יוחנן סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יוחנן סופר
האדמו"ר מערלוי
Erlau Rebbe.jpg

האדמו"ר מערלוי בשמחה של אחד מתלמידיו
חיבורו העיקרי אמרי סופר, יומין דחנוכה
תאריך לידה י"ג בטבת ה'תרפ"ג
מקום לידה ערלוי, הונגריה
תאריך פטירה י"ג באדר א' ה'תשע"ו (בגיל 93)
מקום פטירה ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות
תאריך לידה לועזי 1 בינואר 1923
תאריך פטירה לועזי 22 בפברואר 2016
חסידות חסידות ערלוי
מקום מגורים שכונת קטמון ירושלים
תחילת כהונה אחרי תש"י
סיום כהונה תשע"ו
רבותיו אביו הרב משה סופר
סביו הרב שמעון סופר, הרב יוסף אשר הלוי פולאק
נושאים בהם עסק ש"ס, דרשות, מוסר
חיבוריו "אמרי סופר", "אפריון חתנים", "יומין דחנוכה", קינה לשואה
אב הרב משה סופר
אם טושענע שאנפעלד
בת זוג מרים

הרב יוחנן סופר (י"ג בטבת תרפ"ג; 1 בינואר 1923 - י"ג באדר א' תשע"ו, 22 בפברואר 2016) היה האדמו"ר מערלוי, דור חמישי לחת"ם סופר. אחרי השואה הקים מחדש את קהילת ערלוי. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. התגורר בירושלים. כמסורת משפחת סופר מכונה על שם ספרו אמרי סופר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סופר היה בנם של טושענע והרב משה סופר. אביו היה בנו של הרב שמעון סופר, רבה של ערלוי, אשר היה בנו של הכתב סופר אב"ד פרשבורג, ממלא מקום אביו החת"ם סופר.

נולד בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה ב-1923. למד אצל אביו וסבו‏[1], וכן בישיבת ורפלט שבהונגריה, בראשות הרב יוסף אשר הלוי פולאק, ובישיבת יארמאט תחת הרב אהרן דוד דויטש.

הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם‏[2].

נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.

בשנת ה'תש"ז הקים הרב סופר את ישיבת ערלוי עם הבחורים שנותרו מקהילת ערלוי‏[3]. למרות שהרב אברהם שמואל בנימין היה מוסמך לרבנות ומבוגר יותר מאחיו, מונה הרב סופר כאב"ד ערלוי וכראש הישיבה.

באלול תש"י עלה הרב סופר לארץ ישראל יחד עם קבוצת בחורים שלמדו אתו. לתקופה קצרה התמזגו עם ישיבת פרשבורג בירושלים, שהייתה בראשות הרב עקיבא סופר (מחבר ספר "דעת סופר"), שם שימש כמגיד שיעור.

בתקופה זו, התקרב סופר לרבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז. בעקבות כך נהוגים חלק ממנהגי בעלז בקהילות ערלוי כיום.

בשנת תשי"ג הקים הרב סופר מחדש את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון, ירושלים, בבניין של הקונסוליה הסורית ברחוב יותם‏[4]. באותה עת הקים מכון להוצאת ספרי החת"ם סופר ותלמידיו. הישיבה נקראת על שם סבו, ישיבת אהל שמעון מערלוי. בתשכ"א הקים בניין חדש במגרש הסמוך.

הרב סופר ייסד בתי כנסת וכוללים בריכוזים חרדיים בארץ ישראל ובחו"ל הקרויים על שם אביו, ה"יד סופר", ותלמודי תורה על שם ה"כתב סופר". בנייני המוסדות של ערלוי בגבעת משה שבירושלים קרויים על שם ה"חת"ם סופר". בניו ונכדיו משמשים כרבני הקהילות וראשי הכוללים של החסידות.

בימי חול הוא נהג למסור לבחורים שיעור במשנה והלכה מיד אחרי תפילת שחרית. כמו כן, הוא מסר שיעור יומי בגמרא בעיון לבחורים המבוגרים ובערב הוא מסר שיעור במחזור הדף היומי לבעלי בתים. ביום שישי מסר שיעור כללי.

בחודש אב תש"ע בעת שהותו באירופה עבר אירוע מוחי ומאז החל להיחלש.

נפטר בי"ג באדר א' תשע"ו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סופר חיבר ספרים על הש"ס שיצאו לאור בשם "אמרי סופר" על ידי המכון להוצאת ספרי חת"ם סופר. לאדמו"ר עוד ספרים ביניהם "יומין דחנוכה" ו"אפריון חתנים".

