסידני, בו התרכז בחקר פיטואסטרוגנים.

בשנת 1964 שב לינדנר לישראל והתקבל כחוקר במחלקה לביודינמיקה במכון ויצמן למדע. כעבור שנה קודם לדרג פרופסור חבר, ולאחר שהות כפרופסור אורח באוניברסיטת קורנל שבארצות הברית, התמנה בשנת 1968 לראש המחלקה[3] (ושינה את שמה למחלקה לחקר ההורמונים). במרוצת השנים כיהן בתפקידים מנהלתיים נוספים: דקאן הפקולטה לביולוגיה, יושב ראש הוועדה לקידום מדענים וחבר הוועדה המייעצת לנשיא המכון. נוסף על אלו היה לינדנר חבר בחבר הנאמנים של בית חולים הדסה וכיהן כנשיא האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה (19731978).

לינדנר פרסם מאות מאמרים מדעיים. עבודתו זכתה להוקרה מקצועית ולהכרה ציבורית: הוא זכה בפרס צונדק לאנדוקרינולוגיה (1972),[4] בפרס ישראל למדעי החיים (תשל"ט1979)[5] ובפרס רוטשילד בביולוגיה (1982), והתקבל כחבר האקדמיה הישראלית למדעים (תשל"ט–1979).[6]

האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה מעניקה על שמו את הפרס היוקרתי ביותר הניתן על ידה, המחולק מדי שנה עבור הישגים מדעיים של חוקרים צעירים בתחום האנדוקרינולוגיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "In Memoriam: Hans Rudolf Lindner, 1922-1982," Israel Journal of Medical Sciences 19,1 (1983), 217.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Lindner, Hans Rudolph, " in: Gerhard Bettendorf, Zur Geschichte der Endokrinologie und Reproduktionsmedizin, Berlin [u.a.]: Springer, 1995, S. 349-350 (בגרמנית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריה לינדנר (אלוני), אריה (אוטו) לינדנר (אלוני), דבר, מודעת אבל, 25 ביוני 1948 (מודעה).
  2. ^ הועלו בדרגה במכון ויצמן, מעריב, טור 1, 30 ביוני 1965.
  3. ^ נתמנה ראש המחלקה לביודינמיקה במכון וייצמן, דבר, 7 במאי 1968; פרופ' לינדנר ראש המח' לביודינאמיקה במכון וייצמן, מעריב, 7 במאי 1968.
  4. ^ אברהם פלג, "אנחנו מקווים ליצור הורמון שיעודד צמיחתם של ילדים נמוכי קומה", מעריב, טור 2, 8 בדצמבר 1978.
  5. ^ "על הישגים למופת ועל תרומות חשובות ביותר לאנדוקרינולוגיה, הביולוגיה של הרבייה, וכן חקר ההורמונים וחקר תפקודו של לוז יותרת המוח, ומכאן ההבנה בתפקודו של גוף האדם" (פרס ישראל יינתן לאבי שיטת ההזרעה המלאכותית בבקר, מעריב, 3 בדצמבר 1978).
  6. ^ חברים שהלכו לעולמם, האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים: דו"ח שנתי תשע"ד 2013/14, עמ' 148.