יוליוס פוזנר
 | |
| לידה |
4 בנובמבר 1904 Groß-Lichterfelde, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
29 בינואר 1996 (בגיל 91) ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
גרמניה |
| מעסיק |
האוניברסיטה לאמנויות בברלין |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
יוליוס פוזנר (בגרמנית: Julius Posener; 4 בנובמבר 1904, ליכטרפלדה – 29 בינואר 1996, ברלין) היה היסטוריון אדריכלות, סופר ומחנך במסגרת מערכת ההשכלה הגבוהה בגרמניה.
בהגיעו מרקע יהודי-בורגני, בנו של הצייר מוריץ פוזנר ובתו של יזם הנדל"ן אופנהיים, גדל יוליוס פוזנר בסביבה של המעמד הבינוני, בפרבר וילות של ברלין ליכטרפלדה-מערב המוכר כבעל ערך אדריכלי. הוריו בנו שם לעצמם וילה בסגנון הכפרי האנגלי והם נחשבים למייסדי האדריכלות המתקדמת. סביבה זו גיבשה אותו ועיצבה את אמירתו.
גרתי בגרמניה, המדינה הכי טובה שיש, בפרבר הווילות הכי טוב, בבית הכי טוב עם הגן הכי רחב ומרוחק. . . כשדקלמתי לעצמי בערבים את תפילתי, בטרם הלכתי לישון, הייתי שבע רצון מהעולם ואהבתי את אלוהים מתוך הכרת תודה" (מתוך האוטוביוגרפיה של היינריך איינירהורן (Heimliche Erinnerungen) - זיכרונות סודיים.
אורח חייו ופעילותו של פוזנר יתגבשו בעוצמה כתולדה מהתנתצותה של תחושת האידיאל והרייך השלישי שהגיע בהמשך. הוא למד אדריכלות משנת 1923 עד 1929, תחת, בין השאר הנס פלציג, באוניברסיטה הטכנית של ברלין. לאחר לימודיו היה פעיל בין היתר במשרדו של אריך מנדלסון בברלין והתגורר באופן זמני גם בפריס. הוא נמלט לשם לאחר מאבק כיבוש השלטון על ידי הנאצים ב -1933. פוזנר עלה לארץ ישראל בשנת 1935, התנדב לצבא הבריטי והתאזרח בשנת 1946. לאחר המלחמה הוא לימד בלונדון ובקואלה למפור משנת 1956. הוא נענה לקריאה למשרת הוראה לתולדות הבינוי במוסד להשכלה גבוהה של ברלין לאמנויות הבניין (האוניברסיטה לאמנויות בברלין) ולימד שם עד 1971.
יוליוס פוזנר היה יו"ר אגודת האדריכלים, המעצבים והתעשיינים הגרמנית (ורקבונד) משנת 1973 עד 1976 ושימש יועץ חשוב לרבעון האדריכלות והאורבניזם - ארכ'+ (arch +).
קרבתו לכאוס הפוליטי הגרמני נשזרה בסגנון חייו של פוזנר כמפורט בספר זיכרונותיו.
כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Anfänge des Funktionalismus. Von Arts and Crafts zum Deutschen Werkbund (תחילת הפונקציונליות. על אומנויות ומלאכה של אגודת האדריכלים, המעצבים והתעשיינים (ורקבונד), 1964
- Der Architekt אריה שרון Bauen und Wohnen, 12, 1969
- האנס פולציג, 1970
- משינקל לבאוהאוס, 1972
- Weg zu einer neuen Architektur 1889-1918 (ברלין בדרך לארכיטקטורה חדשה 1889–1918), 1977
- ישן כמעט כמו המאה - Fast so alt wie das Jahrhundert. Eine Autobiographie als Epochengemälde. Vom späten Kaiserreich über die kurzen Jahre der Republik in die Zeit des wechselvollen Exils. Am Ende die Heimkehr in das neue Berlin (אוטוביוגרפיה כציור של תקופה. מהאימפריה המאוחרת לאורך שנותיה הקצרות של הרפובליקה בתקופת הגלות רבת המאורעות, ועד לבסוף, השיבה הביתה אל ברלין החדשה), זידלר, ברלין 1990.
- בגרמניה - ברלין 20011945-1946, In Deutschland 1945-1946, Berlin 2001
- In Deutschland 1904-1933 Heimliche Erinnerungen - היינריך איינירהורן, (זיכרונות סודיים. בגרמניה 1904–1933), 2004
- יוליוס פוזנר Posener Vorlesungen 1, Die modern Architektur (1924-1933) (הרצאה 1: The modern Architecture 1924-1933) arch + 48
- יוליוס פוזנר Posener Vorlesungen 2, Die Architektur der Reform (1900-1924) (הרצאה 2: The Architecture of the Reform 1900-1924) arch + 53
- יוליוס פוזנר Posener Vorlesungen 3, Das Zeitalter Wilhelms II. (הרצאה 3: גילו של ויליאם השני.) arch+59
- י'וליוס פוזנר Vorlesungen 4, Die sozialen und bautechnischen Entwicklungen im 19. Jahrhundert (הרצאה 4: החידושים החברתיים והבינויים של המאה ה -19) arch+63/64
- יוליוס פוזנר Posener Vorlesungen 5, Neue Tendenzen im 18. Jahrhundert (הרצאה 5: מגמות חדשות במאה ה -18) arch+69/70
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מתיאס שרן, סילביה קלאוס (עורכת): יוליוס פוזנר. Ein Leben in Briefen . 1999 (יוליוס פוזנר. חיים במכתבים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספרות מאת ועל יוליוס פוזנר(הקישור אינו פעיל) בקטלוג הספרייה הלאומית הגרמנית
- מוזיאון האובייקטים: ביוגרפיה של יוליוס פוזנר (בגרמנית)