יוטיוב פרמיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוטיוב פרמיום
YouTube Premium logo.svg
סוג שירות וידאו דיגיטלי
תאריך ההקמה 12 בנובמבר 2014
בעלות גוגל
הרשמה בתשלום
דף הבית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמלילה הישן של YouTube Red (2017-2018)

יוטיוב פרמיוםאנגלית: YouTube Premium) או בשמו הקודם יוטיוב רדאנגלית: YouTube Red) הוא שירות הזרמת מדיה בתשלום של האתר יוטיוב הזמין בארצות הברית, אוסטרליה, מקסיקו, ניו זילנד, דרום קוריאה והחל מה-10 בספטמבר 2019 גם בישראל.[1] השירות מאפשר צפייה בכל התכנים המופיעים ביוטיוב ללא פרסומות, הפעלתם במצב לא מקוון, ושמיעתם ברקע במכשירים ניידים. הרשמה לשירות מאפשרת גישה גם ל-Google Play Music, שירות המוזיקה של גוגל, וצפייה בסדרות ובסרטים של "YouTube Premium Originals".[2]

Music Key[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירות הושק ב-12 בנובמבר 2014 כ-Music Key, ואפשר תחילה רק הזרמת תכנים מסוימים מיוטיוב ו-Google Play Music ללא פרסומות.[3][4][5] ייעודו היה מתן שירות של הזרמת מדיה מוזיקלית בתשלום. השירות היה עתיד להשתלב ולהתמזג עם השירות שהיה קיים זה מכבר- שירות "All Access" של "Google Play Music", ולבסוף- להחליפו[6][7][5].

הלוגו של ארגון הסחר המוזיקלי העצמאי: "Worldwide Independent Network".

קודם השקתו של שירות "Music Key" במאי 2014, טען ארגון הסחר המוזיקלי העצמאי, אשר מאגדת תחת כנפיה מעל 4000 חברות מוזיקה עצמאיות ועמותות מוזיקה לאומיות "Worldwide Independent Network" (בעברית: "רשת חופשית כלל עולמית"), שיוטיוב חתמה לכאורה על חוזים שאינם ניתנים לביטול ("חוזים שאינם סחירים"), בנצלהּ את העובדה, שערכן של חברות המוזיקה העצמאיות, ברגע החתימה על חוזים אלו, הן מבחינת מוניטין והן מבחינה כלכלית- היה ירוד ביחס לשירותי הזרמת מדיה אחרים. כמו כן, טען ארגון "Worldwide Independent Network", שיוטיוב נהגה לכאורה לחסום כל תוכן מוזיקלי כלשהו, שהופץ על ידי חברות- עמן לא הצליחה יוטיוב לחתום על חוזה. תכנים מוזיקליים אלו, כך טען הארגון, היו עתידים להיכלל במסגרת מתן השירותים המוזיקליים בתשלום של יוטיוב. בהצהרה שסיפק אחד ממנהליה העסקיים הראשיים של יוטיוב, רוברט קינקל(אנ'), ביוני 2014, לעיתון "Financial Times", אישר קינקל שיוטיוב אכן חסמה תכנים של גופים, עמם המשא ומתן בנוגע לחתימת חוזה לא צלח, וציין כי תכנים אלו אכן נועדו להיכלל במסגרת שירות המוענק תמורת תשלום. קינקל נימק מדיניות זו של יוטיוב, באומרו כי "יש להבטיח, שכל התכנים הקיימים בפלטפורמת יוטיוב- יתאימו לתנאיה החדשים שקבעה החברה, בכל הנוגע לחתימת חוזים". בציינו כי יוטיוב הצליחה לחתום על חוזה עם 90% מחברות המוזיקה, עמן ניהלה משא ומתן, המשיך קינקל בדבריו, באומרו: "בעוד שהיינו מייחלים לחתום חוזים עם 100% מהחברות, אנו מבינים שזהו איננו יעד בר השגה; עם זאת, אנו עודנו מחויבים, הן עבור משתמשי יוטיוב והן עבור תעשיית המוזיקה; על כן, מתוקף אחריותנו להשיק את שירות חוויית המוזיקה היוקרתי יותר (בתשלום)"[8][9][10][11]. זמן מה לאחר דברים אלו, דיווח עיתון "Financial Times", שיוטיוב הגיעה להבנות ולעסקה כוללת עם קבוצת הסחר "Merlin Network", המייצגת למעלה מ-20,000 גופי מוזיקה עצמאיים, והכללתהּ במסגרת השירות היוקרתי. למרות פרסום מידע זה אודות העסקה, נמנעה יוטיוב מאימות ואישור דיווחים אלו[5].

יוטיוב רד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מכן, ב-28 באוקטובר 2015, הושק מחדש השירות כיוטיוב רד.

שירות זה הציע צפייה נטולת פרסומות בכל סרטוני הווידאו של אתר יוטיוב, כמו גם מתן גישה לסרטוני וידאו הכוללים תכנים מקוריים אקסקלוסיביים[12][13][14]. נכון לנובמבר 2016, מנויים לשירות זה 1.5 מיליון משתמשים, כאשר מיליון משתמשים נוספים משתמשים בגרסת ניסיון חינמית של השירות[15]. נכון ליוני 2017, סך כל הצפיות בעונתהּ הראשונה של "YouTube Red Originals" (בעברית: "(התכנים) המקוריים של יוטיוב רֶד") עמד על כ-250 מיליון[16].


לצורך פרסום השירות החדש, צולמו מספר סדרות, תוך שיתוף פעולה עם יוּטְיוּבֶּרִים מפורסמים. התכנים שצולמו הפכו נגישים רק למשתמשי יוטיוב רֶד. השקת השירות עוררה סערה ותרעומת גדולות בקרב יוצרים קטנים יחסית, משום שלא ידעו האם כתוצאה מהשקת השירות החדש הם ירוויחו פחות[דרוש מקור].

