יוליוס פון קלבר
לידה |
31 בינואר 1850 טרטו, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
24 בדצמבר 1924 (בגיל 74) לנינגרד, ברית המועצות |
שם לידה | Julius Sergius von Klever |
מקום קבורה | בית עלמין סמולנסקי |
מקום לימודים | האקדמיה האימפריאלית לאמנויות (1876) |
תחום יצירה | ציור |
זרם באמנות | רומנטיקה |
יצירות ידועות | חורף (1876), נוף חורפי (1883) |
בת זוג | קרלה וסיליביצ'ה פרו |
צאצאים | Julius von Klever, Jr. |
מספר צאצאים | 4 |
יוליוס סרגיוס פון קלבר (ברוסית: Юлиус Сергиус фон Клевер; 31 בינואר 1850, טרטו – 24 בדצמבר 1924, לנינגרד) היה צייר נוף רוסי ממוצא בלטי-גרמני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו היה כימאי שלימד פרמקולוגיה במכון הווטרינרי. הוא הפגין כישרון אמנותי כבר בגיל צעיר, ולקח שיעורים אצל קונסטנטין פון קוגלגן.[1] לאחר שהשלים את לימודיו היסודיים, נרשם לאקדמיה האימפריאלית לאמנויות. שם, לבקשת אביו, למד אדריכלות. עם זאת, לאחר זמן קצר החל לקחת שיעורי ציור נוף; תחילה אצל סוקרט וורוביוב, ובהמשך מיכאיל קלודט.
בשנת 1870 הוא ככל הנראה גורש מהאקדמיה, מסיבות לא ידועות.[1] אולם הגירוש לא הפריע ליוליוס, והוא החל להציג את עבודותיו. בשנת 1871 נרכשה אחת מיצירותיו על ידי הרוזן פבל סרגייביץ' סטורגנוב (רו'), ובשנה שלאחר מכן, נרכש ציורו "שקיעה", על ידי הדוכסית הגדולה מריה ניקולייבנה. בשנת 1874 הוא ערך את תערוכת היחיד הראשונה בחברה הקיסרית לעידוד האמנויות. לאחר שהצאר אלכסנדר השני הביע עניין ביצירתיו, הוא הוצהר על ידי האקדמיה כ"אמן", אף על פי שלא סיים את לימודיו. בשנת 1878 הוא הפך ל"אקדמאי".
בשנת 1879 הוא בילה יחד עם השחקן וסילי סמוילוב (שהיה צייר חובב) זמן מה באי נרגן. העבודות שהתקבלו נרכשו על ידי פאבל טרטיאקוב והמשפחה הקיסרית, כולל הצאר אלכסנדר השלישי. בעקבות זאת, האקדמיה העניקה לו את התואר פרופסור. בשנת 1885 עזר בארגון התערוכה הרוסית בתערוכת יוניברל ד'אנברס.[1]
במהלך תקופה זו, הוא היה מוצף בהזמנות ולעיתים קרובות הוקצב לו רק יום אחד בשביל להשלים את ציוריו. לעיתים הוא העסיק עוזרים לציור הבסיס. זהותם והיקף תרומתם לא ידועה. בסוף שנות התשעים של המאה ה-19, חברו מהאקדמיה היה מעורב בשערוריית הימורים ומעילות. יוליוס נמשך לתוכה ובסופו של דבר סבל מהתמוטטות עצבים שאילצה אותו לוותר על הציור באופן זמני.[1] בשנת 1908, הוא נסע עם משפחתו לגרמניה כדי להימנע ממוערבות בשערורייה והתגורר בנוישטרליץ עד שנת 1915, אז מלחמת העולם הראשונה אילצה אותו לחזור לביתו.
לאחר המהפכה החל לקבל תמיכה מ-"אגודת האמנים על שם א.א. קוינג'י" (רו'). במשך כל חייו לימד באקדמיה (תחת שמה הסובייטי החדש) ובאקדמיה לאמנות ותעשייה, שם עמד בראש המחלקה לציור "מונומנטלי".
שלושה מארבעת ילדיו הפכו לציירים; מריה (1878–1967) אמנית תיאטרון, יוליוס (1882–1942) אשר בדומה לאביו לימד באקדמיה לאמנות ותעשייה, ואוסקר (1887–1975) אמן תיאטרון אשר עיצב תחפושות.[2]
ציורים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חורף (1876)
-
כפר על האי נרגן (1881)
-
שקיעת החמה בחורף (1891)
-
ערב
-
אספן הברשווד (1911)
-
לפני הסערה (1899)
-
בריכה עם חבצלות לבנות (1893)
-
סופת השלגים מתקרבת (1910)
-
אחוזת הכפר דרכלוקי
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ולרי זיגלוב, "לודונקי" (Ю. Ю. Клевер (1924–1850, ליטרים, 2016ISBN 5-04-003225-0
- אלפריד נהרינג: JULIUS VON KLEVER Maler am Mare Baltikum [Bildbiografie] 2019 (deutsch), Selbstverlag, in Leinen gebunden mit farbigem Schutzumschlag, 88 S., 112 farbige Abb., Format A4,ISBN 978-3-941064-75-1
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ArtNet: יצירות נוספות של קלבר.
- יוליוס פון (אורכב 25.06.2017 בארכיון Wayback Machine) קלבר @ Funeral-SPB.ru
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Brief biography (אורכב 29.08.2016 בארכיון Wayback Machine) @ RusArtNet.
- ^ The Klever family @ Tsarskoye Selo