יוליה גלושקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוליה גלושקו
יוליה גלושקו עם הגביע באליפות ישראל בטניס לשנת 2011
מדינה ישראלישראל  ישראל
מקום מגורים תל אביב, ישראל
תאריך לידה 1 בינואר 1990 (בת 26)
מקום לידה דונצק, אוקראינה
גובה 1.70 מטר
יד חובטת ימין
מקצוענית משנת 2007
סה"כ פרסים שצברה 634,105 $
יחידים
דירוג שיא 79 (23 ביוני 2014)
זכיות בטורנירים 8 (כולן בסבב ה-ITF)
זוגות
דירוג שיא 109 (4 בנובמבר 2013)
זכיות בטורנירים 7 (כולן בסבב ה-ITF)
שיאי גראנד סלאם
זכיות 0
אליפות אוסטרליה הפתוחה סיבוב ראשון (2014)
אליפות צרפת הפתוחה סיבוב שלישי (2014)
וימבלדון סיבוב ראשון (2014)
אליפות ארצות הברית הפתוחה סיבוב שלישי (2013)

יוליה גלושקורוסית: Юлия Глушко; נולדה ב-1 בינואר 1990 באוקראינה) היא טניסאית ישראלית, אלופת ישראל בטניס נשים בשנים 2011, 2013 ו-2014. דורגה במקום 79 בעולם (23 ביוני 2014) בדירוג ה-WTA, וכיום (מאי 2016) מדורגת במקום 145 בעולם.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלושקו נולדה בארטיומובסק (Артемівськ) שבאוקראינה להורים מאמני טניס[1]. החלה לשחק בגיל 4. בגיל 9 עלתה לארץ. בדירוג הנוער הגיעה למקום ה-10 בעולם (יוני 2007)[2]. השתתפה בפעם הראשונה בטורניר מסבב הבוגרות בשנת 2004. מאזן המשחקים שלה בסבב הבוגרות עומד נכון ל-21 בפברואר 2011 על 123 ניצחונות ו-97 הפסדים ביחידות ו-56 ניצחונות ו-61 הפסדים בזוגות. הישגי השיא שלה עד כה היו חמש זכיות בטורנירים מסבב ה-ITF, שלוש על סך פרסים של 10,000 דולרים ושתיים על סך פרסים של 25,000 דולרים. הזכיות בטורנירים על סך 10,000 דולרים היו במיורקה בנובמבר 2007, ברעננה במאי 2010 ובעכו באוקטובר 2010. הזכיות בטורנירים על סך 25,000 דולרים היו בקלגורלי ובטראראלגון שבאוסטרליה בנובמבר 2010 וכן בטורניר איניסברוק שבמיאמי. כמו כן זכתה גלושקו בשישה תוארי זוגות באותו הסבב. בספטמבר 2008 התגייסה גלושקו לצה"ל כספורטאית מצטיינת[3][4].

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2009 העפילה לגמר אליפות ישראל בטניס שבו נוצחה בשתי מערכות בידי שחר פאר. שנה מאוחר יותר שוב העפילו השתיים לגמר, שהתמשך הפעם לשלוש מערכות, בסיומן ירדה גלושקו שוב מנוצחת 0-6, 6-4, 5-7.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2011 השתתפה גלושקו לראשונה במוקדמות גראנד סלאם, באליפות אוסטרליה הפתוחה, וכן נכנסה לראשונה בקריירה שלה לרשימת 200 הטניסאיות הטובות בעולם. בפברואר 2011 היא השתתפה לראשונה בקריירה במוקדמות טורניר WTA, בבוגוטה על משטח החימר, שם היא הגיעה עד לסיבוב האחרון, הסיבוב השלישי של המוקדמות, שם היא הפסידה לפרואנית המדורגת מתחתיה בדירוג העולמי. בדצמבר 2011 היו אלו שוב גלושקו ופאר בגמר אליפות ישראל, בפעם השלישית ברציפות. בשנה זו הייתה לראשונה ידה של גלושקו על העליונה כשזכתה בתואר עם ניצחון 3-6, 4-6.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תחילת שנה לא טובה של יוליה גלושקו, הגיעה סדרת התחרויות בצפון אמריקה לקראת אליפות ארצות הברית הפתוחה, שם השיגה הישגים רבים: שני חצאי גמר, גמר וזכייה בטורניר בארצות הברית. בטורניר המסכם, הגראנד סלאם האחרון של השנה, אליפות ארצות הברית הפתוחה, עברה גלושקו שלושה סיבובי מוקדמות והעפילה לראשונה בקריירה לתחרות ראשית בגראנד סלאם, שם הפסידה בסיבוב הראשון למדורגת 29 בעולם הבלגית יאנינה וויקמאייר. בדצמבר 2012 הפסידה גלושקו במשחק הגמר באליפות ישראל לנשים, לפאר בתוצאה של 6:3, 5:7, 6:1.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2013 זכתה גלושקו בטורניר איניסברוק במיאמי לאחר ניצחון במשחק הגמר את פטריסיה מאייר-אכלייטנר מאוסטריה בתוצאה 6-2, 0-6, 4-6.