כמו כן חיבר קינה מיוחדת לזכר קדושי השואה. קינה זו נאמרת בתשעה באב יחד עם הקינות על חורבן בית המקדש. בשנת ה'תשמ"ג יצא קול קורא מאת מועצת גדולי התורה של ארץ ישראל ושל ארצות הברית לומר את הקינה וקינות של רבנים אחרים בט' באב"‏[5].

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סופר הוכר בציבור כאדמו"ר חסידי, משום שדפוס התנהגות שלו ושל תלמידיו היה דומה לזה של החסידים. על פי רוב, הנהיג את קהילתו לפי מורשת החת"ם סופר. התפילות בבית מדרשו המרכזי הן בנוסח אשכנז וכן אין לובשים גרטל. עם זאת, הוא נהג בעצמו מספר מנהגים חסידיים כמו טבילה במקווה טהרה בכל בוקר לפני התפילה, אמירת כגוונא בליל שבת, עריכת טישים וריקוד מצווה טאנץ בחתונות‏[6] . כמו כן הוא נהג במנהגים של חסידויות פרטיות כמו לבישת טלית קטן עם פתיל תכלת כמנהג ראדזין, אמירת כל ספר התהילים בשבת בבוקר לפני התפילה כמנהג סקווירא, וחלוקת לחם שחור בטיש של יוסף כמנהג בעלז. הרב סופר נהג לערוך תיקון חצות מדי ליל ששי (חמישי בערב) עם תלמידי הישיבה. בליל שישי קודם לתשעה באב הוא נהג לערוך עם חסידיו תיקון חצות ליד הכותל המערבי. לאירוע זה היו מגיעים מתפללים רבים גם מחוץ לקהילה‏[7][8].

עמדותיו ופעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונה כחבר במועצת גדולי התורה בראשית שנות השבעים של המאה העשרים. הוא מונה כחבר הנהלה של מפעל הש"ס על ידי האדמור מצאנז-קלויזנבורג מייסד הארגון‏[9].

מבחינה פוליטית משתייכת קהילת ערלוי לסיעת שלומי אמונים באגודת ישראל שמיוצגת בכנסת על ידי חבר הכנסת מאיר פרוש שהרבה להתייעץ עמו. האדמו"ר גיבה את השקת העיתון של סיעת שלומי אמונים, המבשר, ותלמידיו לקחו חלק פעיל ברישום ובגיוס הלקוחות הראשונים‏[10].

יחסו של הרב סופר למדינת ישראל היה דומה לזו של רבו, הרב אהרון רוקח. אידאולוגיה זו מאפשרת דיאלוג עם מנהיגים ציוניים, וייצוג מוניציפלי ובכנסת, למרות שלא הקנה לגיטימציה לחוקי מדינת ישראל כיוון שהיא אינה תואמת לחוקי התורה והשולחן ערוך.

לדעת הרב סופר ויתור טריטוריאלי למדינות ערב כרוך בפיקוח נפש ומסכן את חייהם של היהודים בארץ ישראל, ולכן הוא אסור. הוא הכריז כי עצם דיון על ויתורים מראה חולשה ומעודד פיגועים, ובכך מסכן חיי אדם. הוא צוטט כאומר לשר החוץ הישראלי סילבן שלום: "אני לא מוכן לוותר אפילו על גרגר אחד של אדמת ארץ ישראל לערבים"‏[11] ופורסם בשמו כי "מי שמוביל את ההעברה (של יהודים של ישראל) הוא הורס את המדינה"‏[12]. עמדותיו אלו גרמו לכך שגורמים חרדיים קנאיים האשימו אותו בציונות.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה, ממלא מקומו בהנהגת הקהילה. חתנו של רבי משולם ישכר אשכנזי מסטניסלב לונדון. בחיי אביו כיהן כרב הקהילה בירושלים ובבני ברק.
  • הרב יעקב, רב קהילת "כתב סופר" בביתר עילית, חתנו של הרב מרדכי דוידוביץ רב בבית מאיר
  • הרב אברהם שמואל בנימין, ראש ישיבת ערלוי
  • הרב שמעון, רב בית המדרש תורת משה בעיר צפת
  • הרב עקיבא מנחם , רב קהילת ערלוי בבני ברק חתן הרב בעריש וויס, בנו של בעל המנחת יצחק.
  • הרב זלמן ישעיה דוד, רב קהילת ערלוי בבורו פארק
  • הרב אהרן, רב קהילת ערלוי באלעד, חתן הרב שלום ברנדר

הרב סופר חיתן את ילדיו ונכדיו בין היתר עם צאצאים של אדמו"רי מויז'ניץ, באבוב, אלכסנדר, דושינסקי ועוד‏[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]