יוטיוב פרמיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בספטמבר 2016, מינתה יוטיוב את ליאור כהן (אנ'), אחד ממייסדי "300 Entertainment", ובעברו מנכ"ל קבוצת "Warner Music Group" ונשיא "Def Jam"- למשרת: "מנהל המוזיקה העולמי של החברה"[17]. בתחילת שנת 2018, החל כהן לרמוז אודות אפשרות השקה של שירות חדש של יוטיוב, שאף הוא עיקרו- הזרמת תכנים מוזיקליים אקסקלוסיביים, בתמורה לרכישת מנוי. השירות החדש יהווה פלטפורמה, אשר תתחרה בספקי שירותים מוזיקליים גדולים אחרים, דוגמת "Spotify" ו- "Apple Music"[18].

ב-17 במאי 2018 הושק מחדש השירות כיוטיוב פרמיום.[19]

זמינות יוטיוב פרמיום בעולם

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט להזרמת תכנים ללא פרסומות, השירות חבר ליוטיוברים מפורסמים, והציע תוכני וידאו המוגדרים כ-"YouTube Premium Originals", והגישה אליהם מוגבלת לרשומים לשירות בלבד. על אף היותם תכנים המותנים בהרשמה לשירות, מספר סרטים ופרקים מסדרות אלו הוצעו לרכישה דרך יוטיוב או Google Play Movies & TV במדינות מסוימות בהן ההרשמה לשירות לא זמינה.[20]

משתמשים החפצים לעשות שימוש בשירות זה, נדרשים להירשם אליו בתשלום של כעשרה דולרים בחודש, בתמורה לקבלת מנוי. השירות מעניק גלישה נטולת פרסומות וגישה לתכנים אקסקלוסיביים באתר, פִיצֶ'רים כגון: "השמעת מוזיקה המתנגנת ברקע" (באנגלית: "Background Playback"), כמו גם: "השמעת מוזיקה במצב לא מקוון" ("Offline Playback") במכשירים ניידים וגישה לשירות "All Access" של "Google Play Music"[21].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוטיוב פרמיום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "YouTube Red available locations". YouTube Help. Google. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2017. 
  2. ^ Statt, Nick (23 ביוני 2016). "YouTube Red buys its first big TV series". The Verge. Vox Media. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2017. 
  3. ^ Trew, James (12 בנובמבר 2014). "YouTube unveils Music Key subscription service, here's what you need to know". Engadget. AOL. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2017. 
  4. ^ Newton, Casey (12 בנובמבר 2014). "YouTube announces plans for a subscription music service". The Verge. Vox Media. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2017. 
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Spangler, Todd (12 בנובמבר 2014). "YouTube Launches 'Music Key' Subscription Service with More Than 30 Million Songs". מגזין "וראייטי". פֶּנסְקֶה מדיה קורפוריישן(אנ'). בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2017. 
  6. ^ Trew, James (12 בנובמבר 2014). "YouTube unveils Music Key subscription service, here's what you need to know". Engadget. אמריקה און ליין. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2017. 
  7. ^ Newton, Casey (12 בנובמבר 2014). "YouTube announces plans for a subscription music service". The Verge. ווֹקְס מדיה. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2017. 
  8. ^ Popper, Ben (17 ביוני 2014). "YouTube will block videos from artists who don't sign up for its paid streaming service". The Verge. Vox Media. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2017. 
  9. ^ "YouTube subscription music licensing strikes wrong notes with indie labels". The Guardian (London). בדיקה אחרונה ב-17 ביוני 2014. 
  10. ^ "Talks with indie labels stall over YouTube music subscription service". The Guardian (London). בדיקה אחרונה ב-17 ביוני 2014. 
  11. ^ "YouTube to block indie labels who don't sign up to new music service". The Guardian (London). בדיקה אחרונה ב-17 ביוני 2014. 
  12. ^ Spangler, Todd (21 באוקטובר 2015). "YouTube Red Unveiled: Ad-Free Streaming Service Priced Same as Netflix". מגזין "וראייטי". פֶּנסְקֶה מדיה קורפוריישן(אנ'). בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2017. 
  13. ^ Amadeo, Ron (21 באוקטובר 2015). ""YouTube Red" offers premium YouTube for $9.99 a month, $12.99 for iOS users". Ars Technica. קוֹנְדֶה נַאסְט(אנ'). בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2017. 
  14. ^ Popper, Ben (21 באוקטובר 2015). "A first look at the ad-free YouTube Red subscription service". The Verge. ווֹקְס מדיה. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2017. 
  15. ^ Roberts, Hannah (3 בנובמבר 2016). "YouTube's ad-free paid subscription service looks like it is struggling to take off". אתר "בִּיזְנֶס אִינְסַיְידֶר"(אנ'). הוצאת "אַקְסֶל שְׁפּרִינְגֶר". בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2017. 
  16. ^ "YouTube Red originals have racked up nearly 250 million views". The Verge. 22 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-16 בספטמבר 2017. 
  17. ^ "Lyor Cohen Named YouTube's Global Head of Music". Billboard. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2018. 
  18. ^ "How YouTube Is Playing the Peacemaker With Musicians". Fortune (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2018. 
  19. ^ Popper, Ben. "Red Dawn: An inside look at YouTube’s new ad-free subscription service". The Verge. Vox Media. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2017. 
  20. ^ "YouTube Red Originals available locations". YouTube Help. Google. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2017. 
  21. ^ "YouTube Red".