במאי 2013 העפילה גלושקו לראשונה לתחרות הראשית של טורניר גרנד סלאם הרולאן גארוס בפריס. אחרי שבשני סיבובי המוקדמות הראשונים היא ניצחה ב-2 מערכות, שיחקה בסיבוב השלישי מול אנסטסיה רודיונובה מאוסטרליה וניצחה 6-3, 6-4, 6-8 במשחק שערך 3 שעות ו-10 דקות.

ב-10 ביוני עלתה לדירוג השיא שלה עד אז, מקום 131 בעולם והפכה לשחקנית הבכירה בישראל לאחר שפאר ירדה למקום 171 בעולם. בסוף יולי ירדה למקום 123 בעולם, ומדורגת אחרי שחר פאר.

בטורניר ווימבלדון היוקרתי, הצליחה גלושקו לנצח שני סיבובי מוקדמות ולהעפיל לסיבוב המוקדמות האחרון, אך בסופו של דבר הודחה בשתי מערכות לאיטלקייה מריה אלנה קמרין. היא זכתה בטורניר ווטרלו ועלתה לדירוג השיא שלה עד כה בקריירה, המקום ה-105 בעולם וכן לשלב חצי גמר בטורניר יקיאמה. היא הגיעה לשלב חצי גמר בטורניר לקסינגטון וכניסה לטורניר טורונטו, שם העפילה לראשונה בקריירה לתחרות ראשית של טורניר WTA, לאחר שניצחה שני משחקי מוקדמות. בסיבוב הראשון הפסידה לסמנתה סטוסור (11 בעולם), לאחר 7-5, 2-6, 3-6.

באליפות ארצות הברית הפתוחה שנערכה באוגוסט יוליה הגיע לסיבוב השלישי בטורניר גראנד סלאם שהיווה את הישג השיא שלה עד לאותה שנה. בסיבוב זה היא הפסידה לדניאלה האנטוחובה מסלובקיה (48 בעולם) 3-6, 7-5, 7-6. לאחר ניצחון במערכה הראשונה, יוליה הובילה במערכה השנייה 2-5 והייתה פעמיים במרחק של שתי נקודות משמינית הגמר, אלא שאז, יריבתה ניצחה 8 משחקונים ברציפות. גלושקו התאוששה ולקראת סיום המערכה השלישית היו לזכותה 4 נקודות משחק, שלא נוצלו.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוליה פתחה את שנת 2014 ברגל שמאל כשהודחה כמעט בכל טורניר בסיבוב הראשון כולל בגראנד סלאם הראשון של העונה אליפות אוסטרליה הפתוחה. ברולאן גארוס, הגראנד סלאם השני של העונה הנערך בצרפת גלושקו נכנסה אוטומטית להגרלה הראשית ושם הצליחה להשוות את הישג השיא שלה בגראנד סלאם כשהעפילה לסיבוב השלישי לאחר ניצחונות צמודים ב-2 הסיבובים הראשונים. בסיבוב השלישי פגשה גלושקו את המדורגת 11 בעולם דאז שרה ארני מאיטליה ונוצחה 6-0 6-1 ובכך סיימה את השתתפותה בטורניר. בעקבות ההעפלה לסיבוב השלישי עלתה גלושקו לדירוג השיא שלה, המקום ה-79.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלושקו בגמר אליפות ישראל לזוגות 2015

באליפות ישראל בטניס שנערכה בדצמבר העפילה לשלב הגמר בו הפסידה לאולגה פרידמן 2-6 2-6.

גביע הפדרציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה של גלושקו בגביע הפדרציה הייתה באפריל 2007, אז היא הפסידה למלאני קלפנר האוסטרית בניצחון של הנבחרת הישראלית על זו של אוסטריה.

במשחקי בית אירופה/אפריקה 1 של גביע הפדרציה באילת (2011) ניצחה גלושקו בשלושה מבין ארבע משחקי היחידות.

במשחקים שנערכו באילת בשנת 2013, רשמה גלושקו את הניצחון הגדול ביותר שלה עד אז, על המדורגת 39 בעולם אורסולה רדוונסקה הפולנייה בתוצאה 6-4, 6-4.

המאזן של גלושקו בגביע הפדרציה עומד על 8 ניצחונות (ארבעה במשחקי יחידות ו-4 במשחקי זוגות) מול 7 הפסדים (5 במשחקי יחידות ושניים במשחקי זוגות).

הישגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות (8)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא
גראנד סלאם (0)
אליפות סבב ה-WTA‏ (0)
הקטגוריה העליונה - טורנירים מנדטוריים (0)
הקטגוריה העליונה - פרמייר 5 (0)
הקטגוריה העליונה (0)
הקטגוריה הבינלאומית (0)
סבב ה-ITF‏ (8)
מס' תאריך טורניר משטח יריבה בגמר תוצאה
1. 11 בנובמבר 2007 ספרדספרד מיורקה, ספרד חימר רומניהרומניה דיאנה אנש 0-6, 0-6
2. 29 במאי 2010 ישראלישראל רעננה, ישראל קשה ישראלישראל קרן שלמה 1-6, 3-6
3. 23 באוקטובר 2010 ישראלישראל עכו, ישראל קשה גרמניהגרמניה יוליה קימלמן 2-6, 2-6
4. 7 בנובמבר 2010 אוסטרליהאוסטרליה קלגורלי, אוסטרליה קשה אוסטרליהאוסטרליה איזבלה הולנד 1-6, 2-6
5. 28 בנובמבר 2010 אוסטרליהאוסטרליה טראראלגון, אוסטרליה קשה ניו זילנדניו זילנד סשה ג'ונס 6-2, 5-7, 6-7(4)
6. 29 ביולי 2012 ארצות הבריתארצות הברית לקסינגטון, ארצות הברית קשה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת יוהאנה קונטה 0-6 3-6
7. 29 במרץ 2013 ארצות הבריתארצות הברית איניסברוק, ארצות הברית קשה אוסטריהאוסטריה פטרישה מאייר-אכליטנר 6-2 0-6 4-6
8. 7 ביולי 2013 קנדהקנדה ווטרלו, קנדה חימר ירוק קנדהקנדה גבריאלה דברובסקי 1-6 3-6

זוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות (7)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא
גראנד סלאם (0)
אליפות סבב ה-WTA‏ (0)
הקטגוריה העליונה - טורנירים מנדטוריים (0)
הקטגוריה העליונה - פרמייר 5 (0)
הקטגוריה העליונה (0)
הקטגוריה הבינלאומית (0)
סבב ה-ITF‏ (7)
מס' תאריך טורניר משטח שותפה יריבות בגמר תוצאה
1. 17 בפברואר 2008 פורטוגלפורטוגל אלבופרה, פורטוגל קשה רוסיהרוסיה מרינה מלינקובה סלובקיהסלובקיה מרטינה בבקובה
רוסיהרוסיה ילנה צ'אלובה
3-6, 6-0, [9-11]
2. 21 במרץ 2008 יווןיוון פורטו רפטי, יוון קשה גרמניהגרמניה דומיניק ריפול איטליהאיטליה ניקול קלריקו
סלובניהסלובניה מיקה אורבנצ'יץ'
6-1, 5-7, [7-10]
3. 24 במאי 2008 ישראלישראל רעננה, ישראל קשה גאורגיהגאורגיה מננה שאפָּכּידזֶה ישראלישראל חן אסטרוגו
הולנדהולנד מרסלה קואק
5-7, (5)7-6, [6-10]
4. 28 במאי 2010 ישראלישראל רעננה, ישראל קשה ישראלישראל קרן שלמה רוסיהרוסיה אנה רפופורט
ישראלישראל אפרת מישור
6-3, 6-7(6), [3-10]
5. 17 ביולי 2010 ארצות הבריתארצות הברית אטלנטה, ארצות הברית קשה ארצות הבריתארצות הברית כריסטי פרילינג ארצות הבריתארצות הברית אירינה פאלקוני
ארצות הבריתארצות הברית מריה סאנצ'ס
2-6, 6-2, [7-10]
6. 22 באוקטובר 2010 ישראלישראל עכו, ישראל קשה אוסטריהאוסטריה יאניה טוליאן בלגיהבלגיה חאלי דה ואל
צ'כיהצ'כיה זוזאנה לינהובה
2-6, 2-6
7. 5 ביולי 2012 קנדהקנדה ונקובר, קנדה קשה אוסטרליהאוסטרליה אוליבייה רוגוסקה ארצות הבריתארצות הברית ג׳קלין קאקו
ארצות הבריתארצות הברית נטלי פלוסקוטה
4-6 7-5 [7-10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה באתר דובר צה"ל, 8.11.2008
  2. ^ Tennis / Generation Next haaretz.com
  3. ^ מיקי שגיא, גלושקו התגייסה, ההתקדמות עלולה להיבלם, באתר ynet, 23 בספטמבר 2008
  4. ^ מיקי שגיא, משרד הביטחון התערב, טירונות גלושקו קוצרה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2008