יוליה שמאלוב-ברקוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
Yulia knesset.JPG
תאריך לידה 1 באפריל 1964
י"ט בניסן ה'תשכ"ד
תאריך עלייה 1979
כנסות 18
סיעה קדימה

יוליה שַׁמָאלוֹב ברקוביץ' (נולדה ב-1 באפריל 1964) הייתה חברת הכנסת מטעם סיעת קדימה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמאלוב ברקוביץ' עלתה לישראל מסמרקנד שבאוזבקיסטן בשנת 1979, בהיותה בת 15, עם משפחתה שהתיישבה במרכז הקליטה בשכונת גילה שבירושלים. בשל שיתוק מלידה בידה השמאלית, לא גויסה לצה"ל והתנדבה לשירות לאומי בבית חולים גריאטרי. בשנת 1984 סיימה לימודי תעודה בעיתונות וטלוויזיה, ב-1988 סיימה תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וב-1998 השלימה את לימודי התואר השני במינהל עסקים, שניהם באוניברסיטת תל אביב.

במקצועה היא יועצת אסטרטגית בתחום השיווק והאמצעי התקשורת. בין השנים 19922001 כיהנה כמנכ"לית העיתון "וסטי", שהפך בתקופתה לעיתון המוביל בישראל לציבור דוברי הרוסית. בין השנים 20012004 הייתה שותפה להקמתה של תחנת הטלוויזיה המסחרית לקהל דוברי הרוסית, ישראל פלוס, שם שימשה מנכ"לית ועורכת ראשית.

בין השנים 20042009 כיהנה בין השאר כחברה במועצה הישראלית לתרבות ואמנות. עד כניסתה לכנסת, שימשה כחברת דירקטוריון ב'היכלי הספורט בע"מ' וכחברת נשיאות הוועד הפועל הציוני. היא נבחרה ליו"ר התאחדות היזמים בישראל ארבע קדנציות רציפות עד שנת 2008, ושימשה מרצה אורחת בתחום התקשורת והאסטרטגיה השיווקית במוסדות שונים להשכלה גבוהה.

שמאלוב-ברקוביץ' נשואה לחזי, יועץ כלכלי, אם לשניים ומתגוררת בשכונת נווה עמל בהרצליה.

הזירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 הייתה מועמדת לכנסת ה-17 מטעם מפלגת קדימה. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2008 התמודדה כמספר שתיים ברשימה עצמאית למועצת העיר הרצליה אך לא נבחרה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 התמודדה בפריימריז של מפלגת קדימה והגיעה למקום ה-29 במסגרת שריוּן לעולים. לאחר שלא נכנסה לכנסת, מונתה לסמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח במפלגה. בעקבות התפטרותו של חיים רמון ב-30 ביוני 2009, החלה לכהן כחברת הכנסת ב-6 ביולי 2009.‏‏

בשנת 2010 נבחרה למקום ה-48 ברשימת האנשים המשפיעים ביותר על ענף התקשורת בישראל של המגזין 'פירמה' בעיתון גלובס, הודות לתרומתה לקידום הרפורמה בענף בשנה זו. היא חברה בוועדת הכלכלה, ועדת המדע והטכנולוגיה, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה לפניות הציבור, ומשמשת כממלאת מקום קבוע בוועדת החינוך של הכנסת. שמאלוב ברקוביץ' עומדת בראש שלוש שדולות פרלמנטאריות, לרבות "השדולה לצריכה סלולרית נבונה", "שדולת הציונות - הדור הבא!" ו"השדולה לקידום מעמד העולים מחבר העמים".

לקראת הבחירות לכנסת ה-19, ולאור מצבה של קדימה בסקרים, הודיעה שמאלוב-ברקוביץ' על הצטרפות לליכוד. בבחירות המקדימות בליכוד היא הגיעה למקום לא ריאלי. סמוך למועד הגשת הרשימות היא הגישה לוועדת הכנסת ביקשה לפרוש מסיעת קדימה, אך הבקשה לא אושרה‏[1]. זמן קצר לאחר מכן היא הודיעה כי תעמוד בראש מפלגת כלכלה בבחירות לכנסת ה-19‏[2]. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2010 השתתפה שמאלוב-ברקוביץ' בכנס של ארגון "הפמיליסטים" שבו אמרה: "נהיה איזשהו בון טון להיות חד-הורית שהחליטה לעשות ילד מחוץ למשפחה, ואחר כך לבוא למדינה ולבקש הטבות על זה ועל זה וכולם מבסוטים". על אורלי אינס, המתלוננת המרכזית בפרשת ההטרדה המינית של ניצב אורי בר-לב, אמרה: "אשה בגיל 30 שזרקו אותה על הדשא וחיכתה מאה שנה עד שהוא עולה לתפקיד ופתאום מודיעה". דבריה גררו ביקורות מצד עמיתיה במפלגת קדימה וארגונים פמיניסטיים.‏[3]

בריאיון לאחר מכן אמרה שמאלוב-ברקוביץ': "אני חושבת שהפמיניזם - שבתחילת דרכו גרם לשינוי פני החברה האנושית, לכך שאנחנו מצביעות, שיצאנו החוצה, שאנחנו עובדות ושיש יותר זכויות שוות - מתחיל לדעתי להגזים לחלוטין ולפגוע באשה... אני חושבת למשל שנשים צריכות לקבל זכויות יתר. ואני לא מסכימה עם הפמיניסטיות שרוצות זכויות שוות".‏[4]

שמאלוב-ברקוביץ' הביעה תמיכה במסקנות ועדת שניט, אשר המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך, הקובעת שבעת גירושים ילד עד גיל 6 יעבור לחזקת האם. מול התקפות של ארגונים פמיניסטיים על הוועדה כתבה: "בעיניי, 'הג'יהאד הפמיניסטי' רואה בילדים אמצעי בידי אמהות ונכס מניב, שתפקידו לשפר את מעמדה הכלכלי של האם. הכסף לא רק מניע ומדריך את המאבק האלים הזה. הוא גם משמן את גלגלי מרכבות המלחמה. אני מציעה לבדוק אם משאבי ציבור וכספים שמעבירה המדינה לוויצו ולנעמת לשם תמיכה במעונות לילדים או ככספי מחקר אקדמי מנוצלים למימון ההתנגדות לקדמה, וחמור מכך, לחבלה בזכות הבסיסית של הילדים לקשר עם שני הוריהם. למיטב הבנתי, חלוקת האחריות ההורית דווקא תגדיל את יכולתן של נשים להשתלב בשוק העבודה ולפתוח פרק ב' בחייהן".‏[5].

במאי 2012, בדיון על בעיית ההסתננות מאפריקה לישראל תקפה שמאלוב-ברקוביץ' את ארגוני זכויות האדם על תמיכתם במסתננים והציעה לכלוא את פעיליהם במחנות "על הסתה של יהודים כנגד היהודים".‏[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטי-פמיניזם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]